בשנים האחרונות נחשפת תופעה מדאיגה: זוגות צעירים הנישאים בגיל מוקדם ללא שום אוריינות פיננסית, ללא ניסיון כלכלי וללא ידע עסקי – נופלים למלכודת של "הצלחה מהירה". מתוך רצון כן לבנות חיים משותפים, הם מוצאים עצמם בתוך זמן קצר בלב הרפתקאות עסקיות מסוכנות והתחייבויות כספיות כבדות, שמסתיימות לעיתים באובדן הנכס היקר ביותר שלהם, דירת המגורים.
לדברי עו"ד יוסף ויצמן, "הסיפור כמעט תמיד מתחיל באותה נקודה. זוג צעיר בתחילת דרכו, עם חלומות גדולים ורצון להוכיח עצמאות. לעיתים קרובות ההורים הם אלו שמסייעים ברכישת הדירה או אף מממנים אותה במלואה. אלא שמתוך אהבה ואמון, הדירה נרשמת על שם הילדים ללא שום מנגנוני הגנה, ללא הערות אזהרה וללא מחשבה על תרחיש של כישלון כלכלי", מתאר עו"ד ויצמן.
"ואז מגיעה ההחלטה העסקית הראשונה: זה יכול להיות עסק שנפתח ללא תוכנית מסודרת, השקעה עם חבר, יזמות נדל"ן בוסרית או חתימה על ערבויות ושטרי חוב. במקרים רבים נלקחות הלוואות חוץ-בנקאיות בתנאים דרקוניים. בתוך זמן קצר החובות נערמים, ההכנסות לא עומדות בציפיות, והלחץ הכלכלי הכבד מתחיל לחלחל עמוק לתוך התא המשפחתי".
וברגע שהחובות יוצאים משליטה, המערכת המשפטית נכנסת לפעולה. נושים, בנקים וגופים חוץ-בנקאיים פונים להליכי גבייה והוצאה לפועל. "בשלב זה מתגלה האמת המרה: הדירה שההורים קנו כדי להבטיח לזוג הצעיר יציבות וביטחון, הופכת לנכס שניתן לממש ולמכור כדי לכסות את החובות", מסביר עו"ד ויצמן.
והתופעה הזו, הפכה למכה חברתית רחבה. עשרות מקרים כאלו התגלגלו לפתחו של משרד עורכי הדין יוסף ויצמן בשנים האחרונות. "בכל המקרים מדובר בצעירים נורמטיביים ויזמים שאפתניים שמצאו עצמם בסחרור לא בגלל רשלנות, אלא בגלל חוסר ידע והכוונה", מסביר עו"ד ויצמן. הליווי המשפטי במקרים אלו מורכב ביותר; הוא דורש הבנה עמוקה בדיני חדלות פירעון, קניין, ובעיקר הבנה של הפסיכולוגיה העדינה שבין חייב לנושה.
בלא מעט מקרים הצליח המשרד לבלום הליכי מימוש, לפרוס חובות מחדש ולהציל דירות שעמדו על סף מכירה. עם זאת, עו"ד ויצמן מדגיש כי "לעיתים קרובות ניתן היה למנוע את כל המשבר מראש, לו היו ננקטים צעדי הגנה בסיסיים עוד בשלב רכישת הנכס".
לדברי עו"ד ויצמן, אחת הטעויות השכיחות היא העברת נכס לילדים ללא הגנות משפטיות. "כאשר אין הערת אזהרה לטובת ההורים או שטר חוב שמבהיר שהדירה נועדה למגורים בלבד ולא להרפתקאות עסקיות, הנכס הופך לבטוחה זמינה עבור כל נושה עתידי של הילדים", הוא מסביר.
ומה הפתרון? "רישום הערת אזהרה לטובת ההורים המעגנת את זכויותיהם, או עריכת הסכם הלוואה מסודר המבהיר שהכסף שהושקע הוא השקעה מוגנת ולא מתנה מוחלטת. צעדים אלו לא פוגעים בילדים", אומר עו"ד ויצמן, "הם פשוט מגנים עליהם מפני טעויות עתידיות".
לדברי עו"ד ויצמן, מעבר להיבט המשפטי, יש כאן עניין של חינוך פיננסי. צעירים רבים לא מבינים את המשמעות של חתימה על ערבות או את הסיכון הממשי של הלוואות 'מהירות'. השילוב של ליווי מקצועי, הצבת גבולות והדרכה מוקדמת הוא קריטי כדי למנוע נפילה כואבת של הזוג והמשפחה המורחבת.
הנתונים מראים כי מספר הפונים להליכי חדלות פירעון בגילאים צעירים נמצא במגמת עלייה. "מדובר בדור מוכשר, יזמי ושאפתני, אך גם כזה שנכנס מהר מדי לעולם העסקי מבלי להבין את כללי המשחק. כאשר אין רשת ביטחון, הנפילה כואבת במיוחד, לא רק לזוג עצמו אלא לכל המשפחה".
הצלחה כלכלית דורשת יותר מאינטואיציה; היא דורשת זהירות והגנה משפטית. משרד עורכי הדין יוסף ויצמן ממשיך לראות בתיקי חדלות פירעון "דיני נפשות" של ממש. ליווי נכון בזמן הנכון הוא ההבדל בין משבר חולף לבין אובדן של בית ועתיד. האחריות היא משותפת: על הצעירים ללמוד, ועל ההורים להגן על נכסיהם בחוכמה. "השילוב בין חוסר ניסיון כלכלי לבין נכסים לא מוגנים הוא מתכון בטוח לאסון שניתן היה למנוע", מדגיש עו"ד ויצמן.