ישיבת הממשלה שהתקיימה היום (ראשון) הציפה מחדש את סוגיית הגיוס הנפיצה, אך הפעם מזווית נתונים שונה מזו שנשמעה עד כה בשיח הציבורי. בעוד שבחלקים נרחבים מהשמאל מנסים לנגח את הציבור החרדי ולהציגו כמי שנושא לבדו באחריות לאי-התייצבות, הדיון שנערך בהמשך לפסיקת בג"ץ חשף תמונה רחבה הרבה יותר. במהלך הישיבה דנו השרים וראש הממשלה בדרכי פעולה אפשריות ובצעדי אכיפה כלכליים נגד חייבי גיוס שלא התייצבו, כאשר הקו המנחה הוא החלת צעדים אלו באופן שוויוני על כל חתכי האוכלוסייה בישראל.
בדיווח שנחשף בערוץ 14, הוצגו לשרים נתונים מצטברים המתייחסים לכלל חייבי הגיוס מגיל 18 ועד גיל 29 – גיל הפטור הרשמי. על פי הנתונים, קיימים כ-90,000 חייבי גיוס שלא התייצבו למועדי הגיוס שלהם לאורך השנים. הנתון המפתיע ביותר שעלה בדיון הוא שמהנתון הכולל הזה, המגזר החרדי מהווה כ-45% בלבד מהלא-מתייצבים, בעוד שיתר ה-55% משתייכים למגזרים אחרים באוכלוסייה הכללית.
בעקבות הצגת הנתונים הללו וההבנה כי מדובר בתופעה רחבה שנמצאת באופן מרובה במגזר הכללי, הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים צוות שרים מיוחד. הצוות יפעל בשיתוף גורמי מקצוע, ביניהם נציגי אגף כוח אדם (אכ"א) והמשרדים הממשלתיים הרלוונטיים, במטרה לבחון לעומק את הטיפול בנושא הלא-מתייצבים מכלל המגזרים. נתניהו קצב לצוות לוח זמנים דחוק, והורה כי המסקנות וההמלצות לדרכי פעולה יוצגו בפניו בתוך 30 יום בלבד.
הדיון הסוער נערך בצל הביקורת של היועמ"שית המודחת. כזכור, רק לפני שבוע העבירה היועצת המשפטית לממשלה הודעה חריפה לבג"ץ, בה טענה כי הממשלה מפרה את פסק הדין בעניין גיוס חרדים. בהודעתה תקפה היועמ"שית וכתבה כי "התנהלות זו מהווה סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. הפרת צווים שיפוטיים, תוך שעולה שאין כל כוונה של ממש לקיימם משמעותה היא ריקון מתוכן של יכולתן של ערכאות שיפוטיות לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על פעולות הממשלה".
