ניצחון דרמטי לשר הכלכלה ניר ברקת בחזית המדינית-כלכלית נגד קטאר: שר הכלכלה והתעשייה ברך על החלטת מוסדות "תהליך קימברלי" לבחור בהודו לכהן כיושבת ראש הארגון לשנת 2026, מהלך שהתאפשר רק לאחר שישראל הטילה וטו נחרץ על מועמדותה של קטאר.
הווטו של ברקת הגיע על רקע פרשיית "קטארגייט" והחשיפות על ניסיונות השפעה קטארים בתוך ישראל, בין היתר באמצעות מעורבות לכאורה של בכירים בלשכת נתניהו בהדהוד מסרים קטארים.
תהליך קימברלי הוא פורום בינלאומי קריטי המאגד ממשלות וחברה אזרחית, וישראל, שהייתה המדינה הראשונה בעולם שהנפיקה תעודת קימברלי ב-2003, ממשיכה להוביל בו קו נוקשה. בחירתה של הודו, המרכזת כ-60% מהפעילות העולמית בענף, מחזקת את הציר המקצועי בין רמת גן למומבאי ומבטיחה כי הארגון יישאר כלי אפקטיבי במלחמה במימון גורמי טרור עולמיים, תוך הרחקת הפטרונית של חמאס מעמדות השפעה בינלאומיות.
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, הסביר את המהלך בנחרצות: "הנחיתי להטיל וטו על מועמדותה של קאטר – מדינה תומכת טרור, ובכך סיכלנו את בחירתה של מדינת אויב לישראל ולעולם, כיו"ר תהליך קימברלי. תהליך קיבמרלי הוא מלחמה במימון טרור ואנו מתייצבים כנגד תומכת הטרור הגדולה בעולם, הפטרונית של חמאס, גם בחזית הכלכלית הבין לאומית".
במהלך השנה האחרונה נקלע תהליך קימברלי, הארגון הבינלאומי האמון על מניעת סחר ב"יהלומי מריבה" המשמשים למימון טרור, למבוי סתום בעקבות העמדה הישראלית העקרונית. ישראל הבהירה כי לא תאפשר הנהגה שאינה עומדת בסטנדרטים המוסריים והמקצועיים הנדרשים, וכי מינוי קטאר עלול לערער את אמון השווקים הבינלאומיים במנגנון כולו. השר ברקת הוסיף כי "אני מברך על בחירתה של ידידתנו הודו לתפקיד יו"ר תהליך קימברלי. הודו היא שותפה אסטרטגית מרכזית של ישראל בענף היהלומים ובתחומים נוספים, ואני בטוח כי תחת הנהגתה של הודו, תהליך קימברלי ימשיך להוביל סטנדרטים גבוהים של שקיפות, אחריות ושיתוף פעולה בינלאומי במלחמה בטרור".
