שיתוף פעולה יוצא דופן בין הרבנות הצבאית ואגף בירור יהדות בבתי הדין הרבניים אפשר את קבורתם בקבר ישראל של עשרות חיילים ואזרחים במהלך מלחמת "חרבות ברזל". זאת, חרף אתגרי זיהוי חמורים והצורך הדחוף בהכרעות הלכתיות בתנאי לחץ קיצוניים.
במהלך השנה ושמונה החודשים האחרונים, מאז פרוץ המלחמה במספר חזיתות, נפלו מאות לוחמים ונרצחו מאות אזרחים – בהם רבים בטבח המזעזע בפסטיבל נובה וביישובי עוטף עזה. אירועים אלה הציבו בפני הרבנות הצבאית אתגרים חסרי תקדים, בהם לא היה ניתן לברר את יהדותם של הנופלים בדרך המקובלת.
בשונה מהליכי בירור רגילים הנערכים כאשר האדם בחיים ומספק מסמכים בעצמו, נדרשו גורמי המקצוע לפעול לעיתים בתוך שעות ספורות, על בסיס מידע חלקי ובתנאי לחץ אדירים. ההכרעות נדרשו לא רק מבחינה אזרחית, אלא גם כדי לאפשר קבורה בקבר ישראל על פי ההלכה ובכבוד הראוי למעמד החלל.
על פי הנחיית נשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשון לציון הרב דוד יוסף, הוקדשו מאמצים בלתי רגילים לזיהוי ולבירור יהדותם של החללים. נעשה שימוש נרחב באמצעים יוצאי דופן: בדיקות במאגרי מידע אזרחיים וביטחוניים, חיפושים בארכיונים בחו"ל, הצלבות מול רישומי משרד הפנים, ואף שיתוף פעולה עם לשכת הקשר לשעבר "נתיב".
בסיוע ההנחיות ההלכתיות של מועצת הרבנות הראשית ובתיאום צמוד בין הרבנות הצבאית לבתי הדין, כ-25 חללים הובאו לקבורה בקבר ישראל – בהם לוחמים שנפלו בקרב ואזרחים שנרצחו באכזריות. כל אחד מהם זכה לכבוד האחרון, בהתאם להלכה ולמורשת ישראל.
