עולם ההלכה עסק לאחרונה בשאלה מעניינת שהגיעה לפתחם של בתי ההוראה: “דפי רענון לנשימה” – אותם דפים אכילים ודקיקים המתמוססים בפה באופן מיידי. השאלה המרכזית הייתה האם מאחר שאין במוצר “תועלת אכילה” ממשית (שובע או הזנה) אלא רק טעם חזק ורענן, יש לברך עליו, או שמא הוא נחשב כדבר שאינו לצורך אכילה.
לאחר תקופה ארוכה שעומדת ונידונה השאלה האם צריך לברך על זה או שלא, המוצר עבר בין הרבה רבנים, עד שבחודש האחרון הגיע המוצר לפוסק פוסק ההלכה הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א. לאחר שבחן את הרכב המוצר ואת אופן השימוש בו, הכריע הרב באופן ברור: על דפי רענון לנשימה יש לברך ברכת “שהכל נהיה בדברו”.
בגיליון “משמר ההלכה” הוסבר כי למרות שמדובר בדף דק מאוד שאין תועלת מעצם האכילה רק יש לו טעם חזק רענן, הרי שסוף סוף האדם נהנה מטעם המאכל הנכנס לפיו, וכל הנאה של טעם מצריכה ברכה, כפי שמצינו במקרים דומים של סוכריות או מוצרים שנועדו רק למתיקות או רענון.
