המעבר לשלב ב' בעזה החל רשמית שלשום – עם הצגת "מועצת השלום" של טראמפ, שאחראית לשיקום הרצועה. המהלך, שהוכרז בשבוע שעבר על ידי השליח האמריקני סטיב וויטקוף, מעורר סערה ודאגה עמוקה בדרגים הבכירים ביותר בישראל. גורם ביטחוני התייחס היום (שני) בחדשות 12 להכנסת טורקיה וקטאר לעזה, והביע את הדאגה במערכת הביטחון: "זה נורא ואיום. דבר שניסינו למנוע כל התקופה האחרונה ונדהמנו שזה קורה". המעורבות החדשה של המדינות הללו נתפסת בישראל כלא פחות מהפקרת הזירה לידי ציר "האחים המוסלמים", דווקא ברגעים הקריטיים של עיצוב עתיד הרצועה.
החשש הישראלי אינו תיאורטי בלבד, אלא מבוסס על שאיפותיו המוצהרות של נשיא טורקיה. "מהיום הראשון של המלחמה טורקיה מנסה לקחת חסות מלאה על עזה וארדואן מנסה להפוך את עצמו לפתרון האזורי החדש", הוסיף הגורם הביטחוני בשיחה. לדבריו, "אסור למדינת ישראל לעמוד מנגד ולאפשר מעורבות טורקית וקטארית פעילה ואפקטיבית ב'יום שאחרי' בעזה.
המדינות האלה מנהיגות האחים המוסלמים ישפכו כספים רבים כדי להפוך את עזה מחדש לכוח המוביל לערעור היציבות באזור". ההתנגדות הישראלית לשילובן של טורקיה וקטאר ב"מועצת השלום" או בכל מנגנון ניהולי ברצועת עזה נובעת מסיבות אידיאולוגיות וביטחוניות עמוקות. בישראל רואים בשתי המדינות הללו גורמים שאינם "מתווכים נייטרליים", אלא כאלו המזוהים עם ציר האחים המוסלמים, במיוחד לאור העובדה שקטאר משמשת כמארחת של הנהגת חמאס בחו"ל והנשיא ארדואן כינה את חמאס "תנועת שחרור".
במקביל למתיחות המדינית, הנתונים המודיעיניים על שיקום הכוח הצבאי של ארגוני הטרור מדאיגים לא פחות. בתחילת המלחמה העריכו בישראל כי לחמאס ולג’יהאד האיסלאמי יש כ-40 אלף מחבלים. היום: לפי הערכות עדכניות, הם כמעט ובנו מחדש את הכוח הזה: לחמאס כ-20 עד 25 אלף פעילים חמושים, ולג’יהאד האיסלאמי עוד כ-8,000 עד 10,000.
על פי נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי, ה-INSS, כמעט על כל פעיל שנהרג, גויס פעיל חדש. אמנם מרבית הכוח הזה מורכב מצעירים חסרי ניסיון צבאי של ממש, אך היכולת של חמאס לשקם את שורותיו מעלה שאלות קשות על יעילות הפירוז בשלב הנוכחי.
ישראל טוענת כי גם טורקיה וגם קטאר העניקו במשך שנים רבות גיבוי מדיני, כלכלי ולוגיסטי לחמאס. קטאר משמשת כמארחת של הנהגת חמאס בחו"ל (הלשכה המדינית בדוחה), וישראל חוששת שנוכחות קטארית במועצה תבטיח את שימור כוחו של חמאס "ביום שאחרי" תחת מסווה של שיקום אזרחי. מנגד, החשש הוא שטורקיה תהפוך את עזה למוצב קדמי של השפעתה הדתית והפוליטית. השילוב בין שיקום הכוח הצבאי בשטח לבין מתן לגיטימציה למדינות התומכות בארגון, מייצר תמונה קודרת של מציאות שבה חמאס עלול לחזור לשלוט ברצועה בחסות בינלאומית.
