באופן תקדימי: ראש הממשלה בנימין נתניהו בוחן בימים האחרונים מהלך דרמטי של פתיחה בהליכים לשלילת אזרחות למרגלים שריגלו למען איראן. החידוש המרכזי והדרמטי ביוזמה הוא החלתה גם כלפי אזרחים ישראלים יהודים שביצעו את פעולות הריגול החמורות. כפי שדווח היום (חמישי) ב"ישראל היום", המהלך המורכב אינו נתקל במכשולים משפטיים מצד הייעוץ המשפטי, וזוכה לתמיכתה המפתיעה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה.
על פי הדיווח, ההנחיה שניתנה לגורמי אכיפת החוק קובעת כי בסיום ההליכים המשפטיים, ולאחר שיינתן פסק דין חלוט וסופי, יש לפעול באופן אקטיבי לשלילת אזרחותם של הישראלים שהורשעו בריגול עבור איראן בזמן המלחמה. בדיון סגור שקיים בנושא, התבטא ראש הממשלה בחריפות נגד הנאשמים והבהיר כי הוא רואה את פעילות הריגול נגד ישראל בחומרה רבה, תוך שהוא מכנה את המעשים כ"הפרת אמונים בסיסית". סוגיית המרגלים עלתה על שולחן הדיונים כחלק מבחינה רחבה יותר של שלילת מעמד ממחבלים.
גורמי המקצוע בייעוץ המשפטי לממשלה, במשרד המשפטים וברשות האוכלוסין וההגירה אישרו בפני נתניהו כי המהלך אכן אפשרי מבחינה חוקית. עם זאת, הם הדגישו כי לא ניתן לבצע זאת כהליך מנהלי מהיר, אלא רק לאחר הרשעה סופית בעבירות הריגול החמורות. בהתאם לכך, הנחיית ראש הממשלה גובשה וניתנה לגורמים הרלוונטיים. חוק האזרחות הקיים מאפשר כבר כיום לשלול אזרחות ממי שהפר אמונים למדינה, כולל במקרי בגידה, אך עד כה השימוש בסעיף זה נשקל בעיקר כלפי ערבים-ישראלים שסייעו לארגוני טרור. הרחבתו כעת לאזרחים יהודים נחשבת לצעד שטרם נראה כמותו במערכת אכיפת החוק.
למרות ההצהרה הדרמטית, למשמעות המעשית של שלילת האזרחות ישנן מגבלות משפטיות ובינלאומיות. על פי הדין, אדם שלא מחזיק באזרחות נוספת ונשללה אזרחותו הישראלית, יהיה זכאי למעמד קבע בישראל גם לאחר השלילה – מה שיאפשר לו להמשיך לחיות במדינה. עם זאת, מדובר באקט תיוגי ומעמדי עוצמתי במיוחד. השלכות המהלך כוללות פגיעה בזכויות אזרחיות יסודיות כמו זכות הבחירה, ויצירת סטיגמה ציבורית של "בוגד" שתלווה את המורשעים לכל חייהם, כחלק מהחמרת ההרתעה מול ניסיונות הגיוס של המודיעין האיראני.
