ועדת האתיקה בכנסת החליטה לדחות על הסף קובלנה שהוגשה נגד חבר הכנסת מאיר פרוש, בעקבות המחאה שקיים מחוץ ללשכת היועצת המשפטית לממשלה. הרקע למחאה הגיע לאחר שהיועמ"שית נתנה הוראה לצה"ל כי יש לעצור את כל בחורי הישיבות שלא מתגייסים, מה שהוביל לגל מעצרים נגד לומדי התורה שלא התייצבו בלשכות הגיוס כהוראת רבותיהם. בתגובה, ח"כ מאיר פרוש העביר את לשכתו אל מול משרדה של היועצת המשפטית בירושלים ואף פתח בשביתת רעב כדי לזעוק את כאבם של הבחורים העצורים בכלא 10.
בכתב הקובלנה, נגד השר הועלו טענות הזויות על "הפעלת לחץ בלתי לגיטימי". הקובלת טענה כי המחאה מופנית נגד היועצת המשפטית לממשלה, שהיא דרג מקצועי בלתי תלוי, ומהווה הפעלת לחץ אישי ורגשי פסול על מוסד ממלכתי. בנוסף, תקפה הקובלת את השימוש במונח "מלחמה", וטענה כי "השימוש ברטוריקה של 'מלחמה' בהקשר חברתי (כמו המאבק במעצרי בני הישיבות) אינו ראוי, במיוחד בזמן שחיילים נהרגים בשדה הקרב". עוד נטען כי דבריו של השר מהווים הסתה סמויה ופגיעה בסולידריות החברתית , וכי מדובר ב"הנדסת תודעה הנועדה להניע את ציבורו ליצירת אי־סדר מכוון".
מנגד, ח"כ פרוש עמד על זכותו וחובתו למחות נגד מה שהוא רואה כרדיפה מכוונת. בהצהרה שמסר לתקשורת מאוהל המחאה, אמר: "איני יכול לשבת בנחת בלשכתי כאשר מסתובבים בלילה גייסות ועוצרים בני ישיבות. מחובתי כנציג ציבור להביע את מחאתנו נגד המהלכים שהיועצת המשפטית לממשלה דורשת". ח"כ פרוש אף הוסיף אזהרה חריפה על רקע המתיחות הגוברת: "אם רדיפת לומדי התורה לא תיפסק, זה יביא לאסון על עם ישראל". שביתת הרעב, שהתקיימה בימים חמים במיוחד, נועדה להמחיש את חומרת המצב של העריקים שנכלאו בשל ציותם לגדולי ישראל.
למרות הטענות על פגיעה באתיקה ובשלטון החוק, ועדת האתיקה דחתה את הקובלנה על הסף. ההחלטה התקבלה תוך הבנה כי פעולותיו של חבר הכנסת, גם אם הן קיצוניות כדוגמת שביתת רעב, חוסות תחת חופש הפעולה הפוליטי של נבחר ציבור המבקש להיאבק על עקרונותיו. בסביבת השר ציינו כי בעוד שהשמאל מבצע מחאות חריפות ופועל לא פעם נגד האינטרסים של העם, כאן מדובר במחאה לגיטימית על "ציפור הנפש" של הציבור החרדי, וכי החלטת הוועדה מוכיחה שזעקתו של השר הייתה מוצדקת.
