הממשלה הגישה היום (ראשון) את תשובתה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ בעתירות העוסקות בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר. בתשובתה הביעה הממשלה את התנגדותה הנחרצת להפיכת הצו לצו מוחלט, תוך שהיא מציבה קו אדום ברור מול המערכת המשפטית. במסמך שהוגש נטען כי אין כל בסיס משפטי להתערבות של הרשות השופטת בהחלטות הנוגעות להקמת ועדות חקירה ממלכתיות, שכן חוק ועדות חקירה קובע במפורש שהסמכות להקים ועדה כזו נתונה לממשלה בלבד. "מקום המדינה ועד היום, בית המשפט העליון לא הורה לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, ואין לזה תקדים בשום מקום בעולם", הסבירה הממשלה בתשובתה.
בתצהיר שהוגש לבג"ץ מצוטט פסיקה קודמת של השופט סולברג, לפיה "הקמת ועדת חקירה ממלכתית עניין הוא לממשלה לענות בו ולא לבית המשפט". המדינה אף בחרה להחריף את הטון מול שופטי העליון וקבעה באופן חד-משמעי כי "הפיכת הצו על תנאי למוחלט, תפרק את עיקרון הפרדת הרשויות ותפגע באיזון שקבע המחוקק". לפי עמדת המדינה, חוק ועדות חקירה יצר איזון עדין בין הכוח שניתן לממשלה לזה שניתן למערכת המשפט; הממשלה היא זו שמחליטה על עצם הצורך ועל נושאי החקירה, בעוד נשיא בית המשפט העליון אמון על מינוי החברים. "אם כדרישת העותרים בית המשפט העליון יהיה זה שגם יחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית במקום הממשלה, יופר באופן מוחלט האיזון העדין בין הרשויות שנקבע על ידי המחוקק", נמסר בתשובה.
במקביל למאבק בבג"ץ, הממשלה חושפת בתצהיר את כוונתה לקדם מנגנון חקירה חלופי, השונה מהמודל הקלאסי המוכר בחוק. הממשלה הסבירה כי היא מקדמת חקיקה שתאפשר הקמת "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית", שתושתת על העקרונות שהנחו את הקמת ועדת החקירה בארצות הברית לאחר אסון ה-11 בספטמבר.
מדובר במהלך שכבר אושר בקריאה טרומית במליאת הכנסת ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים הצעת החוק של חבר הכנסת אריאל קלנר. ההצעה, שצפויה לעבור לוועדת החוקה להכנה לקריאה ראשונה, מבקשת להקים גוף חקירה שייהנה מאמון ציבורי רחב ויוכל לבחון את מכלול האירועים ללא התערבות ישירה של המערכת המשפטית במינוי היו"ר. תשובת הממשלה הוגשה בתגובה לצו שהוציא בג"ץ ב-19 בנובמבר אשתקד, שבו נדרשה המדינה להסביר מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית מכוח החוק מ-1969 לצורך חקר "עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי" של אירועי ה-7 באוקטובר.
