לשכת ראש הממשלה הודיעה הערב (ראשון), כי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בראשות נשיא ביהמ"ש העליון (בדימוס) אשר גרוניס, אישרה הערב את מועמדותו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. מיד לאחר שהתקבל האור הירוק מהוועדה, חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו על כתב המינוי הרשמי. גופמן צפוי להיכנס ללשכת ראש הארגון ביום ה-2 ליוני 2026, לתקופה של חמש שנים, שבהן יעמוד בחזית המערכה החשאית של מדינת ישראל.
החלטת הוועדה, התקבלה ברוב קולות של שלושת חבריה: פרופ' טליה איינהורן, פרופ' דניאל הרשקוביץ ומר משה טרי. השלושה קבעו באופן נחרץ כי לא נמצא כל דופי בטוהר מידותיו של גופמן המונע את מינויו לתפקיד הרגיש. מנגד, השופט בדימוס גרוניס נותר בדעת מיעוט, בשל ספיקות שהעלה בנוגע לפרשות עבר, אך עמדת הרוב היא שסללה את הדרך לאישור הסופי של המינוי.
במרכז דיוני הוועדה המרתקים עמדה "פרשת אלמקייס", שעוררה סערה ציבורית וביטחונית בשנים האחרונות. הפרשה עוסקת בהפעלה לכאורה של קטין לטובת מבצעי תודעה ברשתות החברתיות בתקופת כהונתו של גופמן כמפקד אוגדת הבשן. רוב חברי הוועדה השתכנעו כי פעולותיו של האלוף היו תקינות וכי לא הוכח קשר פסול בין גופמן לבין הפעילות המדוברת.
הרקע לפרשה הוא: כשגופמן היה מפקד אוגדה 210, הוא אישר את גיוסו של אורי אלמקייס, אז בן 17, במסגרת מבצע השפעה של צה"ל. במהלך שירותו נוצר קשר בין אלמקייס לבין קצינים מהאוגדה, אשר על פי החשד הפעילו אותו לביצוע "מבצעי השפעה" ואיסוף מודיעין נגד חיזבאללה וגורמים איראניים, תוך העברת מידע מסווג לידיו – כל זאת ללא אישור מהדרגים המוסמכים בצה"ל ובשב"כ.
הפרשה קיבלה תפנית משפטית חמורה בשנת 2022, כאשר אלמקייס נעצר על ידי השב"כ בחשד חמור לריגול ומסירת ידיעות סודיות. אלמקייס טען לאורך כל הדרך כי פעל בשירות המדינה וכי קציני צה"ל הם שהנחו אותו, אך בצה"ל הכחישו בתחילה את הקשר אליו, מה שהוביל למעצרו הממושך במשך כשנה וחצי. בדצמבר 2023, לאחר מאבק משפטי, השתכנעה פרקליטות המדינה כי גרסתו של אלמקייס נכונה וכי הוא אכן הופעל על ידי גורמי צבא שהתנערו ממנו. כתב האישום נגדו בוטל והוא שוחרר מחוסר אשמה.
