העימות סביב רצונו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להשתלט על האי גרינלנד שבבעלות דנמרק, מגיע לשיאים חדשים של מתיחות בינלאומית. לאחר שבסוף השבוע האחרון הכריז הנשיא על הטלת מכסים נגד שורת מדינות באירופה המתנגדות למהלך, נחשפה כעת עליית מדרגה משמעותית, כאשר הנשיא שיגר מכתב לראש ממשלת נורווגיה, יונאס גאר סטוירה. במכתב, במכתב אשר דלף והופץ בין שגרירים אירופיים בוושינגטון, קושר טראמפ באופן ישיר בין דרישותיו הטריטוריאליות לבין אכזבתו מכך שלא הוענק לו פרס נובל לשלום, תוך שהוא משגר רמז עבה לאפשרות של שימוש בכוח צבאי.
"יונאס היקר, בהתחשב בכך שמדינתך החליטה לא להעניק לי את פרס נובל שלום, על כך שהצלחתי להפסיק שמונה מלחמות פלוס, אני כבר לא מרגיש מחויב יותר רק לשלום", כתב הנשיא האמריקני במכתב המעורר סערה בבירות אירופה, "למרות שזה תמיד יהיה שיקול מרכזי, אני יכול כעת לחשוב על מה שטוב וראוי עבור ארצות הברית של אמריקה". דבריו אלו של טראמפ מגיעים על רקע המכסים בשיעור של 10% שהשית על נורווגיה ומדינות נוספות, ומציבים סימן שאלה גדול סביב עתיד היחסים הדיפלומטיים בתוך ברית נאט"ו.
בהמשך המכתב, תוקף טראמפ את עצם הזכות הדנית על האי האסטרטגי ומציג נרטיב היסטורי וביטחוני חדש. "דנמרק אינה יכולה להגן על גרינלנד מפני רוסיה או סין ולמה בכלל יש לה 'זכות בעלות' מלכתחילה? אין שום מסמכים כתובים, זה שסירה הגיעה לשם לפני מאות שנים, גם לנו היו סירות שהגיעו לשם. עשיתי יותר עבור נאט"ו מכל אדם אחר מאז שהברית קמה, וכעת נאט"ו צריכה לעשות משהו עבור ארה"ב. העולם לא יהיה בטוח אלא אם תהיה לנו שליטה מלאה על גרינלנד", הבהיר הנשיא במכתבו. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שמדינות כמו נורווגיה, שבדיה, צרפת, גרמניה, בריטניה, הולנד ופינלנד כבר שלחו בשבוע שעבר כוח צבאי קטן וסמלי לאי כהפגנת נוכחות מול האיומים מוושינגטון.
במקביל לדרמה המדינית, טראמפ ממשיך להציג את עצמו כמי שראוי להכרה בינלאומית על פועלו, למרות עמדת ועדת הפרס בנורווגיה. לאחרונה אירח הנשיא בחדר הסגלגל את מנהיגת האופוזיציה של ונצואלה, מריה קורינה מצ'אדו, שהעניקה לו את מדליית פרס הנובל האישית שלה כמחווה על סיועו במאבק נגד הדיקטטורה בארצה. זאת למרות הבהרת ועדת הפרס כי לא ניתן להעביר את הכבוד וההכרה לאדם אחר. בעוד טראמפ מתהדר במדליה, בצרפת הוסיפו להזהיר ביום שישי כי מימוש האיום האמריקני על גרינלנד עלול לסכן בצורה חמורה את הסחר של האיחוד האירופי. פריז אף הגדילה עשות ושלחה כוח צבאי מצומצם של כ-15 חיילים לאי, כחלק מהתייצבות אירופית רחבה אל מול דרישותיו של הנשיא.
