לא פחות חשוב מכך, שינויים עונתיים יכולים גם להיות הסימן הראשון לדמנציה, ולכן החורף, למרות היום הקצר, הוא דווקא זמן טוב לפנות לאבחון ולבדיקה מוקדמת במקרים של חשש להתפתחות התופעה.
שעון החורף משבש את השעון הביולוגי אצל כולנו, אך אצל אנשים עם ירידה קוגניטיבית ההשפעה בולטת במיוחד. מעבר מהיר לחושך גורם לחלקם לחשוב שהגיע זמן לישון, לנמנום בשעות לא מתאימות וליקיצה מוקדמת מדי.
בנוסף, אצל רבים מופיע "מצב שקיעה" (Sundowning), תופעה של בלבול, אי-שקט והתנהגות חרדתית בשעות הערב. יש לזה פתרון: כדי להפחית זאת מומלץ לסגור תריסים מוקדם, להדליק תאורה חזקה וליצור אווירה רגועה, אפשר גם עם מוזיקה מוכרת או עם בני משפחה מוכרים.
החורף מביא איתו גם את הקור, אולי השנה אנחנו פחות חשים בכך בינתיים, אבל הוא יבוא. והקור טומן בחובו סכנה גדולה למי שלא מרגיש אותו.
בחורף, מנגנון ויסות החום עלול להיות פגוע. אנשים עם דמנציה ואלצהיימר לעיתים לא חשים בקור, יוצאים מהבית בבגדים לא מתאימים, מתקשים להבין את הצורך להתלבש שונה או להתייבש מהגשם, והכי חמור, הם לא פעם לא מסוגלים לבטא מצוקה או להגדיר אותה.
מצב כזה מגביר סיכון להיפותרמיה, דלקת ריאות ונפילות. לכן חשוב לשמור על טמפרטורה קבועה בבית (22–24°), להחליף מיידית בגדים רטובים ולהימנע מאמצעי חימום מסוכנים.
המפתח למניעת הידרדרות אצל החולים, כך מסבירים המומחים, נמצא בתעסוקה. הסתגרות בבית גורמת לשעמום ולירידה בתפקוד. פעילות פשוטה וקבועה יכולה לשמור על החיוניות, זה יכול להיות כל תעסוקה קלה ונוחה, שמתאימה לאדם הנזקק לכך, ומסייעת לו לשמור על חיוניות עד כמה שהוא יכול. זה יכול להיות משחקי קופסה, מיון חפצים, צביעה וכדומה, בתנאים נוחים ולפרק זמן לא ארוך מידי.
אבל לפני הכל, הכי חשוב לשים לב לסימני האזהרה, כדי שתוכלו לפנות עם יקיריכם לבדיקות ואבחון, שמאפשרים טיפול מוקדם ומונע. אם מופיעים בלבול חדש, ישנוניות חריגה, רעד מתמשך, נפילות או קושי בהתמצאות זה הזמן לפנות לאבחון. וכמה שמוקדם יותר, טוב יותר.
כיום יש טיפולים חדשניים שיכולים לעכב משמעותית את התפתחות המחלה והסיפטומים הנלווים, כך שהאבחון המוקדם קריטי בשיפור משמעותי באיכות הגיל השלישי
