בספרו 'ברכת מרדכי' על התורה, מספר ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי:
כשביקרתי את בעל המוחין ובעל הנפש הגר"י אלאי זצ"ל, זכיתי בשעה של התרוממות וקורת רוח, הן מאישיותו המקסימה והן מזכרונותיו שהעלה בפני מימי ישיבת מיר העתיקה, בימיה הזוהרים.
בין השאר סיפר, כי נוהג היה הגה"צ רבי ירוחם זצוקללה"ה, המשגיח דמיר, לפזז ולכרכר לפני ספרי התורה, בשעת ההקפות בשמחת תורה.
מידי פעם היה עוצר, מקיש בידיו על גבי הבימה, ומנביע פנינים קצרות, להמריץ, לעודד ולהתפעל.
פעם אחת, נזכר הרב אלאי זצ"ל, נשמעה נקישתו של רבינו ירוחם זצוקללה"ה. הכל נעצרו. הושלך הס, ורבינו ירוחם הרעים בקולו:
- "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו"…
- "היתכן", כך הוסיף והרעים, "כי יעלה על הדעת לנסוע מן הישיבה מידי שנה?…
- "היתכן? כלום כך מקווים להגיע אל מחוז חפצנו?…
- "המינימום הוא: 'האומר… לא ראיתיו', 'לא הכיר', 'לא ידע', והמדובר הוא, אפילו באביו ובאמו באחיו ובבניו!" – – –
מבהיל!
וסיים ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי: "ואנן מה נענה אבתריה?"…
מדהים! רוצים עוד דברים מהסוג הזה! ישר כח גדול!
לא הבנתי.