בפרשת השבוע, פרשת כי תצא, אנו לומדים על פרשת בן סורר ומורה. הגמרא במסכת סנהדרין דף ע"א מביאה דעה שאין היתכנות שיהיה דבר כזה של בן סורר ומורה, לא בעבר ולא בעתיד. הגמרא אף קובעת: "לא היה ולא נברא, אלא דרוש וקבל שכר".
השאלה המתבקשת היא, מהו פירוש הביטוי "דרוש וקבל שכר"? האם התורה כותבת לנו דברים המורכבים מסברות, קושיות ותירוצים, רק כדי שנדרוש בהם ונקבל שכר? אם מטרת הלימוד היא רק "דרוש וקבל שכר", מדוע התורה לא כותבת גם דברים מעשיים אחרים באותו אופן? למשל, במקום לפרט את ל"ט מלאכות שבת, מדוע דווקא נושא כמו בן סורר ומורה, ש"לא היה ולא נברא", נכתב רק לשם לימוד?
אולם, ניתן לומר שהמשמעות של פרשה זו היא עמוקה וחשובה. התורה מבליטה עד כמה חמור הדבר כאשר ילד אינו מתחנך כראוי. חז"ל הרי אומרים שסופו של בן סורר ומורה מוכיח על תחילתו. הוא מתחיל בדברים הנראים קטנים לכאורה, אך לבסוף הוא מגיע למצב נורא של "מלסטם את הבריות".
כלומר, כאשר ילד מתרגל מקטנות לנהוג בזללנות ובסביאות, לאכול בשר רב ולשתות יין עד כדי שכרות, לא יכול לצאת ממנו טוב. התורה מלמדת אותנו כאן דרך חיים ודרך נכונה לחינוך ילדים: להרגיל אותם בעדינות, בנחת רוח ובהסברה נכונה כבר מגיל צעיר. הרגלים אלו, של תאוות יתר אחר אכילה ושתייה שמובילות לשכרות, הן מסוכנות.
אם כן, ה"דרוש וקבל שכר" כאן מקבל משמעות חשובה: אם אתה דורש בדברים אלו, מסביר ומדבר עם ילדיך, אתה מקבל שכר גדול. השכר הוא שהילד יגדל בתורה ויראת שמיים. כפי שנאמר: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה".
