ועדת הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ יצחק קרויזר, קיימה היום (שני) דיון בנושא מדיניות האכלוס של זכאי הדיור הציבורי בשכונות מגורים בעלות צביון קהילתי. הדיון התמקד בקושי שנוצר בעת שיבוץ דיירים מהמגזר הערבי בתוך שכונות המתאפיינות באוכלוסייה יהודית, דתית או חרדית. במהלך הישיבה הוצגו טענות על פערים בין זכויות הפרט לדיור לבין הצורך בשימור המרקם הקהילתי, לצד ביקורת על אופן פעולתן של חברות האכלוס הממשלתיות.
במסגרת הדיון הוצגו עדויות של תושבות מירושלים המלינות על המדיניות הקיימת. אן זמור, נציגת תושבי חומת שמואל, התייחסה להחלטת חברת "עמידר" לשכן דיירים ערבים בלב שכונה דתית-חרדית וציינה כי מוסדות החינוך באזור אינם תואמים את צרכי האוכלוסייה החדשה. עדה מויאל, תושבת שכונת ארנונה, הוסיפה כי בבניין שבו היא מתגוררת ושבו פועל בית כנסת, שוכנה משפחה ערבית ללא התחשבות מוקדמת בצרכי הדיירים האחרים.
ח"כ יסמין פרידמן דחתה את טענות התושבות וכינתה אותן "גזענות ממש". מנגד, יו"ר הוועדה ח"כ קרויזר גיבה את עמדת התושבים והבהיר כי מדובר בסוגיה מעשית של התאמה קהילתית. קרויזר טען כי כפי שלא משכנים יהודים ביישובים ערביים בדיור הציבורי, כך יש לנהוג גם במקרים הפוכים. "אנו מבינים לבד שלא ניתן לשכן משפחה ערבית בבני ברק ומשפחה יהודית באום אל-פחם", אמר קרויזר והסביר כי הדבר "פוגע באופי השכונה ובמשפחה עצמה".
לצד המחלוקת על אופי האכלוס, נחשפו נתונים על מצב המערכת: כיום ממתינים לדירה כ-4,500 זכאים. נציגת משרד המשפטים עדכנה בדיון על החלטה חדשה, לפיה המדינה מבטלת את ההגבלה לשיווק דירות ביישובים ערביים ל"בני המקום" בלבד. משמעות ההחלטה היא שמהיום תתאפשר גם ליהודים רכישת דירות ביישובים אלו.
בסיכום הישיבה, קרא ח"כ קרויזר למשרד הבינוי והשיכון לגבש קריטריונים ברורים לאכלוס, שיתחשבו הן במוצא הזכאים והן באופייה של השכונה הקולטת, במטרה למנוע חיכוכים ופגיעה בזכויות הדיירים. כמו כן, הנחה קרויזר את הגורמים המקצועיים להעביר לוועדה בתוך שבוע רשימה מעודכנת של כלל הדירות הלא מאוכלסות ונתונים על התור הממתין לשיבוץ.
