זו הייתה אחת הפרשיות המטלטלות והסוערות שידעו יחסי בעלות הברית ישראל וארה"ב, יחסים שידעו בחלוף השנים עליות וירידות. בימים אלו מציינים ארבעים שנה לפרשת יהונתן פולארד, בשיחה שניהלתי עמו משתף פולארד ומדבר על הכל ויש לו הרבה מה להגיד.
בקולו הוא שוקל את מילותיו ובורר אותם בכדי להגיע למסר שאותו הוא רוצה להעביר לקוראים, והוא חיכה לכך בפרט לאחר העלייה לארץ ישראל עם אישור הממשל האמריקאי מיעט לשתף, הפעם לאחר שנתיים של מלחמה מתמשכת במספר זירות החליט יונתן להתיישב לשיחה עם המחדש, כשלצידנו הגברת רינת זיו שסייעה בראיון.
יונתן פולארד הצעיר מבין שלושת אחיו בן למוריס ומלכה התקבל עם סיום לימודיו למודיעין של הצי האמריקאי וקיבל סיווג ביטחוני גבוה. מתוקף תפקידו ניתח ונחשף לחומרי מודיעין רבים. במהלך פגישה בארה"ב בינו לבין אלוף משנה אליעם סלע הציע פולארד את שירותיו לישראל, סלע הבין שמדובר כאן בנכס אסטרטגי יקר ערך וקישר בינו לבין רפי איתן שהיה ממונה במשרד הביטחון.
בדירה הסמוכה לשגרירות ישראל נשכרה דירה ששמשה לצילום מסמכים, איתן הבין טוב מאד מה יש לו ביד ובשנים 84-85 העביר פולארד אלפי מסמכים סודיים בתמורה לשלושים אלף דולר ועוד מענק כספי בסיום פעולותיו, העברת החומר שימש את ישראל כנגד מדינות אויב ששאפו להשיג נשק להשמדת המונית והפצצות מפקדות אש"ף בתוניסיה.
ב-21 לנובמבר 1985 הבין פולארד וחשד שהוא עומד להיעצר, הוא הודיע על כך למפעילו רפי איתן בהוראות שקיבל הוסבר לו להימלט ולקבל חסות בשגרירות ישראל בוושינגטון. תחילה התקבל בברכות אולם לאחר זמן קצר הוסגר לידי השוטרים האמריקאים, בהוראה מאיתן הוחלט לנתק עמו מגע ולהסגירו לידי הרשויות אכיפת החוק בארה"ב. פולארד נשפט ונידון ל-30 שנה בעוון ריגול, יונתן הצהיר לאורך משפטו שפעל מתוך רצון ומניעים להגן על קיומה של מדינת ישראל, לטענתו ארה"ב הסתירה מידע רב ערך שעלול לסכן חיי ישראלים רבים, פולארד התבטא אז ואמר: "אני מעדיף לעלות רקב בכלא מאשר לשבת שבעה על מיליוני ישראלים".

– איך אתה מרגיש כיום, לאחר השחרור והעלייה לישראל?
"אני חי חיים מלאים ועמוסים, אסתר ע"ה שנפטרה שידכה ביני לבין אשתי כיום רבקה, היה חשוב לה בזמן הקצר שנשאר לה לחיות שאהיה מאושר וב"ה אכן התחתנתי שנית. החיים שלי מלאים, אני עובד מהבית לצד חיי משפחה. גם חיי המקצועיים עמוסים, אני שותף היום בארבע יוזמות עסקיות שונות, ומתכנן את צעדי לזירה הפוליטית. לא תיארתי לעצמי שאזכה להתפלל תפילת שחרית במרפסת ביתי בירושלים זה פשוט נס, אפילו בחלומותיי הפרועים ביתור לא תיארתי לעצמי לכך, ומרגיש הכרה הטוב עצומה. אני מקפיד לקום כל בוקר מוקדם ומסיים את היום שלי בשעות הלילה המאוחרות".
על תקופת המאסר הקשה הוא משתף: "בשבילי החוויה הייתה שונה מזו של אחרים מסיבות ברורות. בכל פעם שהגיעו מבקרים, כגון חברי כנסת תמיד נכח מפקח שהשגיח על הביקור. אסתר הגיעה בתדירות גבוהה ככל שהתאפשר לה. רוב הזמן נכחה אסתר בישראל, כדי להשפיע על השלטונות בשחרורי. זה היה קשה עבור שנינו, אבל הביקורים היו מאד חשובים עבורי לי אישית, היה חשוב שמערכת הכלא תראה שישנם אנשים שאכפת להם ממני, רוב האסירים לא קיבלו מבקרים. בכלא עצמו היו 5.000 איש אף אחד מהם לא היה בטוח שיחזור אי פעם הביתה, המקום היה אלים מאד. אנשים רבים מתו שם והייתי צריך להיות ערני לסכנות".
150 מטר מתחת לאדמה
פולארד חושף פרטים מצמררים על תנאי כליאתו: "במשך שבע שנים הראשונות הוחזקתי 150 מטר מתחת לאדמה בתא מעצר של שלושה מטרים, היו שם עמי עוד 31 איש שאף אחד מהם לא ראיתי מעולם. אני זוכר את עצמי יושב על המיטה שלי חתיכת בטון קטנה ומדבר עם אלוקים, ביקשתי סליחה על כך שלא שמרתי תורה מצוות בשל אופי העבודה שלי בארה"ב ומסביב לעולם.
לאחר שבע שנים שיצאתי מתא המעצר, שאלתי את השומרים באיזו שנה אנחנו. לאחר מכן התברר לי שכל ה-31 איש שהיו עמי כולם מתו. החקירות שעברתי היו אינטנסיביות ובשל כך נשארתי נכה עם 100% נכות, זה היה קשה ואכזרי נפגעתי בגב, בקרסוליים ובאיברים נוספים. הקב"ה נתן לי את הכוח לשתוק ולא למסור אף יהודי כי זה בדיוק מה שהם רצו. אבא שלי ע"ה תמיד הדגיש לספר רק לבית דין כשר הוא הדגיש את המילה 'כשר'".
בכלא התחזק פולארד בזכות הרב ברנר והראשון לציון הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל: "היה קשה מאד בכלא לשמור תורה ומצוות. במשך שנים רבות האוכל לא היה כשר, היו ימים שלא היה מה לאכול אך הודיתי לקב"ה. לאחר שנים של בידוד החלטתי להינשא לאסתר, זה היה תוך סיכון ממשי, רב הגיע כשהוא מצויד בכתובה קטנה, מעט יין כוס לשבירה, השמיים היו החופה ולבסוף התחתנו".
על תמיכת הרבנים הוסיף: "כן הייתי מלא הכרת הטוב לרבנים. אסתר ע"ה תמיד אמרה לי שאנשים רבים מצטערים שלא עשו מספיק עבורי והיא ענתה לי התפללת על זה. לבורא עולם יש כוס של תפילות עבור יונתן, וברגע שהיא תתמלא הוא יצא לחופשי, ואני על כך רוצה להודות לכולם שעזרו וסייעו בחלוף השנים למען שחרורי. בכלא למדתי דברים עמוקים על אהבת ד', הוא הציל אותי אינספור פעמים ממיתה בשבילי במשך 23 שנים זו הייתה מלחמה על החיים".

"מעניקים לגיטימציה לחטיפת יהודים"
אי אפשר לדבר עם פולארד, מבלי לעבור גם לטרגדיה שחלפה עלינו כעם ביום שמחת תורה תשפ"ד וכמובן לשחרור החטופים, שנתיים לאחר מכן, בערב שמחת תורה תשפ"ו. "כמובן שהרגשתי הקלה והייתי מלא הכרת הטוב לד' על כך שהחטופים חזרו הביתה. שמחתי מאד עבורם כאנשים פרטים ועבור משפחותיהם, עם זאת אני עצוב על המחיר הכבד. ברור שהממשל האמריקאי לא דיבר אמת כשקבע שבמסגרת העסקה חמאס יפורק מנשקו. הם אינם מתכוונים להתפרק מנשקם, למעשה הם עקביים וכנים ביותר לאורך כל הדרך.
ניסיתי להסביר ליהודים שמעניקים לגיטימציה לחטיפת יהודים כל יהודי ולא רק בישראל בעולם הופך דה פקטו ליעד הבא של חמאס. מתוך הבנה הזו, בחרתי להצטרף לפורום תקוה ולא לעמותה שתמכה בעמדות המזוהות עם השמאל, אותה עמותה שפעלה בתיאום עם קטאר והממשל האמריקאי שמה את הדגש במקום הלא נכון, הם שמו דגש פחות על הכרעת חמאס".
"פועלים בניגוד מוחלט לאינטרסים של העם היהודי"
על שליחי הנשיא טראמפ, ויטקוף וקושנר, יש לו ביקורת חריפה: "הם פועלים בניגוד מוחלט לאינטרסים של העם היהודי, ואין לי דרך עדינה יותר לומר זאת. בעיני שניהם בחרו לשרת את אויבינו לא מתוך אידלוגיה, אלא מתוך שיקולים צרים חומריים, זו התנהגותם של שכירי חרב במובן הקשה של המילה, על מה שהם עשו לעמנו הם יישאו באחריותם".
פולארד מחדד את המסר ומוסיף: "צריך להבין קטר וטורקיה דוחפות לכך שחמאס ישרוד זה דיל שהם עשו איתם. תוכנית טראמפ בטעות כוונתה תוכנית שלום, זוהי עסקה מופרכת לחלוטין. קושנר ויטקוף פעלו מתוך אינטרסים למעסיקים שלהם, הם טועים ומטעים הם פועלים בשביל כסף".
הפגישה עם האקבי
כשנשאל על געגועיו לארה"ב, ענה: "מה שאני באמת מתגעגע אליו הם אבא ואמא שלי. אני מאד מקווה שיזדמן לי לשם לעלות אותם לקבר ישראל. אני מקווה שאזכה לעשות זאת עוד לפני שאגיע לסוף ימיי. הגעגוע אליהם גדול, והלוואי שהם היו זוכים לראות אותי נישא מחדש ומאושר. אני מאמין שהם רואים זאת מלמעלה, וזה מנחם אותי כבנם אני מרגיש אחריות עמוקה להביאם לכאן למנוחת עולמים בישראל, זה הדבר היחידי שאני מתגעגע אליו בארה"ב".
לא מכבר נפגש פולארד עם שגריר ישראל בארה"ב מייק האקבי, פגישה שעוררה סערה ציבורית רחבה בארצות הברית, שאילצה את הממשל להתנער ממנה. פולארד, מספר על מאחורי הקלעים "זו הייתה פגישה אישית מאד, פגישה שאני ביקשתי לקיים משום שהנושא שרציתי לשוחח עליו היה אישי וקרוב לליבי. הרגשתי צורך להודות להאקבי על כל העזרה והעידוד שנתן לאנשים שעמלו לשחרר אותי ולעלות לארץ ישראל. למען הסר ספק זו לא הייתה פגישה סודית, נכנסתי לשגרירות והוא קיבל אותי במשרדו. לא היה לזה שום קשר לריגול, או שום דבר מפוקפק רק הכרת הטוב".

"היו נציגים מישראל שרצו שאבחר במוות"
בנוגע לממשלות ישראל, פולארד לא חוסך במילים: "זה ניסוח מרוכך מידי, הרבה אנשים לא מודעים לזה, ואולי תופתעו לשמוע אבל ראש הממשלה הראשון שהצליח לשכנע את הממשל האמריקאי היה יצחק רבין ז"ל לאחר הסכם השלום עם ירדן הודיעו לי תתכונן אתה חוזר הביתה, אבל אז רבין נרצח והכל נעצר. היו ראשי ממשלה שהפנו לי את הגב כמו פרס והיו כאלה שרק הזיקו בשחרור שלי כמו אולמרט.
היו נציגים מישראל שרצו שאבחר במוות אך הודות לבורא עולם לא נכנעתי ללחצים, הקצין האמריקאי שהיה מלווה את הביקורים עם בכירים ישראלים תמיד אמר לי 'יום אחד תחזור לבית אל תעשה דברים טיפשיים'".
בשיחה עם 'המחדש' הוא מוסיף חרטה אישית: "יש לי חרטה על כך שלא הייתי אפקטיבי יותר. ויש בי חרטה עמוקה על כך שהממשלה נטשה אותי ובגדה בי כי זה לא הציג אותם באור טוב".
"פתאום זה הכה בי"
בסיומו של הריאיון, אנחנו שואלים אותו גם על הכוונות שלו להצטרף לפוליטיקה הישראלית.
על כניסתו לפוליטיקה אמר: "לפני השבעה באוקטובר הייתי חריג חשבתי שהממשלה נטשה אותי, אבל אז הגיע השבעה באוקטובר וראיתי מה שעשו המחבלים בעוטף עזה, פתאום זה הכה בי אני לא החריג. באותו רגע אמרתי לעצמי שזה יכול לקרות שוב, ואז הבנתי לראשונה שהגיע הזמן שאקפוץ לבוץ, ואכנס לפוליטיקה. אסתר לימדה אותי אני לא פוליטיקאי אני יהודי עם ערכים. לדעתי איני יכול להשתלב במפלגות קיימות, ומפלגות חדשות לא שורדות לרוץ לבד זה דבר יקר מאד.
הקמתי יחד עם קבוצת חברים גרעין חשיבה שאנחנו חייבים להפוך שוב למדינה יהודית אמתית. אם אנחנו רוצים לראות את הגאולה השלמה, חייבת להיות אחדות זו בעיני האמת הפשוטה והברורה ביותר. נכון שפוליטיקה זה בוץ, אבל אני מחויב לנקות את הבוץ, אם אנחנו רוצים עתיד בארץ שלנו חייבים ליישב את הקרע שמפריד בתוכנו, וזה אפילו חשוב יותר מהמאבק באיראן חמאס וחיזבאללה".
פולארד סיים במסר לאחדות: "כל עוד אין בנינו אחדות אמתית, נמשיך לצערנו הרב לסבול אסונות כמו השבעה באוקטובר. זוהי קריאת השכמה לעם ישראל להניח את השנאת חינם ולהתחיל לאהוב אחד את השני באמת. לא כשאנחנו צועקים אחד על השני לא כשיש מחלוקת, בואו נבחר אחים יקרים באחדות".