"כשאתה חושב על זה עכשיו, אתה מבין שהרב ציון חזן השפיע מאוד על היישוב כולו", מספר השבוע אחד מתושבי מגדל העמק, שכמו כולם מתקשה גם הוא להכיל את העובדה שמשמח הלבבות הנודע בעיר, נפטר בפתאומיות לבית עולמו.
"בשבוע הבא יציינו את ה'שלושים' לפטירתו", הוא אומר, "אבל לי זה מרגיש שהוא לא איתנו כבר שנה לפחות. הוא חסר פה מאוד, ממש חסר! הוא נתן למגדל העמק את הצבע הייחודי שלה, העיר לא אותו דבר בלעדיו!".
כבן 60 היה רבי ציון בפטירתו, והותיר אחריו את רעייתו האלמנה השבורה והרצוצה שהיתה תלויה בו בכל לבה ובכל נפשה, וכעת נותרה כשבר כלי.
השניים זכו לגדל עשרה ילדים, מתוכם שבעה התחתנו, כולם אברכים יראים ושלמים, משפחה לתפארת. כמו כן נותרו בביתם שלוש בנות, הצעירה כבת 18 והגדולה מבניהם כבת 23.
מצבו הרפואי לא אפשר לו לעבוד, ולכן היה יושב בשנים האחרונות בבית המדרש, הוגה בתורה, ודואג שלא יהיה יהודי אחד בסביבתו, שאינו מחייך חיוך רחב.
לעזרה לשלושת היתומות הקליקו כאן>>>
הם תמיד ידעו שקרשה לו מבחינה כלכלית. הרב ציון התפרנס מקצבה של ביטוח לאומי, והאברכים היו משתדלים לעזור לו כפי יכולתם, הפרישו מעט מהמלגה הצנועה שלהם, כדי שיהיה לו לפרנסת ביתו.
אבל הם לא דמיינו את הלחץ הכספי שהיה על כתפיו, ורק לאחר פטירתו התברר שהמשפחה צריכה עזרה רבה כדי לנסות להחזיר מעט את השגרה. הם מתגוררים בדירה שכורה, חסכונות אין להם, וחובות יש בשפע…
"רבי ציון היה אוהב תורה אמיתי", מספר הידיד, "מדי שבוע היה נוסע לבקר את ילדיו בישיבות, באמצעות התחבורה הציבורית. כשהיה מגיע אחר הצהרים לישיבה של בנו, היה ממתין בחוץ, עד שיסתיים סדר הלימוד ורק אז היה נכנס לפגוש את בנו. השיחה נמשכה רק במשך 'בין הסדרים', ועם תחילת ה'סדר', היה עוזב את הישיבה מיידית ומבקש מבנו שיחזור ללימודים, משום שלימוד התורה הוא הדבר היקר והחשוב ביותר על פני תבל. ואכן, זכה שכל בניו הבינו את המסר היטב וסולם הערכים הפנימי שלהם עוצב בהתאם.
"יש צורך גדול מאוד בעזרה מכלל הציבור", הוא מוסיף, "אנחנו מנסים לעזור למשפחה אבל היכולות דלות מאוד. אנחנו מבקשים בכל פה שכל אחד ישתדל לתת כפי יכולתו ואף להתאמץ למענם, כדי שהאלמנה והיתומות לא יסבלו מחרפת רעב חלילה וחס".
