ערב שבת שלום, אחים יקרים! אנחנו נמצאים בערב שבת קודש פרשת וירא.
בפרשת השבוע שלנו נמצא הביטוי הגדול לענוותנותו של אברהם אבינו – "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (י"ח, כ"ז). זה כבר הפך להיות ביטוי: "עפר ואפר. רימה ותולעה".
אבל אני רוצה להכנס יחד אתכם קצת לסוד הדברים. עפר – זה אותיות ע' פר. אפר – זה א' פר. אנחנו יודעים, בחג הסוכות מקריבים במשך החג 70 פרים – מתחילים 13 פרים עד 7 פרים, ובסך הכל 70 פרים. ובשמיני עצרת – פר אחד.
70 הפרים הם כנגד אומות העולם, שהם כוחות מפורדים. "נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ" (ל"ו, ו') כפי שאומרת התורה על עשו. אבל עם ישראל – אחד, "פר אחד". זה הקשר ביננו לבין הקדוש ברוך הוא. אצל עם ישראל – "כָּל נֶפֶשׁ" (שמות א', ה') נאמר על בני יעקב. כולנו כאיש אחד בלב אחד.
אברהם אבינו היה בזמן של ע' פר – 70 פרים, הכל היה מפוזר ומפורד. והוא התחיל לעצב ולייצב את הא' פר – את האמונה באל אחד שמאחדת, שמאגדת את כולנו אל תחת כנפי השכינה, להיות כאיש אחד בלב אחד.
אבל יש כאן עוד דבר נפלא מאד. ההבדל בין ע' ל-א' אנחנו רואים אותו גם לפני כן, בפרשת בראשית (ג', כ"א) "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹקִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כׇתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם". אומרים רבותינו (בראשית רבה פרשה כ' פסקא י"ב) "בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב כתנות אור". מה זה? הרי אין שינוי בתורה? אלא בתחילה היה לבני האדם "כתנות אור" – האדם היה עטוי מעטה תהלה. אבל אחר כך, אחרי שחטא, זה הפך להיות "כתנות עור".
אותו ההבדל בין ע' ל-א'. אומות העולם, התפיסה הגשמית, שהאדם זה "כתנות עור" – יש סביבו רק בגד עור, זה בן אדם, "עור ועצמות". אבל אנחנו יודעים: "כתנות אור" – האדם הוא מואר. נכון, אז לפעמים הוא עטוף בקליפות קצת שמקלקלות לנו את ההסתכלות עליו, אבל באמת כל אחד מאיתנו מוקף אור.
אם אנחנו נצליח ונזכה לגלות את האור שבנו ובזולתנו, כמה אור נביא לעולם! בפרט עכשיו, ימים של לאחר הבחירות, כמה צריך לאחות את השברים ולגלות את הטוב ואת האור שבזולתנו.
כך אנחנו נזכה שריבונו של עולם יסתכל עלינו בעין חמלתו, יגלה את האור שבנו ונזכה יחד לאורה של הגאולה.
שבת שלום ומבורך!