מדאיג: מחלימים מקורונה מדווחים על תופעות לוואי חמורות

בדיווח בכלי התקשורת תוארו מקצת מאותן תופעות "פוסט קורונה", שהרופאים עצמם מודים שלא נתקלו בהן בעבר, מה שרק מדגים את הפכפכותה של המחלה ועד כמה אין עדיין מספיק ידע לגביה.

מדיווחים שונים שהופיעו באחרונה ידוע שהנגיף במקרים חמורים ביותר עלול לגרום לאירועים מוחיים. כמו כן שהוא פוגע בשריר הלב, בריאות ובקרישת הדם. ד"ר איציק לוי, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל מרפאת המחלימים מקורונה ב"שיבא", צוטט בדיווח: "הרפואה יודעת כרגע מעט מאוד על המחלה והשפעותיה, אבל כבר ברור שהיא יוצרת שינויים רבים מבחינה גופנית וגם רגשית. היא יכולה לגרום לאירועים מוחיים, אפילו קטנים ביותר".

מחלים מקורונה בן 24 שתואר בשעתו כחולה הצעיר ביותר שהיה במצב הקשה ביותר בישראל, הונשם 50 יום ולפני כשבועיים וחצי שבר לביתו, סיפר שבעקבות המחלה הוא סובל מצליעה ומחוסר תחושה ברגל עקב בעיה עצבית. גם חוש הטעם שלו נפגע וטרם התאושש. כמו כן דיווח על  לחץ דם גבוה ועל דופק גבוה יחסית. הוא נוטל תרופה לדילול הדם שייתכן שיצטרך ליטול כל חייו. הוא גם דיווח על פחות סבלנות לאנשים ולמצבים, על עצבנות וסטרס.

ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, סיפר: "הקורונה גורמת לכמה תופעות פסיכיאטריות, בעיקר דיכאון ואובדנות, עלולה להשאיר תחושת ניתוק וריחוק – דיסוסיאציה. רואים תופעות נפשיות שמתעוררות לפתע ועדיין לא ברור אם יישארו אצל המחלימים".

ד"ר לידיה בלכר, רופאת משפחה שחלתה בקורונה והחלימה, סיפרה שהיא נתקלת "בפגיעה נפוצה ביותר בקרב מחלימים מקורונה – פגיעה בזיכרון. במרפאות המחלימים רואים אנשים שעברו את המחלה בקלות, או אפילו כאלה שלא חשו בכלל שחלו. הם דיווחו על בעיה בזיכרון לטווח הקצר ובריכוז". אחרים תיארו חולשה, עייפות קשה ומצבי שיכחה. חולה אחרת תיארה פגיעה ביכולת הדיבור, המזכירה תוצאה של שבץ מוחי.

ד"ר דנה ילין, מתמחה במחלות זיהומיות, סיפרה על היתקלות במחלימים שמחלתם היתה קלה והציגו ירידה קוגניטיבית.

ד"ר אמיר און, מנהל מכון הריאות ב"שיבא", הצביע על פגיעה מוכרת יותר בריאות: "בשונה מדלקת ריאות רגילה שבה במהלך ההחלמה רואים שיפור מיום ליום, רואים מחלימים מקורונה שמתקשים לנשום. יש דיווחים מסין (וגם מארה"ב) על חולים שנזקקו להשתלת ריאה".

אין זה הדיווח היחיד על התופעות הקשות שמותיר נגיף ה-SARS-CoV2: סריקות MRI הציגו כיצד הנגיף תוקף את המוח וכן היכן מבוטא הנזק במוח הגורם לאובדן בחודש הטעם והריח – תסמין אופייני שנמצא בקרב כ-70% מחולי הקורונה. אחדים מהמחלימים תיארו מצבים שבהם הם מזהים אותו ריח וטעם – למשל טעם עוף בכל תבשיל או מאפה.

סריקת MRI גילתה שינויי מבנה בשני אזורים במוח אצל חולת קורונה בת 25 מאיטליה. שני האזורים הם בגירוס רקטוס ובפקעת ההרחה, קצה האזור העצבי שאחראי על עיבוד המידע הקשור בחוש הריח שנמצא בחלל האף. ייתכן שהשינויים מזעריים. מכון המחקר IRCCS באוניברסיטת מילאנו באיטליה שיתף פעולה בחקר הנושא הזה עם צוות מבית החולים לילדים בבוסטון, ארה"ב. תיאור המקרה דווח ל-JAMA Neurology.

אותה חולה עברה סריקת MRI נוספת 28 ימים לאחר הראשונה וזו הראתה התאוששות במבנה המוח אם כי פקעת ההרחה נראתה מודלקת. נדרשה תקופה נוספת של החלמה עד שהחולה דיווחה שחוש הריח חזר לקדמותו.

"בהתבסס על ממצאי ה-MRI שהציגו שינויים קלים במבנה פקעת ההרחה, ההשערה היא שהנגיף SARS-CoV-2 עלול לפלוש למוח דרך המעברים האולפקטוריים וכך לפגוע בתפקוד פקעת ההרחה. אבדן חוש הריח צריך לכן להיחשב כתסמין עקרי של המחלה ולא תסמין משני, שולי או נלווה".

החלמתם מקורונה? חוויתם תופעות לוואי בהחלמה? ספרו לנו בתגובות