ניתוח נתונים חדש שמתפרסם בימים אלו מציג תמונה עגומה ומפתיעה בנוגע למצבו של צבא רוסיה בחזית האוקראינית, ומערער את הנרטיב שמנסה הקרמלין להכתיב לעולם. על פי הדו"ח, צבא רוסיה מתקדמים בקצב ממוצע שבין 15 ל-70 מטרים בלבד ליממה, שזה קצב ההתקדמות של הוא האיטי ביותר שנרשם במלחמות המאה האחרונה, וזאת תוך ספיגת אבדות כבדות של למעלה מ-1.2 מיליון נפגעים וכיבוש מזערי של פחות מ-1% משטח אוקראינה בשנים 2024-2025. מדובר בנתוני שחיקה חסרי תקדים בעידן המודרני, המעידים על חוסר יכולת להשיג הכרעה ממשית בשטח למרות ההשקעה האדירה בכוח אדם ובציוד צבאי.
הממצאים הללו, שנחשפו בניתוח של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), מתפרסמים, על רקע שיחות שלום המתקיימות באבו דאבי, בהן מנסה מוסקבה להציג את קריסת אוקראינה כבלתי נמנעת למרות הקיפאון המבצעי בשטח. ב-CSIS מציינים כי הנתונים מעידים על כך שרוסיה משלמת מחיר יוצא דופן עבור רווחים טריטוריאליים מינימליים, מה שמציב אותה ככוח צבאי בדעיכה שאינו עומד ביעדיו האסטרטגיים לכיבוש אוקראינה. הניתוח מעמיק ומבצע השוואות היסטוריות מרתקות המדגישות את עומק הכישלון הרוסי במונחים של תמרון צבאי קלאסי.
הניתוח משווה בין מערכות צבאיות היסטוריות לבין הלחימה הנוכחית ומעלה ממצאים חריגים. בקרב על צ'אסיב יאר, שהחל בפברואר 2024, התקדמו הרוסים בקצב ממוצע של 15 מטרים ליום. כדי להבין את סדר הגודל של האיטיות הרוסית, הדו"ח מבליט את הפער העצום בין התנהלות הצבא הרוסי לבין הצלחות צבאיות במזרח התיכון.
בקרב על "החווה הסינית" במהלך מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, רשמו כוחות צה"ל קצב התקדמות יומי של כ-5 ק"מ . נתון זה גבוה פי 333 מקצב ההתקדמות הרוסי בצ'אסיב יאר ופי 70 מההתקדמות בפוקרובסק. הישג זה מדגיש את ההבדל בין לוחמת שחיקה איטית לבין תמרון צבאי מהיר ומכריע, וממחיש כיצד מה שנראה כהתקדמות רוסית הוא למעשה דשדוש עקוב מדם שאינו מזכיר יכולות של מעצמה צבאית מובילה.
