זר לא יבין תופעה ייחודית של הכנסת-אורחים מסוג זה שאינה שכיחה, אך בקרסטיר היא כה טבעית ומתרחשת מאז מלחמת העולם הראשונה כאשר פליטים ושרידי חרב ו'טמירים ונעלמים' גדשו את הבית הגדול והקדוש של הצדיק רבי ישעי'לה זיע"א. שם הם מצאו מנוח לכף רגלם העייפה ומנוח לנפשם עד יעבור זעם.
בשיחה עם אחד השוהים במקום בשבוע האחרון מספר הנ"ל: לעת כזאת, כאחד שחווה עם המשפחה את ה'תקיעה הגדולה' בהונגריה לאחרונה, יחד עם מאות יהודים שמצאו עצמם חסרי ישע, עם בגדיהם לעורם, לא יכולנו לתאר אפס קצהו של מפעל החסד הענק הזה.
לאחר טלטולי דרך רבים והעדר מנוחת הנפש של משפחתנו שחלקם היו במסע עמי וחלקם נותרו דואגים מעבר-לים… הגענו ל'רבי ישעי'לעס גאסט הויז" בקרעסטיר מיסודו של איש החסד רבי משה יוסף פרידלנדער שליט"א, קיוונו להתפלל ערבית ולמצוא פינה עם מזרון למנוחה, אולם, רק מי שמכיר את מנהג המקום ישכיל ויבין, כי אין לתאר את קבלת הפנים הנעימה בה התקבלנו, המקום המה עם שותפי-גורל רבים לנו ולמצבנו, הרגשנו אומנם שזוהי צרת-רבים, אך האווירה הייחודית, המחשמלת, המשפחתית, המקרבת והמחבקת באתרא קדישא הדין, היא חוויה שלא תישכח ולא תסור מעמנו לעולמים…
תיכף בהגיענו למתחם האירוח הנפלא, התכבדנו ע"י המארח הנכבד בעצמו במאור פנים, להסב ליד שולחן ערוך במפה נקיה בטוב טעם, לאורחים הוגשו לחמניות טריות וחמות עם מגוון סלטים, מנות גורמה מזינות וטעימות הוגשו לפנינו בצלחות פורצלן מהודרות, כוסות זכוכית על רגל למשקאות קלים בשפע להחיות בהם נפש כל חי, ולפתן מרענן.
פתיח כזה כפי שתיארתי לאחר מסע מטלטל שנגדע לפתע, התחושה הקודרת של תקיעה בנכר הפשירה עד מהרה, העייפות והתוגה והדאגה חלפה לה במהרה, חסידים ואנשי מעשה מכל שכבות הציבור והעדות חברו יחדיו והחליטו להפוך את הלימון ללימונדה… וכך מצאנו עצמנו בהתוועדות חסידית ספונטנית ומרוממת, עם ניגוני רגש ונשמה ועורגה כהכנה עילאית לקראת שבת-קודש פרשת בהעלותך בגאסט-הויז בקרעסטיר: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי" – "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה"…
ביום שישי לאחר טבילה במקווה-טהרה החדשה, המהודרת והמפוארת הצמודה לבית המדרש, התפללנו תפילת שחרית במניין הראשון, ולאחר פת-שחרית, בעריכה עשירה ומגוונת בסטנדרט של מלון מפואר בהגשה עצמית, עלינו לציון הקדוש "לבקש רחמים כעני בפתח" – התפילות ממעמקים וזעקות כאב קרעו שחקים: "הושענא, הושענא נפש מבהלה" תפילות ובקשות לוהטות מפי יהודים שנקלעו לאתרא קדישא הדין בצוק העיתים, בתוכם משפחות שנאלצו להאריך את שהותם בנכר כאשר בני-ביתם ועולליהם חרדים לגורלם מעבר לים, תפילות אלו אצל סניגורן ועמוד צלותהון דישראל ודאי קרעו שערי-שמים, לישועת ה' עמו ונחלתו.
את סעודות השבת אין לתאר, האוירה, המזון הרוחני והגשמי שנתנו לנו את החיזוק לכל השבוע כאשר כולנו מייחלים לגאולה הפרטים והכללית במהרה.
