אנחנו מדינה בטרפת: בעת ובעונה אחת – אנחנו חוזרים להיות מעצמה אזורית חזקה ומובילה (מכים בעוצמה את חמאס, החיזבאללה, כובשים חלקים מסוריה לשם בטחוננו, מפציצים באיראן ובתימן) ומצד שני האדם שמנהיג את כל העוצמה הצבאית הזאת עומד לדין ומעיד בבית המשפט שלוש פעמים בשבוע משך שש שעות בכל פעם ובמקביל לכך מתנהל מאבק יצרי בין הממשלה והכנסת מחד לבין הרשות השופטת והיועצת המשפטית לממשלה מנגד. ומעל כל זה אנחנו נמצאים במאבק לשחרור 100 החטופים שלנו הנמצאים בידי החמאס בעזה. כנראה התקופה הכי סוערת בחיי המדינה מאז הקמתה.
המשימה הכי דחופה היא שחרור החטופים. טוב שהמשא ומתן מתרחש באיפול, כמעט מוחלט. כמה שפחות ידובר – כך ייטב. החלום והתקווה שלי שבוקר אחד נתעורר עם הסכם חתום ובמסגרתו החטופים יחזרו במהרה.
כאמור, איני בקיא בנבכי המשא ומתן, ולכן אני יכול להתייחס רק על סמך הפרסומים השונים. נראה שישראל (ואולי גם חמאס) מכוונים לעיסקה במספר פעימות. ואני מעלה תמיהה: האם יתכן שישראל מעדיפה עיסקה בפעימות כדי שתוכל לשדר לחלק מהשותפים בממשלה שלא הסכמנו להכריז על סיום המלחמה ובכך לשכנע למשל את איתמר בן גביר ואת בצלאל סמוטריץ' שלא יתנגדו לעיסקה, או לפחות שלא יפרשו מהממשלה?
בעיני, ברמה הלאומית של ישראל, כן נכון ללכת לעסקה אחת. נכון, המחירים יהיו מאד גבוהים, חלקם נוראיים, אבל האלטרנטיבה – להשאיר את החטופים בשביים – נוראה יותר. לכן, גם חשבתי שלא נכון עשה ראש הממשלה נתניהו כאשר בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" הצהיר שלא יסכים להפסקת המלחמה לפני סילוק החמאס מהשלטון בעזה". אחרי אמירה חדה כל כך למה שהחמאס יסכים להסדר?
עדיף היה, לדעתי, להשאיר נוסחים מעורפלים בהם כל אחד מהצדדים מבין את מה שהוא רוצה להבין. בואו קודם נקבל את חטופינו ואחר כך נעשה מה שנכון לישראל. שר בממשלה התבטא השבוע בראיון במילים: "אני לא רוצה להשלות את החמאס", ואני טוען: כן, בואו כן נשלה את החמאס ובלבד שיחזיר את חטופינו הנמקים במנהרות. מה נעשה אחר כך – השם גדול.
ובמסגרת הזאת מילה בנוגע לשובה של הרפורמה המשפטית והניסיונות להדיח את היועצת המשפטית לממשלה. אני בכלל בדעה שכל שלטון צריך לבחור לעצמו את יועציו, ובלבד שיענו על תנאי סף הכרחיים. כך נוהגים למשל בארה"ב וכך נכון היה לנהוג גם בישראל.
אבל, אני גם בדעה שעם ישראל נמצא בעת הזאת במספיק איומים בטחוניים חיצוניים ובמספיק טלטלות ומחלוקות פנימיות שנכון לדחות את הנושאים החשובים הללו לשעה שקטה יותר. לא כדאי להסית את תשומת הלב מהנושאים המאיימים על חיינו לנושאים חשובים מאד, אך כאלה שניתן לחיות איתם עוד תקופת מה.
שטויות .צריך להעיף את היועמשית הזאת היא לא מבינה את גודל השעה .
ואת גודל הנס של עם ישראל שראש הממשלה הוא ביבי ולא איש אחר .
גם את הגנב מורידים מהחבל אם צריך אותו.
אם תורידי את ביבי את מזיקה לכלל ישראל כולו מטומטמת שכזאת.