התמונות הקשות מרחובות בני ברק אמש – ניידות הפוכות, חיילות נצורות ורימוני הלם בלב שכונת מגורים – הן כבר מזמן לא עוד "חיכוך בין דתיים לחילונים". מי שמנסה לצמצם את האירועים הללו למאבק על גיוס או לוויכוח בין ימין ושמאל, מפספס את התהום שנפערה מתחת לרגלינו.
זהו לא משבר מגזרי; זוהי התפרקות של המבנה המדיני, כמובן שאין דרכינו באלימות מכל סוג שהוא, כך קיבלנו מרבותינו לאורך כל הדורות, אך קשה להתעלם מהעובדה שזאת הפעם הראשונה שהמחאה והוונדליזם מגיעים מלמטה מהציבור ללא כל הוראה רבנית, סוג של חבית נפץ שרק חיכתה לגפרור שיבעיר אותה
הוואקום החוקי מוליד כאוס
הבעיה אינה מתחילה ונגמרת באלימות – לא בזו של המפגינים הקיצוניים ולא בשימוש בכוח של המשטרה. האלימות היא רק הסימפטום. שורש העניין טמון במציאות הבלתי אפשרית שבה עשרות אלפי בחורי ישיבה ואברכים חיים במעמד חוקי לא מוסדר.
כשמסה קריטית כזו של אזרחים נמצאת ב"שטח מת" של החוק ללא הגדרה ברורה, ללא חוקיות וללא אופק של הסדרה – נוצר ואקום. ובוואקום הזה, במקום שבו החוק אינו נוכח או אינו נאכף בצורה שוויונית ומסודרת, צומחת האנרכיה.
מבעיה סקטוריאלית למשבר מדיני
במשך עשורים ישנם שראו בסוגיית הציבור החרדי "בעיה דתית" או "ויכוח פוליטי" שנסגר בהסכמים קואליציוניים. האירועים האחרונים מוכיחים שהעידן הזה נגמר. המציאות בבני ברק היא הוכחה לכך שחוסר ההכרעה הפך לאיום אסטרטגי על היכולת של מדינה לנהל את עצמה.
זהו כבר לא ויכוח על "שוויון בנטל" במונחים של צדק חברתי, אלא שאלה האם מדינת ישראל מסוגלת להכיל בתוכה ציבור ענק ללא חוזה חברתי וחוקי ברור? כרגע, התשובה שלילית, והתוצאה היא התנגשות חזיתית שמתקרבת בצעדי ענק למאפיינים של מלחמת אזרחים.
הכתובת על הקיר
כשהרחוב הופך לזירת קרב, אזרחים תמימים שרק חזרו מעבודתם בסוף יום מושלכים על הרצפה בברוטאליות ונעצרים כאחרוני הפושעים, וכשהצבא והמשטרה נתפסים על ידי חלקים מהציבור כגוף עוין ולא כזרוע של החוק, במקום שחיילים יתקבלו בחיבוק, מתקבלים כאובייקט שבא לרדוף את לומדי התורה, אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר מדיני מהמעלה הראשונה. הממשלה, הכנסת וההנהגה החרדית כבר לא יכולים להסתתר מאחורי דחיות של בג"ץ או הבטחות פוליטיות.
הסדרה של מעמד בני הישיבות היא כעת צורך ביטחוני-לאומי. ללא הסדרה כזו, המראות של בני ברק יהפכו לשגרה של מדינה שמאבדת שליטה על עצמה מבפנים. זהו לא "מצב זמני" – זוהי אנרכיה בהתהוות, והיא לא תעצור בגבולות העיר בני ברק.
