המתח הדיפלומטי בז'נבה הגיע הערב (יום חמישי) לשיאו עם סיומו של סבב המשא ומתן האינטנסיבי בין איראן לארצות הברית. למרות הפערים האידיאולוגיים העמוקים, גורם אמריקני העניק רוח גבית להמשך התהליך כשציין כי "השיחות היו חיוביות". לדבריו, "יש פרטים שהתבהרו בסבב השני של השיחות, וכרגע התכנון הוא לסבב שיחות שיהיה ביום רביעי הבא בווינה בדרג טכני – ללא סטיב וויטקוף, ג'ארד קושנר ועבאס עראקצ'י". אותו גורם הדגיש כי הממשל בוושינגטון אינו מרפה וכי האמריקנים "ממשיכים בעבודה לייצר הסכם".
בצד האיראני נשמעו קולות דומים של שביעות רצון חלקית מהדינמיקה בחדר הדיונים. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, סיכם את המפגש בנימה אופטימית ואמר הערב: "הצלחנו להשיג כמה דברים חיוביים בסוגיות הסנקציות והגרעין". עראקצ'י פירט את לוח הזמנים הצפוי וציין כי הדיונים הטכניים יתחילו כבר ביום שני הקרוב. לדבריו, "קיום הסבב הטכני ביום שני מדגים את רצינותם של שני הצדדים בנוגע לתהליך הדיפלומטי. יש מסמכים להכין לפני הסבב הבא, יתקיימו התייעצויות, ואחר כך נקיים את סבב השיחות הרביעי". הוא אף הגדיר את המפגש הנוכחי ככזה ש"היה הטוב והרציני ביותר", והוסיף כי "בנושאים מסוימים התקרבנו מאוד להבנה. יש נושאים אחרים שנותרו במחלוקת".
אולם, מאחורי החיוכים הדיפלומטיים מסתתרת דרישה אמריקנית נוקשה שמאיימת על הצלחת התהליך כולו. כפי שפורסם ברשת פוקס ניוז האמריקנית מפי מקורות בממשל, "כל הסכם אפשרי יחייב את טהרן להפסיק העשרה גרעינית ולספק ערבויות לכך שלא תחדש את פרויקט הגרעין". במקביל, דיווחים ערביים חשפו כי השליח המיוחד סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר הציגו עמדה בלתי מתפשרת הדורשת מאיראן להתחייב להפסקת פיתוח הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח. המטרה האמריקנית ברורה: יצירת מענה כולל לאיומים מהרפובליקה האסלאמית, מעבר לסוגיית הצנטריפוגות בלבד.
התגובה האיראנית לדרישות אלו לא איחרה לבוא וחשפה את עומק המחלוקת. מוקדם יותר היום דחה בכיר איראני את הדרישות האמריקניות ואמר לרשת אל-ג'זירה הקטארית כי "העשרת אורניות היא זכות איראנית". הוא הבהיר כי דרישות כמו אפס העשרה, פירוק מתקני גרעין והעברת האורניום המועשר – "נדחה לחלוטין". למרות ההתבצרויות בעמדות היסוד, שר החוץ של עומאן, המתווכת המסורתית בין הצדדים, שמר על קו חיובי וצוטט כשאמר עם סיום השיחות: "יש התקדמות משמעותית במו"מ". כעת, העיניים נשואות לסבב הטכני בווינה, שבו ינסו המומחים לגשר על הפערים בין ה"זכות להעשיר" לבין הדרישה האמריקנית לפירוק מוחלט של היכולות.
