הר מירון בערב ל"ג בעומר תשפ"ו משקף היטב את המצב המתוח האופף את הגליל העליון, כאשר סימטאות המושב ומעלה ההר עומדים בצל מתווה ביטחוני דרמטי. בעקבות החלטת פיקוד העורף ומשטרת ישראל, פני ההילולה המוכרת השתנו לחלוטין: אין אוטובוסים, אין הגעה המונית, ורק שלוש הדלקות מצומצמות יתקיימו בלב ההר. בתוך הערפל הלוגיסטי והמתווה המכווץ הזה, בולטת נקודת אור אחת ויחידה שמסרבת לכבות והיא מתחם 'אור הרשב"י'.
בעוד שבכל שנה הר מירון שוקק עשרות ארגוני חסד ומטבחי ענק, השנה התמונה שונה בתכלית בשל המגבלות המחמירות שגרמו לרובם המוחלט של הגופים להודיע על ביטול פעילותם. השטח שנותר ריק יצר חשש כבד בקרב השוהים במקום בהיתר לגבי קיום מסורת ה'חי רוטל' העתיקה, אך בארגון 'אור הרשב"י' הוחלט שלא משנה מה יהיה המתווה – האור של הרשב"י חייב להמשיך להאיר. בתיאום מורכב מול הרשויות ובמסגרת "מתווה שבעת המתחמים", הוכרז מתחם הארגון כאחד המקומות המאושרים היחידים שיפעלו בשטח.
המראות במתחם ביממה האחרונה מזכירים מבצע צבאי לכל דבר, כאשר משאיות קירור ושפים מכל הארץ עמלים סביב השעון כדי להבטיח שכל מי שיגיע להר לא יישאר רעב. הארגון נערך לספק מנות אוכל חמות, כריכים ושתייה לאורך כל יממת ההילולה, כשגולת הכותרת היא כמובן מסורת ה'חי רוטל'. מיין ועד כל סוגי המשקאות יחולקו להמונים, ושליחי הארגון יזכירו בתפילה ובשירה את שמות התורמים והמבקשים להיפקד בדבר ישועה ורחמים, דווקא בשנה כזו שבה התפילה נחוצה יותר מכל.
למרות שהמתווה החדש קובע כי ההגעה למירון אסורה לציבור הרחב, עבור אותם אלפים שכבר שוהים במקום או אלו שיורשו להיכנס להדלקות, 'אור הרשב"י' הפך ללב הפועם של מירון בתשפ"ו. כשהמוזיקה המסורתית תתנגן בחצר הציון, ריח התבשילים מהמתחם יזכיר לכולם כי המסורת לא נעצרת והחסד ממשיך להפיץ חום ותקווה גם בימים המורכבים ביותר.
