שיחות המשא ומתן המתנהלות באיסלאמבאד בין הנציגים האמריקנים לאיראנים חושפות פערים תהומיים שמאיימים להוביל לפיצוץ המגעים. לפי דיווח בחדשות 14, מקורות חשפו ציטוטים המלמדים כי שני הצדדים רחוקים כעת מהסכמה על התנאים היסודיים, למעט הבנה עקרונית אחת שהיא כי במידה ויושג הסכם בסופו של דבר, ארצות הברית תסיר סנקציות רבות המכבידות על הכלכלה האיראנית. עם זאת, סוגיית הליבה של העשרת האורניום נותרה המכשול המרכזי, כאשר האמריקנים הציבו דרישה חד-משמעית: אפס העשרה על אדמת איראן והוצאת כל האורניום המועשר לרמה של שישים אחוזים אל מחוץ לשטח המדינה.
מנגד, הצד האיראני מגלה עקשנות מפתיעה למרות המציאות הצבאית. בעוד הם מביעים נכונות לפיקוח, למגבלות ואף לירידה לרמות העשרה נמוכות יותר, האיראנים מבהירים כי לא יוותרו בשום אופן על עצם הזכות להעשרה על אדמתם. במקביל, טהראן דורשת הישגים משמעותיים בתחומים נוספים, ובראשם סוגיית מצר הורמוז. הדינמיקה בחדר השיחות משקפת תפיסות עולם מנוגדות; האמריקנים רואים בעצמם את הצד המנצח במערכה, בעוד האיראנים רואים בעצמם כמי ששרדו את המתקפה ולכן אינם חייבים להתקפל.
במהלך השיחות נרשמו חילופי דברים קשים המעידים על המבוי הסתום. שר החוץ האיראני עראקצ'י אמר לאמריקנים: "מה שלא הצלחתם במלחמה, לא תיקחו מאיתנו בהסכם. אחרי 40 יום שלא הצלחתם לא הגיוני שתדרשו עכשיו הכול". מהצד השני, המסר האמריקני היה נוקב לא פחות: "לפני המלחמה היו לכם דרישות אחרות, אבל כעת, למרות הפגיעה בתשתיות האיראניות עדיין אין לכם שום כוונה לרדת מהדרישות, ואפילו להפך".
בעוד המשלחות מתעמתות באיסלאמבאד, באיראן עצמה הולך ומעמיק הקרע הפנימי בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. הנשיא מסעוד פזשכיאן מפעיל לחצים כבדים להגיע לסיכום מהיר, ואף הבהיר לעראקצ'י בשיחת טלפון דחופה: "תעשה הכול כדי להביא למשהו – זה יהיה אסון כלכלי אם לא יהיה הסכם". אולם, במשמרות המהפכה זועמים על ההתנהלות, ובעיקר על קליבאף שהפך את הערוץ העקיף למגע ישיר הכולל לחיצות ידיים – צעד שנתפס כ"השפלה" צורבת. אחמד והידי, מפקד משמרות המהפכה, ביטא את הזעם בשיחות סגורות כשאמר למקורביו: "עדיין לא קברנו את המנהיג וקליבאף לוחץ יד עם מי שרצח אותו".
