התחקיר המבצעי שנערך על הקרב בקיבוץ ניר עוז, הושלם יותר משנה לאחר הטבח וממצאיו הוצגו אתמול (ה) לחברי קהילת ניר עוז ולמשפחות השכולות. התחקיר סוכם על ידי ראש המטה הכללי לשעבר, רב-אלוף הרצי הלוי ולשר הביטחון, ישראל כ"ץ.
צוות התחקיר קבע כי "צה"ל נכשל במשימת ההגנה על תושבי קיבוץ ניר עוז". מתקפת הפתע של חמאס על המרחב ב-7 באוקטובר 2023 הביאה לריתוק הכוחות הגזרתיים שהיו אמונים על הגנת הקיבוץ. תושבי ניר עוז מצאו עצמם קוראים לעזרת כוחות הביטחון בכל האמצעים העומדים לרשותם, אך נותרו לעמוד לבדם אל מול מתקפה אכזרית במשך יותר משש שעות שבמהלכה נפגעו, נרצחו ונחטפו מעל לרבע מתושבי הקיבוץ. כוחות הביטחון הגיעו לשטח ניר עוז כ-40 דקות לאחר הזיהוי האחרון של מחבלים בקיבוץ ולא נתקלו במחבלים במהלך פעולות הסריקה והחילוץ.
קיבוץ ניר עוז הוקם בשנת 1955 בחבל אשכול שבנגב המערבי. ביום המתקפה שהו בקיבוץ 386 תושבים ואורחים. בהתקפה על הקיבוץ נרצחו 41 תושבים, ונחטפו לשטח רצועת עזה 76 חטופים וחטופות; 14 מהם עדיין מוחזקים בעזה. בין הנרצחים והחטופים היו גם אזרחי תאילנד וטנזניה שעבדו וגרו בקיבוץ, ביום ה-7/10 נרצחו מהם 12 וחמישה נחטפו. בנוסף לנרצחים ולחטופים שצוינו, נרצחו בשער הקיבוץ שישה אזרחים שהשתתפו באירוע שהתקיים בסמוך ואשר ניסו להימלט אל הקיבוץ בבוקר 7 באוקטובר.
התחקיר מפרט את השתלשלות האירועים בקיבוץ ניר עוז וסביבתו ביום המתקפה: בשעה 05:34 בבוקר, סמג"ד כיסופים, מפקד הגזרה, הורה לכוחות להיערך ל'זמן גשר' ('כוננות עם שחר') על פי הפקודות ובהתאם להערכת המצב. בתדריך ניכר כי כלל כוחות הגזרה לחלוטין אינם היו מודעים למה שעתיד לבוא.
בשעה 06:29 פתח חמאס במכת אש מפתיעה ורחבה בכל הגזרה. האש ריתקה את כוחות הגדוד במוצבים, ובמקביל עשרות כוחות אויב לאורך כל גזרת האוגדה פרצו את המכשול. דרך פרצות אלה חדרו מאות רבות של מחבלים על גבי רכבים, אופנועים ובאופן רגלי. בשעה 06:42 הוכרזה מלחמה בחטיבה הדרומית על ידי המח"ט.
בשעה 06:43 הקפיץ רבש"ץ ניר עוז את כיתת הכוננות, ובשעה 06:49 חדרו ראשוני המחבלים לשטח הקיבוץ דרך השער הצפוני, ולאחר מכן גם משער הכרם ומהשער הדרומי. חילופי הירי הראשונים עם המחבלים היו בשעה 06:52 בצפון הקיבוץ; הרצח הראשון בתוך הקיבוץ התבצע כחמש דקות לאחר מכן, באזור שעה 06:57.
בשעה 06:55 הגיע לשער הקיבוץ רכב שנמלט מהאירוע. המחבלים ירו בנוסעי הרכב שניסו להגיע לקיבוץ על מנת למצוא בו מחסה. כיתת הכוננות ואזרחים חמושים נוספים יצאו מבתיהם וניהלו במשך כשעתיים לחימה אל מול המחבלים. בסביבות השעה 08:40 ניהלה כיתת הכוננות קרב באזור צומת 'הפחים', שבו נפגעו רוב חברי הכיתה. הקרב הסתיים סביב השעה 09:00, ובכך למעשה הסתיימה הלחימה המאורגנת ביישוב.
בשעה 09:22 הגיע לראשונה מסוק קרב ותקף דרומית לציר המגיע מרצועת עזה לקיבוץ, שם זוהה ריכוז של עשרות רבות של מחבלים. המסוק נפגע מירי מחבלים ונאלץ לנחות נחיתת חירום בחצרים. סביב השעה 12:30, כשש שעות לאחר תחילת המתקפה, זוהה (בדיעבד) אחרון המחבלים בקיבוץ.
בשעה 13:10 לערך הגיע לקיבוץ ניר עוז כוח ראשון של ימ"ס (יחידת המסתערבים של מג"ב). לאחריו הגיעו כוח 'אגוז' ושייטת 13, ובהמשך גם סיירת מטכ"ל. הכוחות ביצעו סריקות ברחבי הקיבוץ, חילצו את התושבים מבתיהם ולא זיהו מחבלים במרחב.
מדוע הגיע אויב רב כל כך לניר עוז? התחקיר מצביע על מספר סיבות אפשריות: לניר עוז, מסיבות שעדיין אינן ברורות, הגיעו ארבע מחלקות נוח'בה במקום מחלקה אחת. כוחות אלו התאפיינו בציוד ובאמצעי לחימה רבים, פיקוד ושליטה בקשר והנחיות מסודרות. את ניר עוז תקפו כוחות מאורגנים של כ-100-130 מחבלים.
מלבד כוח הנוח'בה, הצטרפו למתקפה מחבלים שאינם בעלי שייכות ארגונית, בעקבות דרבון על ידי הנהגת חמאס, לצד תחושת ביטחון בקרב האויב כי אין סכנה בפלישה לישראל והלך רוח של מסע נקמה ותחושת ניצחון.
צוות התחקיר מעריך כי כמות המחבלים הבלתי משויכים שהגיעו לניר עוז עמד על מאות, בין 300-530 מחבלים. עם זאת, צוות התחקיר קובע כי אם הייתה ניתנת התרעה לגדוד, אפילו קצרה ביותר, אין ספק כי היה אפשר לצמצם את הנזק, הן מבחינת יצירת תודעה מקדימה שמדובר במלחמה והן מבחינת היערכות הכוחות בעמדות וביישובים.
מהתחקיר עולה עוד כי כוחות הגדוד הופתעו לחלוטין מתרחיש שלא נערכו לו. הם נערכו לתרחיש של פשיטה אחת או שתיים בגזרה, ולא לתרחיש בסדר גודל כפי שהיה ב-7 באוקטובר. כבר בתחילת הלחימה נפגעו רבים מהמפקדים בדרגות שונות בגזרה, ושרשרת הפיקוד והשליטה קרסה. כוחות הגדוד נלחמו בכל הגזרה ולא הצליחו לקיים הערכת מצב מסודרת או להבין את תמונת המצב בניר עוז.
עוד נקבע, כי הירידה לגדר של צוות הקרב המשוריין הייתה שגיאה; נכון היה – במתקפה כה רחבה – להגן על היישובים ולא לרדת לגדר. עם זאת צויין בתחקיר כי כיתת הכוננות לחמה בגבורה אך הייתה בנחיתות מספרית משמעותית.
בנוגע לשאלה מדוע לא הגיעו כוחות עתודה לניר עוז, נכתב בתחקיר כי המחבלים פשטו כמעט על כל יישובי העוטף, הקימו חסימות על הצירים והקשו על הגעת כוחות תגבור. במקביל, כוחות שהצליחו להגיע למרחב נתקלו בכוחות אויב וחל עיכוב קריטי, שגרם לכך שהכוחות שהגיעו לניר עוז הגיעו רק אחרי השעה 13:00.
בנוסף, המפקדות לא הבינו את חומרת המצב בניר עוז, ולכן לא תעדפו באופן מיוחד שליחת כוחות לשם. "קריסת מערכות הפיקוד והשליטה הייתה גורם מרכזי לכך שלא נבנתה תמונת מצב מדויקת" נכתב עוד.
ממסקנות התחקיר עולה כי "צה"ל נכשל בהגנה על קיבוץ ניר עוז והפגיעה בקיבוץ קשה מאוד. ב-7 באוקטובר 2023 כרבע מאנשי קיבוץ ניר עוז נרצחו או נחטפו, כשליש מכלל החטופים באותו יום היו אנשי ניר עוז.
הכישלון של צה"ל להגן על תושבי ניר עוז גדול במיוחד, בין היתר מכיוון שכוחות צה"ל הצליחו להגיע ליישוב רק לאחר שאחרון המחבלים כבר יצא ממנו.
בתנאי פתיחה קשים מאוד, הכוחות הגזרתיים עשו ככל יכולתם, נלחמו בגבורה ורבים מהם נפלו; אך הם לא יכלו לבלום מתקפת פתע כה רחבה. כיתת הכוננות התארגנה במהירות ונלחמה בגבורה, אך בנחיתות רבה מול יחסי הכוחות".
"תושבי הקיבוץ עשו כל מה שיכלו, אך נותרו ללא כוח מגן שיושיע אותם. הכשל של הצבא בכך שלא הגיע לניר עוז אינו כשל טקטי או ערכי – הכשל הוא מערכתי" נכתב.
התחקיר ממליץ על מספר לקחים: הקמת מוצב מערבית לניר עוז שיגן על הקיבוץ ויחצוץ בינו לבין האויב. חיזוק היישוב בנושאי נשק – חימוש כ-10% מהתושבים ולא פחות מ-50 אוחזי נשק שיוכלו להגן על היישוב בשעת חירום. שיפור היכולת לגבש תמונת מצב בשעת חירום ותחת קריסת הפיקוד והשליטה. שיפור המוכנות והנהלים המבצעיים במעבר בין שגרת ביטחון שוטף למלחמה.
