ערד ניר חשף מסמך: נפטרים עם מחלות סופניות אחרות נרשמים כחולי קורונה

משרד הבריאות פרסם אמש (ראשון) תמונת מצב מדאיגה: מתחילת חודש יולי ועד אתמול בבוקר נרשמו בישראל 210 מקרי מוות מקורונה, מספר המשתווה כמעט לשיא ההתפרצות בגל הראשון, בחודשים מרץ-אפריל, אז נרשמו 219 מקרי מוות. עם זאת, בחינה מדוקדקת של נתוני הפטירות והבנה של מדיניות ספירת המתים עשויה להקל מעט את החשש, ואולי אפילו לספק סיבה לאופטימיות.

מבחינת התפלגות הגילאים ניתן לראות שהרוב המכריע של המתים מקורונה הם בני 70 ומעלה: במהלך חודש יולי מתו 3 חולי קורונה מתחת לגיל 50, 29 חולי קורונה בין גיל 50 לגיל 70, 51 חולי קורונה בין גיל 70 לגיל 80 ו-82 חולים נפטרו בגילאי 80-90. מעל גיל 90 נרשמו 45 מקרי מוות.

אם כך, 60% מהמתים מקורונה בארץ בחודש האחרון היו בני יותר מ-80 וממוצע המוות מקורונה בישראל הוא 81. רק כדי לסבר את האוזן, ממוצע המוות הכללי בישראל הוא 82.

לא רק זאת, אלא שגם מספרי המתים המוחלטים עלולים להיות גבוהים ממספרי המתים במציאות. לפי הנחיות משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כל מת שאומת או נחשד קלינית כחולה קורונה יירשם כ"מת מקורונה", כלומר שזו סיבת המוות היסודית שלו. זו לא מניפולציה של משרד הבריאות, אלה הנחיות שנהוגות בכל העולם לפי הוראות ארגון הבריאות העולמי. 

כך למשל נכתב בהנחיות משרד הבריאות לבתי החולים ולרופאים: "תמותה מ-Covid-19 (קורונה, ע"נ) לא נגרמת מסיבה אחרת אלא נספרת בנפרד, גם אם יש מחלות אחרות שיכולות להאיץ את התמותה". אם כך, גם אם החולה לוקה בסרטן קטלני או סובל מבעיית לב קשה, קריש לב במוח או כל דבר אחר, אם הוא אומת או נחשד כחולה קורונה סיבת המוות שלו תירשם כקורונה.