אשר ירד משה רבנו מהר סיני, כשבידיו שני לוחות האבנים, הוא נחשף למחזה הנורא של החוגגים והרוקדים סביב מעשה העגל. ברגע ההוא, משה הבין את גודל האבדה ואת קושי השעה. מתוך קנאת השם שבערה בו, הוא יצא בקריאה נרגשת שהדהדה במחנה: "מי לה' אליי?" – מי מוכן לבוא אל משה רבנו ולמסור נפש למען כבוד שמיים?
באותה שעה גורלית, היה זה שבט לוי כולו שהתייצב לפני משה. הם לא היססו גם כשנצטוו לבצע את המשימה הקשה מכל – להרוג איש באחיו מבין אלו שידם הייתה במעשה הנורא של חטא העגל. רבותינו הקדושים מלמדים כי בעבור אותה מסירות נפש וזריזות מופלאה לבוא לכבוד השם, זכו בני שבט לוי למעמד הנצחי של עבודה בבית המקדש. הבכורים, שהיו אמורים לשרת לפני ה' יתברך, הפסידו את זכותם, ומי שזכה בכתר הכהונה והלוויה היו אלו שקפצו ראשונים לקריאתו של משה.
סיפור מדהים ממחיש את עוצמת הבחירה הזו: אחד מגדולי ישראל סיפר כי בהיותו נער צעיר, זכה לבקר אצל רבם של כל ישראל, מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל. ה'חפץ חיים' שאל אותו: "האם אתה ישראל, כהן או לוי?". הנער השיב כי הוא ישראל.
ה'חפץ חיים' הביט בו ואמר: "אתה יודע שאני כהן. ומה ההבדל בינינו? הרי במהרה ייבנה בית המקדש, ואני אעבוד בו. כשיבואו זמנים שכל ישראל יעלו לרגל וכולם ירוצו וירצו להיכנס פנימה, השומר בכניסה יחקור: 'מי אתה? האם אתה כהן? האם אתה ישראל?'. מי שכהן יוכל להיכנס למקומות המקודשים ביותר, אך ישראל לא יוכל להיכנס לכל מקום. אלו שיעמדו בחוץ ויראו אותי בפנים, ודאי יחושו בליבם קנאה וכאב גדול על כך שהם אינם יכולים להיכנס לפניי ולפנים".
המשיך ה'חפץ חיים' וגילה לנער – שלימים הפך בעצמו לגאון עולם – את שורש העניין: "אתה יודע למה אני מספר לך את זה? כי את ההבדל הקטן הזה ביני לבינך עשה מעשה אחד לפני למעלה משלושת אלפים שנה. כשמשה רבנו צעק 'מי להשם אליי', האבות שלך לא קפצו. האבות שלי – קפצו! בזכות הזריזות והמסירות הזאת לכבודו של הקדוש ברוך הוא, זכיתי גם אני לשמש לפניו".
אך ה'חפץ חיים' לא הסתפק בכך והעניק לנער צידה לדרך החיים: "כהן אתה כבר לא תוכל להיות, אבל דע לך שיש רגעים בחיים שהאוזן שלך שומעת 'מי להשם אליי'. יש הרבה מצבים שבהם השעה צריכה אותך לכבוד השם. יש אנשים שהדברים עוברים ליד האוזן שלהם, ויש אנשים שקולטים את גודל השעה, קופצים מייד ועומדים לכבודו של השם יתברך – לשאת בנטל, לשאת בעול ולעשות למען שמו הגדול. שים לב, בני: כשיהיה זמן כזה שתשמע קריאה נרגשת לכבוד בורא העולם – תקפוץ מייד ואל תשתהה!".
גם בימינו, הקריאה "מי להשם אליי" עדיין מהדהדת. ישנם רגעים רבים שבהם צריכים דווקא אותך, וזוהי הזדמנות נפלאה לעמוד לכבוד בורא העולם ולעשות את מה שאחרים אולי מתעצלים לעשות. אל תחכה – תחטוף את השעה, תחטוף את הרגע! מי יודע לאיזה שכר, מעמד ומעלה תזכה בזכות אותה קימה לכבוד הקדוש ברוך הוא בשעת צו השעה.
שנזכה כולנו לימים של שלום ושלווה, לגאולה השלמה ולביאת משיח צדקנו בקרוב, אמן ואמן.
