ארצות הברית ואיראן נמצאות לקראת חתימה על מזכר הבנות זמני שעשוי להוביל להפסקת הסלמה רחבה במזרח התיכון. לפי הדיווח המקורי של אתר Axios, הנשיא דונלד טראמפ מעריך כי ניתן יהיה לקיים טקס חתימה כבר במהלך סוף השבוע, לאחר שהצדדים הגיעו להבנות על נוסח ההסכם – בכפוף לאישור סופי של ההנהגה האיראנית.
לפי ההסכם המתגבש, הפסקת האש תוארך ב־60 ימים, כולל הזירה הלבנונית בין ישראל לחיזבאללה, ובתקופה זו יתקיים משא ומתן על הסכם רחב ומפורט יותר סביב תוכנית הגרעין האיראנית. ההסכם נועד להבטיח כי איראן לא תשיג נשק גרעיני ולהסדיר את סוגיית מלאי האורניום המועשר שלה.
אחד הסעיפים המרכזיים במזכר קובע פתיחה מיידית של מצר הורמוז ללא גביית אגרות מעבר וחזרה הדרגתית להיקפי השיט שלפני המלחמה. בתמורה, ארצות הברית צפויה להעניק הקלות בסנקציות ולאפשר לאיראן לחדש את מכירות הנפט שלה, כאשר הרחבת ההקלות תהיה תלויה בעמידתה בהתחייבויות ובמה שהוגדר כ"תום לב" מצד טהראן במהלך המגעים.
לצד ההתקדמות, אחת הסוגיות הרגישות ביותר נוגעת ללבנון. על פי פרטי מזכר ההבנות שפורסמו, אין התחייבות מפורשת של ישראל לנסיגה מדרום לבנון במסגרת ההסכם הזמני. עם זאת, סיום המלחמה בין ישראל לחיזבאללה נכלל כחלק מהחזון הרחב של ההבנות האזוריות, והנושא צפוי להמשיך ולהידון במסגרת המשא ומתן העתידי.
במקביל, לפי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, לבנון דורשת הפסקת אש מלאה, נסיגה ישראלית מלאה משטחה והחזרת האזרחים לבתיהם, בעוד ישראל דורשת את פירוק חיזבאללה ומניעת יכולתו לפעול צבאית סמוך לגבול. חיזבאללה מצדו דחה בעבר הצעות שכללו נסיגה מדרום לבנון ופירוז כוחותיו, בטענה כי מדובר בכניעה.
מאחורי הקלעים, לפי Axios, פריצת הדרך במגעים הושגה לאחר שעות של שיחות בטהראן בין המתווך הקטארי עלי אל־ת'וואדי לבין שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, כאשר במהלך הדיונים התקיימו שיחות טלפוניות עם שליחי טראמפ, סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר. גורם דיפלומטי המעורב במגעים אמר כי "ארה"ב ואיראן הגיעו להסכמה על נוסח ההסכם", אך הדגיש כי עדיין נדרש אישור סופי. מנגד, דובר משרד החוץ האיראני הבהיר כי טהראן "טרם הגיעה להחלטה סופית".
סוגיה נוספת שנותרה במחלוקת היא גורל מיליארדי הדולרים של כספים איראניים המוקפאים בחו"ל. איראן דורשת לקבל גישה לחלק מהכספים כבר עם חתימת ההסכם הראשוני, בעוד ארצות הברית מבקשת לשחרר אותם בשלבים ובהתאם לעמידה בהתחייבויות. במקביל נבחן מנגנון שיאפשר לטהראן להשתמש בחלק מהכספים המוחזקים בקטאר לצרכים הומניטריים, בהם רכישת מזון ותרופות.
אם שני הצדדים יאשרו את ההבנות, ההסכם שנרקם בתיווך קטאר ופקיסטן צפוי להיקרא "הסכם איסלמבאד". למרות האופטימיות האמריקנית וההכנות לחתימה אפשרית בז'נבה, גורמים המעורים במגעים מדגישים כי עדיין קיימים פערים משמעותיים, והשלמת ההסכם תלויה בהחלטה הסופית של ההנהגה בטהראן.
