מחקר חדש ויוצא דופן בהיקפו של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), חושף תמונה עגומה ומדאיגה של עוינות עמוקה כלפי ישראל ויהדות בעיתונות הטורקית המזוהה עם שלטון ארדואן. המחקר, שהתבסס על ניתוח ממוחשב של כ-15 אלף טורי דעה בעיתונים Sabah ו-Hurriyet, מראה כיצד התקשורת הטורקית משמשת כיום כלי מרכזי להפצת נרטיבים אנטי-ישראליים, נורמליזציה של חמאס ומיחזור סטריאוטיפים אנטישמיים קלאסיים.
לפי ניתוח החוקרים, השימוש בכלים אנטישמיים הפך לחלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי בטורקיה: כ-40% מטורי הדעה שבהם הוזכרו יהודים סווגו כאנטישמיים לפי הגדרת ה-IHRA. המאמרים כוללים ייחוס כוח זדוני ל"הון היהודי העולמי", השוואות בוטות בין הציונות לנאציזם וזלזול בנרטיב השואה. ישראל מוצגת באופן גורף כ"משטר ציוני כובש" המבצע טבח המוני. כמעט ולא ניתן למצוא אזכורים חיוביים למדינת ישראל, למעט במקרים נדירים של הערכה מקצועית ליכולות מודיעין ספציפיות.
המחקר מצביע על פער בלתי נתפס בין הדיווחים במערב לבין הצגת האירועים בטורקיה: כ-49% מהטורים שנבדקו הציגו יחס חיובי לחמאס. הארגון אינו מוגדר כארגון טרור אלא כ"תנועת התנגדות", ומנהיגיו זוכים לתואר "שהידים". בחלק מהמקרים אף נטען כי חמאס התנהג ב"אדיבות" לחטופים, תוך טשטוש פשעי המלחמה. בנוסף, היחס לאירועי ה-7 באוקטובר הוא ברובו נייטרלי או מתעלם. כמעט ולא נמצא גינוי חד-משמעי לפגיעה המכוונת באזרחים, ובעיתון "סבאח" אף אותרו מאמרים שהתייחסו לטבח בחיוב.
הממצאים מעוררים סימני שאלה קשים בנוגע ליכולתה של טורקיה לשמש כמתווכת ב"יום שאחרי" ברצועת עזה. כאשר ליבת התקשורת הפרו-ממשלתית באנקרה – המשקפת את עמדות מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן – עוסקת בנרמול טרור ובהסתה אנטישמית, היכולת לראות בה שותפה לגיטימית ליוזמות שלום נשחקת.
נשיא JPPI, פרופ' ידידיה שטרן, סיכם: "על מקבלי ההחלטות בישראל להסתכל על המציאות במבט מפוכח. המציאות הזו מדאיגה. אסור לנו לנרמל הסתה ואנטישמיות בשום מקום בעולם, קל וחומר במדינות שיש לנו איתן יחסים דיפלומטיים ואינטרסים כלכליים".
