בעת אזעקה, הסכנה אינה אורבת רק בחוץ. "צוותי מד"א כבר טיפלו בעשרות אנשים שנחבלו בדרכם למרחב מוגן", מציינת גב' מיטל מלצר, מנהלת תחום פיזיותרפיה בצבר רפואה, בית החולים בבית הגדול והמוביל בישראל. "המספרים האלו משקפים מציאות מוכרת. התרעה שמגיעה באמצע הלילה, עייפות, חושך, זמן דוחק, מדרגות, מסדרונות עמוסים ויציאה חפוזה מהבית. עבור בני הגיל השלישי, התנאים הללו הופכים למסוכנים פי כמה".
היא מסבירה, כי "בגיל מבוגר הגוף פחות סלחני לטעויות קטנות, שיווי המשקל עדין יותר, ולעיתים נוספות גם מגבלות תנועה, ירידה בראייה או בלבול תחת לחץ. לכן הזהירות היא חלק מההתגוננות עצמה".
מנהלת תחום הפיזיותרפיה בצבר רפואה מדגישה כי "הדרך הבטוחה מתחילה דווקא בזמנים שבין המטחים: להפוך את המסלול למרחב המוגן למוכר ופשוט ככל הניתן. מסדרון פנוי מחפצים, תאורה זמינה, וסידור הבית כך שלא נתקלים במכשולים כשקמים בבהלה. במרחבים עם מדרגות, חשוב לוודא שהמעקה נגיש ושאין חפצים שמחייבים עקיפות חדות".
כמו כן, "ברגע האמת, רבים מנסים להרוויח זמן באמצעות ריצה. בקרב אנשים מבוגרים זה עלול להיות מסוכן ביותר. הליכה מהירה ומבוקרת עדיפה תמיד מריצה מבוהלת, במיוחד כשקמים בפתאומיות משינה. גם לאופן הקימה מהמיטה יש משמעות רבה. מומלץ להתיישב לרגע על קצה המיטה, להתייצב, ורק אז לעמוד ולצאת. המעבר המהיר משכיבה לעמידה הוא אחת הסיבות לשיווי משקל לא יציב, בעיקר אצל מי שסובל מסחרחורות".
עוד מדגישה מנהלת תחום הפיזיותרפיה בצבר רפואה: "הליכה בגרביים בלבד היא מתכון להחלקה. עדיף להשאיר ליד המיטה נעליים סגורות או לפחות כאלו עם אחיזה טובה למניעת החלקה. אותו עיקרון חל גם על אביזרי עזר. מקל או הליכון אינם צריכים להישאר בסלון; ברגע הלחץ כשיוצאים בלעדיהם, הסיכון לנפילה עולה משמעותית".
גב' מלצר מבקשת להפנות את תשומת הלב גם לקושי הרגשי. "לעיתים המבוכה או הרצון לשמור על עצמאות גורמים למבוגרים לצאת ללא ליווי. שיחה קצרה ומכבדת, שמבהירה מי מלווה ומסייע, יכולה להקל מאוד ברגע האמת. אצל אנשים עם ירידה קוגניטיבית מומלץ להגדיר מראש דרך פעולה קבועה ופשוטה ולא לאלתר תחת לחץ".
בנוסף, מנהלת תחום פיזיותרפיה בצבר רפואה ממליצה כי "כדאי לצמצם חיפושים של הרגע האחרון על ידי הכנת תיק חירום מראש עם מים, מסמכים חשובים ותרופות. חשוב להיערך גם לשהייה ממושכת ולהכניס לתיק תרופות קבועות, מד סוכר או מד לחץ דם לפי הצורך. עדיף שהתיק יהיה תיק גב קל כדי לא להכביד על התנועה. כדאי לזכור שהטמפרטורה במקלטים עלולה להיות נמוכה ולהוסיף בגד חם או שמיכה קלה לתיק".
בנוגע לשהייה עצמה במרחב המוגן, אומרת הפיזיותרפיסטית של צבר רפואה כי "גם אחרי שמגיעים, הסיכון לא נעלם לגמרי. במרחב מוגן צפוף אנשים נמצאים בתנאים לא נוחים. לעיתים יש תאורה חלשה ורעש שמעלה את המתח. אצל המבוגרים תנאים אלה מגבירים סיכון לנפילות, להתייבשות או לחרדה, ועל כן יש לשים לב אליהם במיוחד".
כדי להפוך את השהייה לבטוחה יותר, מסבירה גב' מלצר כי "חשוב ליצור תנאים שמקטינים עומס פיזי. אם אפשר, כדאי לדאוג מראש למקום ישיבה יציב למי שזקוק לכך ולהימנע מהישענות על חפצים לא יציבים. חשוב גם לשמור על מעברים פנויים בתוך החלל כך שכל תזוזה קטנה לא תהפוך למכשול".
לסיכום, "מעבר לפן הפיזי, המרחב המוגן הוא גם מרחב רגשי. לחץ וצפיפות עלולים להגביר בלבול ומתח. דיבור רגוע וברור, נוכחות של אדם מוכר והסבר פשוט על המתרחש יכולים להפחית את העומס ולהחזיר את תחושת הביטחון. בנוסף, היערכות מוקדמת ורגישות לצרכים הפיזיים והרגשיים של האדם המבוגר יכולים להפחית סיכונים באופן משמעותי", מציינת מנהלת תחום הפיזיותרפיה של צבר רפואה.
