המאבק המשפטי סביב קידומה של רפ"ק רינת סבן עולה מדרגה ומגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים. לאחר שבית המשפט הורה היום על קידומה של הקצינה, בניגוד לעמדתו המוצהרת של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שסירב למהלך בשל כשלים בהתנהלותה כחוקרת בתיקי נתניהו, פנה עו"ד עמית חדד לבית המשפט בדרישה לחשוף את מאחורי הקלעים של מימון הגנתה המשפטית.
בבקשה נכתב כי "סבן מיוצגת על ידי 3 עורכי דין מהתנועה לאיכות השלטון (אליעד שרגא, תומר נאור ורחל אל-שי רוזנפלד). כפי שהתברר במסגרת ההליכים, הייצוג כולו עד לסיום ההליכים, ולרבות בהליכי הערעור משולם ומכוסה על ידי הארגון".
הפנייה החדשה, שפרטים עליה נחשפו בחדשות 14, מתבססת על תצהירו של היועץ המשפטי של משטרת ישראל, תנ"צ אלעזר כהנא, "שבמסגרלו הובהר כי הוא אישר והתיר לרפ"ק סבן להיות מיוצגת על ידי באי כוחה ללא תמורה במימון התנועה לאיכות השלטון".
כעת, צוות ההגנה של ראש הממשלה מבקש לבחון האם מדובר באכיפה בררנית בנוגע לקבלת מתנות וטובות הנאה על ידי עובדי ציבור, במיוחד כאשר מדובר בייצוג משפטי ששוויו נאמד במאות אלפי שקלים וניתן על ידי גוף המזוהה עם צד פוליטי מסוים.
במכתב החריף שנשלח לבית המשפט, נתניהו וצוותו דורשים להורות למאשימה להמציא להגנה כל מסמך או אישור שמכוחם הותר לעדת התביעה לקבל את טובת ההנאה הזו. "על מנת לאפשר לראש הממשלה לבסס את טענת האכיפה הבררנית בכל הקשור למדיניות הרשויות בקשר עם קבלת מתנות או טובות הנאה אחרות שוות כסף ללא תמורה, מתבקש להורות למאשימה להמציא להגנה כל מסמך, חוות דעת או אישור שמכוחם הותר לעדת התביעה רינת סבן לקבל ללא תמורה טובת הנאה כספית ניכרת בשווי מוערך של מאות אלפי שקלים לפחות וזאת בזיקה לתפקידה כעובדת ציבור", נכתב בבקשה.
ראש הממשלה הבהיר כי המידע המבוקש אינו עניין טכני, אלא מהותי להבנת השוויון בפני החוק. "המסמכים המבוקשים אינם שוליים או טכניים. הם נדרשים כדי להבהיר מהו ההסדר הנורמטיבי שהופעל בעניינה של רפ"ק סבן כעובדת ציבור: מי הגורם המוסמך שנתן את ההיתר, מכוח איזו סמכות או נוהל, האם התקבלה עמדת ייעוץ משפטי, האם בוצעה בחינה של שווי טובת ההנאה והיקפה, והאם הוטלו תנאים או מגבלות. בהיעדר המסמכים נמנעת מן ההגנה האפשרות לבחון את תקינות ההליך ואת אמות המידה שננקטו. מדובר במסמכים המהווים ראיות מובהקות, בעלות פוטנציאל לסייע בביסוס הטענה של אכיפה בררנית", לשון הפנייה.
לסיכום טוענת ההגנה כי המסמכים צפויים להוות תשתית משמעותית להוכחת האפליה, שכן הם עשויים ללמד על הקריטריונים שנקטו הרשויות לאישור קבלת טובות הנאה אצל עובד ציבור וקיומה של בחינת ניגוד עניינים.
כפי שנכתב בבקשה: "המסמכים המבוקשים אינם רק 'רלוונטיים' במובן הכללי, אלא הם צפויים להוות תשתית משמעותית לבחינת טענת האכיפה הבררנית, שכן הם עשויים ללמד, בין היתר, א' – על האופן שבו הוגדרה טובת ההנאה – במקרה זה שירות משפטי חינם. ב'- השווי שניתן לה או ההערכה שנעשתה לגבי טובת ההנאה, ג'- הקריטריונים שננקטו לאישור קבלת טובת ההנאה אצל עובד ציבור, ד'- קיומה של בחינת ניגוד עניינים או זיקות לגורם המממן, ו-ה' התנאים שנקבעו, אם נקבעו, לקבלתה ועוד. מידע זה דרוש כדי להשוות באופן ענייני בין מדיניות הרשויות כלפי עובדי ציבור שונים ובהקשרים שונים".
