לאחר שנים של מאבקים סביבתיים ודיונים סוערים, נראה כי הסאגה הממושכת של בתי הזיקוק לנפט (בז"ן) מגיעה לישורת האחרונה עם החלטה דרמטית: המתקנים יועברו ממפרץ חיפה לאזור דימונה. המהלך ההיסטורי נועד להשיג מטרה כפולה – הפחתה משמעותית של זיהום האוויר בריכוז האוכלוסייה הצפוף בצפון הארץ, לצד יצירת מנוע צמיחה כלכלי אדיר במזרח הנגב, שם צפוי המפעל לייצר כ-1,500 מקומות עבודה חדשים. התוכנית כבר הגיעה לשלבי טיוטה מתקדמים לקראת הבאתה לאישור עקרוני בישיבת הממשלה הקרובה.
שר האנרגיה אלי כהן, שהוביל פגישה מכרעת בנושא בהשתתפות יו"ר דירקטוריון בז"ן משה קפלינסקי וראש עיריית דימונה בני ביטון, הגדיר את המהלך כבשורה לאומית. "זהו צעד שמשלב אחריות סביבתית עם חיזוק הפריפריה", אמר שר האנרגיה אלי כהן. "אנחנו מחברים בין תיקון סביבתי באזור הצפוף של חיפה לבין מנוע צמיחה כלכלי משמעותי בדרום. זהו מהלך אסטרטגי לאומי". לפי דיווח שפורסם ב'מעריב', גם המשרד להגנת הסביבה העניק תמיכה עקרונית למהלך, תוך הצבת דרישות לעמידה בתקנים מחמירים ביותר ובחינה אקולוגית מעמיקה.
למרות הבטחות הצמיחה, התוכנית נתקלת בהתנגדות מצד גורמי אופוזיציה במועצת עיריית דימונה המוששים מהפיכת האזור למרכז תעשייה מזהם. ראש העיר, בני ביטון, מיהר להרגיע את הרוחות והדגיש כי לא מדובר בהעתקת המפעל הישן כפי שהוא, אלא בהקמת תשתיות מודרניות בסטנדרטים בינלאומיים. "הנגב המזרחי לא יהיה החצר האחורית של אף אחד", הבהיר ביטון והוסיף: "כל פעילות תעמוד בתקנים סביבתיים מחמירים ובפיקוח מלא של המדינה".
המפעל החדש מתוכנן לקום במרחק של כ-10 קילומטרים מהעיר דימונה, מיקום שזכה לברכת מנהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה. בשיחות סגורות ובמסגרת הודעת העירייה, הבהיר ביטון כי המשמעות החברתית של המהלך קריטית לעתיד העיר. לדבריו, "אי אפשר להתעלם מהמשמעות הכלכלית והחברתית. הצעירים שלנו זקוקים לעתיד כאן, לא להבטחות. מי שאכפת לו באמת מדימונה צריך לתמוך במהלך ולא לבלום אותו". כעת, העיניים נשואות אל שולחן הממשלה, שם תוכרע גורלה של התוכנית שתשנה את מפת האנרגיה והתעסוקה של ישראל.
