ערב שבת שלום, אחים יקרים! פרשת השבוע – פרשת משפטים.
פרשת השבוע מלאה וגדושה בכל מיני מצוות, בכל מיני עניינים. ממש מרתק לקרוא ולהתבונן. אחד הדברים שאומרת התורה (כ"ג, י"ט) "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ". התורה חוזרת על המצוה הזאת שלוש פעמים (שמות כ"ג, י"ט. שמות ל"ד, כ"ו. דברים י"ד, כ"א), ורבותינו למדו (חולין קט"ו ע"ב) אחד לאיסור אכילה, אחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול. אפילו לבשל סתם בשר בחלב על מנת לזרוק – גם זה אסור. "לא תבשל גדי בחלב אמו".
על המצוה הזאת יש טעמים וכל מיני רעיונות נפלאים. אבל אבינו הגדול זצוק"ל הכ"מ הביא בשם יהודי בשם מאיר לוי, נהג מונית, שאמר לו רעיון, ואבינו חקק את זה בספרו (חומש בית נאמן ח"ד עמ' צ"ט) וזה דבר חשוב. אומר: החלב – זה מסמל את הלידה. הבשר – אי אפשר לאכול בשר אם לא שחטת את הבהמה – זה מסמל את המיתה. באה התורה ללמד אותנו ויסות רגשות נכון. אתה לא מערבב; יש זמן שבו תשמח. נולד ילד – "אוו, עוד מעט ימות"… מה? אתה עכשיו תהיה שמח. "בְּיוֹם טוֹבָה, הֱיֵה בְטוֹב" (קהלת ז', י"ד). תתרכז, תשמח שמחה שלמה. אל תערבב את יום המיתה ביום השמחה.
אמנם, בזמן השמחה אתה לא צריך לדחות את זכר המיתה לגמרי רחוק. זאת אומרת, בין חלב לבשר לא מרחיקים יותר מדי. תמיד אדם צריך לזכור שאנחנו פה חולפים בעולם. גם כאשר אדם עכשיו עסוק בזמן מיתה גם כן ייתן לרגשי הצער להתפרק – זה חשוב. לא, "אל תצטער! תכניס לך שמחה כדי לדכא את הצער" – לא, תן לזה קצת מקום, גם לזה תשאיר. בסוף גם כן תכניס את השמחה, את מה שמבטא החלב. אבל כרגע, תן לכל רגש את המקום שלו. וזה רעיון נפלא לחיים מאוזנים בעלי רגש נכון.
מרן ה'איש מצליח' היה מוסיף כאן (והובא בחומש בית נאמן שם), שכמו שלא מערבבים בשר בחלב, כך צריך גם בעניין הדעות והחכמות לדעת להפריד בין חכמת התורה לשאר החכמות. לא לערבב. זאת אומרת, כאשר אדם לומד תורה צריך להיות מרוכז בתורה. גם אם הוא יודע ידיעות אחרות, כולם צריכים לשרת את התורה, אבל לא הראש קצת פה קצת שם.
הוא היה אומר (עי' בהקדמתו לס' דרך ישרה, ג'רבא ה'תשכ"ו. ובספר מגדו"י ח"ד עמ' צ') "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ" (בראשית ב', י"ח) – אל תקרא "לבדו" אלא "לב-דו", הלב מחולק על שניים. כאשר אדם עוסק בעבודת ה'… כמה הפלאפונים האלו לוקחים לנו את הריכוז. אדם מתפלל – "צ'יק צ'יק", צפצופים מפה, זמזומים משם. אדם לומד – צריך לזכור: "לא תבשל גדי בחלב אמו". אתה עכשיו מרוכז בתפלה, בתורה. הריכוז בדברים האלו כל כך חשוב, אדם עושה את זה הרבה יותר בעוצמה, הרבה יותר מכל הלב.
והמצוה הזאת נכנסה בתוך הפסוקים על שלושת הרגלים. יהי רצון שנזכה, ריבונו של עולם, בקרוב בקרוב לחגוג את שלושת הרגלים בבית מקדשנו ותפארתנו, אמן ואמן.
שבת שלום ומבורך!
