בג״ץ הורה להקפיא את כניסתו לתוקף של חוק התקשורת שקידם שר התקשורת שלמה קרעי, והוציא צו על תנאי המחייב את הממשלה והמשיבים הנוספים לעתירות לנמק מדוע אין לבטל את החוק. ההחלטה התקבלה בעקבות טענות לפגמים מהותיים בהליך החקיקה, והמשך הדיון צפוי להתקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים.
ההחלטה ניתנה בידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר. בהתאם להחלטה, על המשיבים להגיש את תשובותיהם עד 7 בינואר 2027. בשלב הראשון יתמקד הדיון בתקינות הליך החקיקה, ורק בהמשך יידונו, ככל שיידרש, הטענות הנוגעות להוראות החוק עצמן.
השופטים ציינו כי העתירות מעלות שאלות כבדות משקל בנוגע לפגמים הנטענים בהליך החקיקה. בית המשפט אף ציין כי הממשלה לא הגישה את עמדתה לבקשות להקפאת החוק, אף שניתנה לה שהות לעשות זאת. לאחר בחינת הטענות שהוגשו בכתב, הוחלט לעכב את כניסת החוק לתוקף עד להחלטה אחרת.
בחודש שעבר פנתה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לבג״ץ בבקשה להוציא צו ביניים שיקפיא את יישום החוק. בפנייתה טענה כי החוק אושר בהליך לקוי וכי הוא מעורר קשיים מהותיים, במיוחד לנוכח השפעתו האפשרית על חופש הביטוי ועל עצמאות כלי התקשורת.
"ככל שהחקיקה נוגעת בליבת חופש הביטוי והעיתונות ובעצמאותה של התקשורת, כך מתעצמת משמעותם של הפגמים שנפלו בהליך החקיקה והצורך להימנע מקביעת עובדות בשטח בטרם הושלם הבירור השיפוטי", כתבה בהרב מיראה בפנייתה. "הדברים מקבלים משנה תוקף בתקופת בחירות, שבה לשינויים מבניים בשוק התקשורת ובתחום שידורי החדשות עשויות להיות השלכות רגישות במיוחד על השיח הציבורי ועל התנאים שבהם הוא מתקיים".
חוק התקשורת אושר בכנסת בחודש יולי האחרון, לאחר שקרעי הוביל את קידומו. החוק כולל רפורמה מקיפה במבנה שוק התקשורת. בין היתר, הוא קובע הקמת רשות לתקשורת משודרת, שתחליף את הרשות השנייה ואת המועצה לשידורי כבלים ולוויין, ותקציבה השנתי יעמוד על 25 מיליון שקלים. על פי ההסדר שנקבע בחוק, המועצה שתתווה את מדיניות הרשות תיבחר בידי מנכ״ל משרד התקשורת.
עוד קובע החוק שינויים ברגולציה על שידורי החדשות, ובהם אפשרות להקמת ערוצי חדשות חדשים שיהיו כפופים למגבלות רגולטוריות מצומצמות יחסית, לצד ביטול ההפרדה המבנית בין ערוצי הטלוויזיה לבין חברות החדשות שהם מפעילים.
החלטת בג״ץ אינה מבטלת בשלב זה את החוק, אלא מקפיאה את כניסתו לתוקף ומחייבת את המדינה לנמק מדוע יש לבטלו בשל הפגמים הנטענים בהליך חקיקתו. בית המשפט הבהיר כי הטענות הנוגעות לתוכן החוק שמורות לצדדים, והן עשויות להתברר בהמשך ההליך.
