ערב שבת שלום וחודש טוב ומבורך! חודש ניסן – חודש של נסים ונפלאות. השבת אנחנו פותחים את ספר ויקרא – ספר הקורבנות.
בפרשה התורה מלמדת אותנו מהו הקרבן המובחר ביותר? "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם" (א', ב') – כאשר ההקרבה היא באה מבפנים. הכעיסו אותנו – התגברנו. רצינו דבר – התגברנו. כאשר הקרבנו משהו בפנימיות שלנו, אין לך קורבן טוב מזה!
חודש ניסן – החודש שבו הוקם המשכן. קודם הקמת המשכן כתוב (שמות ל"ה, א') "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – משה רבנו שם את כולם באחדות ובקהילה אחת, ולימד אותם שקודם בניית המשכן, חייבת קודם כל להיות הבנייה הפנימית של עם ישראל.
"ויקהל" עולה בדיוק גימט' "מקוה". ללמד אותך שהדבר המטהר ביותר, זה כאשר יודעים לוותר על ההבדלים בינינו, על המתחים, על הכעסים ונמצאים כולם באחדות. הויתור הזה, ההתגברות הזאת, היא מטהרת. היא המקוה שמטהר ומזכך מבפנים, וזו ההקרבה הטובה ביותר!
חודש ניסן, נקרא "ניסן" על שם הנסים. אבל לא סתם נסים. כאשר התורה (שם כ"ג, ה') אומרת "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ", הגמרא (בבא מציעא ל"ג רע"א) אומרת "רובץ ולא רבצן" – אם הוא רובץ פעם או פעמיים, בסדר, לך תעזור לו. אבל אם החמור הזה כל חמש פסיעות, הוא רובץ. אז זה כבר לא "רובץ", הוא "רבצן". "רבצן" – פירושו של דבר תואר, פעולה שהיא מתמשכת. אז ניסן – זה לא נס, אלא תואר של חודש של נסים ונפלאות.
יהי רצון שנזכה עוד הפסח הזה לאכול בירושלים הבנויה מן הזבחים ומן הפסחים שיעלו לרצון לפני בורא עולם.
שבת שלום וחודש טוב ומבורך!
