ערב שבת שלום אחים יקרים, אנחנו גם נמצאים כמה ימים לפני פורים.
היום נפתח בחשיפה: מה היה משפט המחץ שגרם לאחשוורוש להגיד (ז', ט') "תְּלֻהוּ עָלָיו"? אומר לנו הגאון מווילנא (ביאורי הגר"א כאן) דבר נפלא: "וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ עֹמֵד בְּבֵית הָמָן" וגו'. אחשוורוש שמע את המשפט הזה בניגון מסוים: "גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי, אשר דיבר (-המן), טוב על המלך". כלומר כאילו אמר: "זה העץ הזה. הוא טוב ומתאים למלך". "אה? ככה הוא אומר שהעץ הזה מתאים לתלות אותי?!", אז "ויאמר המלך תלוהו עליו". ככה הבין אחשוורוש. כך אומר הגאון מווילנא.
שואל ה'חתם סופר' (דרשות. דרושים לפורים, דרוש כ"ד, דף ר"ז ע"ד): בא, הרי אף אחד מאיתנו לא הבין ככה. איך אחשוורוש שומע את המשפט הזה והוא מבין "אשר דיבר, טוב על המלך" – המן דיבר ואמר: "זה מתאים למלך לתלות אותו"? איך יגיע דבר כזה? אז אומר: זה הכל תלוי באווירה. ברגע שהאווירה הייתה אווירה כזו ש"מי יודע איזה תככים עושה המן", ולפי דברי רבותינו (מגילה ט"ז סע"א) אפילו יתרה מזאת אחשוורוש ראה במחזה איך בני המן כורתים את הגן הנפלא שיש לו, אז כל משפט מקבל את המשמעות לפי האווירה, לפי הסביבה.
סתם, קודם כל, זה לימוד לחיים: יתכן ששמעת משפט והבנת אותו – תבדוק; האם ההבנה היא הבנה אמיתית? או שזו תוצאה של האווירה שנמצאת בתוכך? אבל כאן, זה עבד נפלא. מי הוא אותו חרבונה? חרבונה, אומרים רבותינו (אסתר רבה פרק י' ופדר"א פרק נ') "חרבונה זה אליהו הנביא", שהוא בא בדמות אותו חרבונא.
"חרבונה" בתחילת המגילה (א', י') הוא מסריסי המלך. רק שם מסתיים השם 'חרבונה' באות א'. ואילו כאן מסתיים באות ה'. בפירוש הנפלא 'סנסן ליאיר' (בנד"מ עמ' קצ"ג) כותב אבינו הגדול זצוק"ל הכ"מ, זה בא ללמד: ה-ה' באה ללמד שזה אליהו, שיש לו חמש אותיות בשמו. והפעם זה אליהו. בהתחלה, זה חרבונה האמיתי. כאן, זה אליהו הנביא בדמות חרבונא.
אם נשאל: אם ככה, מה זה "וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לְטוֹב"? חרבונא הרי לא עשה כלום… לא נורא, זה שאליהו התלבש בדמותו, אז חרבונא בכל זאת שימש משהו פה איזה משהו בנס ההצלה, אז "וגם חרבונה זכור לטוב". השתמשנו בדמות שלו כדי לתלות את המן ולהציל את ישראל, נו, אז גם על זה מגיע לו "זכור לטוב".
יהי רצון שנזכה וכמו שראינו ואנחנו קוראים במפלת המן, נראה במפלת חמינאי – גם כן המן של דורנו, במהרה בימינו אמן. "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר." (ח', ט"ז).
שבת שלום ומבורך!
