0%
הבית שלנו

היא כועסת? זה לא אומר שנכשלת: השיעור שכל גבר צריך ללמוד

על פניו זה נשמע יפה. גבר שאכפת לו מאשתו, שרוצה שיהיה לה טוב, שרוצה לראות אותה רגועה ושמחה. אבל בתוך התפיסה הזו מסתתרת מלכודת גדולה • נחמן קליגר, יועץ זוגי וחינוכי, בטור לגולשי 'המחדש'

נחמן קליגר
אין תגובות
היא כועסת? זה לא אומר שנכשלת: השיעור שכל גבר צריך ללמוד

הרבה גברים נכנסים לזוגיות עם תפיסה מאוד עמוקה, שלפעמים הם אפילו לא שמים לב אליה: התפקיד שלי הוא לדאוג שאשתי תהיה שמחה.

על פניו זה נשמע יפה. גבר שאכפת לו מאשתו, שרוצה שיהיה לה טוב, שרוצה לראות אותה רגועה ושמחה. אבל בתוך התפיסה הזו מסתתרת מלכודת גדולה, כי אם אני מאמין שהתפקיד שלי הוא לדאוג שאשתי תמיד תהיה שמחה, אז בכל פעם שהיא עצובה, כועסת, מתוסכלת או פגועה, אני מיד מרגיש שנכשלתי. ואז במקום להיות איתה, אני עסוק בעצמי.

אני שומע שהיא עצובה, אבל בפנים אני שואל את עצמי: מה עשיתי לא בסדר? אני רואה שהיא כועסת, ומיד מרגיש מותקף. אני שומע שהיא מתוסכלת, ומיד מרגיש שאני חייב לתקן את המצב. ואז קורה דבר מעניין: במקום להקשיב לרגש שלה, אני מנסה לכבות אותו.

לא כי לא אכפת לי. דווקא כי אכפת לי, אבל בצורה שמערבבת אותי איתה. אני מרגיש שאם היא לא רגועה, זה אומר עליי משהו. אם היא לא שמחה, זה אומר שאני לא מספיק טוב. אם היא כועסת, זה אומר שאני הבעיה. אבל אם אני מרגיש שאני הבעיה, איך בדיוק אני אמור להרגיע אותה?

במצב כזה אני לא באמת יכול להיות נוכח. אני או מתגונן, או מסביר, או מנסה לשכנע אותה שלא תרגיש ככה. לפעמים זה יוצא במשפטים כמו: “אבל למה את לוקחת את זה ככה?”, “לא התכוונתי”, “אין סיבה שתכעסי”, או “עזבי, בואי לא נעשה מזה עניין”.

אבל הרבה פעמים, גם אם המשפטים האלו נאמרים מתוך רצון טוב, הם בעצם אומרים דבר אחד: הרגש שלך מלחיץ אותי, ואני צריך שתפסיקי להרגיש אותו. ופה חשוב להבין נקודה עמוקה: התפקיד שלי הוא לא להרגיע את אשתי. התפקיד שלי הוא להיות יציב מולה.

יש הבדל גדול בין להרגיע לבין להיות יציב. להרגיע זה לנסות לשנות לה את ההרגשה. להיות יציב זה להצליח להישאר איתה גם כשהיא מרגישה משהו שקשה לי לשמוע. להרגיע זה להפוך את הרגש שלה למשימה שלי. להיות יציב זה להקשיב בלי להיבהל.

וזה אחד הדברים הכי חשובים בזוגיות בוגרת. אישה לא תמיד צריכה שיתקנו אותה. לפעמים היא צריכה שמישהו יוכל להיות איתה רגע בתוך מה שהיא מרגישה. להקשיב, לא להיבהל, לא לברוח, ולא להפוך כל רגש שלה להוכחה שאני לא בסדר.

זה לא אומר שאני אדיש. זה לא אומר שלא אכפת לי. וזה לא אומר שאני לא לוקח אחריות כשצריך. זה אומר שאני מבין שהרגש שלה הוא לא תמיד כתב אישום נגדי. היא יכולה להיות עצובה, ואני עדיין לא כישלון. היא יכולה לכעוס, ואני עדיין יכול להישאר יציב. היא יכולה להיות מתוסכלת, ואני לא חייב מיד לתקן.

זוגיות בריאה לא אומרת שאני אחראי על הרגש שלך. זוגיות בריאה אומרת שאני יכול להיות לידך גם כשקשה לך, בלי לאבד את עצמי בדרך. דווקא שם נוצרת קרבה אמיתית. לא כשאני מצליח לכבות לך את הרגש, אלא כשאני מצליח להיות איתך בלי לפחד ממנו.

נחמן קליגר- יועץ זוגי ויועץ חינוכי | 0547-862860

הכתבה עניינה אותך?

100%
0%

תוכן שאסור לפספס

הוסף תגובה לכתבה

הנצפים ביותר

כתבות נוספות

דיווח על כתבה

מצאתם טעות, אי דיוק או בעיה בכתבה? ספרו לנו ונבדוק.