במהלך הריסת בית מחבל בג'נין: שוטר פלסטיני פתח באש – ונורה על ידי כוח צה"ל • צפו:

במהלך הלילה הרסו לוחמי צה"ל, בשיתוף כוחות מג״ב את בית המחבל אחמד קונבע, במחנה הפליטים בעיר ג'נין שבמרחב החטיבה המרחבית "מנשה".

קונבע היה חבר בחוליה שביצעה את פיגוע הירי בו נרצח הרב רזיאל שבח ז״ל לפני שנתיים במרחב החטיבה המרחבית "שומרון".

ההריסה התבצעה לאחר שבית המחבל נהרס על-ידי לוחמי צה"ל בחודש אפריל 2018 ונבנה מחדש.

הריסת הבית בוצעה לאחר שנדחתה העתירה שהגישה משפחת המחבל לבג״ץ נגד מימוש צו ההריסה וביצוע ההריסה החוזרת.

במהלך הפעילות זיהו כוחות הביטחון מספר מחבלים חמושים שהשליכו מטענים וירו לעברם. הכוחות הגיבו באמצעים לפיזור הפגנות ובירי להסרת האיום. אין נפגעים לכוחותינו, האירוע מתוחקר

הריסת הבית הלילה צילום: צה"ל

במהלך הריסת בית מחבל בג'נין: שוטר פלסטיני פתח באש – ונורה על ידי כוח צה"ל • צפו:
במהלך הריסת בית מחבל בג'נין: שוטר פלסטיני פתח באש – ונורה על ידי כוח צה"ל • צפו: 1
במהלך הריסת בית מחבל בג'נין: שוטר פלסטיני פתח באש – ונורה על ידי כוח צה"ל • צפו:
במהלך הריסת בית מחבל בג'נין: שוטר פלסטיני פתח באש – ונורה על ידי כוח צה"ל • צפו: 2
במהלך הריסת בית מחבל בג'נין: שוטר פלסטיני פתח באש – ונורה על ידי כוח צה"ל • צפו:
במהלך הריסת בית מחבל בג'נין: שוטר פלסטיני פתח באש – ונורה על ידי כוח צה"ל • צפו: 3
במהלך הריסת בית מחבל בג'נין: שוטר פלסטיני פתח באש – ונורה על ידי כוח צה"ל • צפו:
הריסת הבית הלילהצילום: צה"ל

מטוסי קרב של צה"ל תקפו יעדי חמאס בעזה

מטוסי קרב וכלי טיס של צה"ל תקפו הלילה (חמישי) יעדי טרור של ארגון הטרור חמאס ברחבי רצועת עזה.

מדובר צה"ל נמסר כי במהלך התקיפה הותקפו תשתיות תת-קרקע המשמשות את הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס. תקיפה זו פוגעת ביכולת ההתעצמות של ארגון הטרור חמאס.

עוד נמסר כי התקיפה בוצעה בתגובה לירי פצצות המרגמה ולהפרחת בלוני הנפץ מרצועת עזה לעבר שטח ישראל היום.

"צה"ל רואה בחומרה רבה כל פעילות חבלנית לעבר שטח ישראל וימשיך לפעול ככל שיידרש נגד ניסיונות לפגיעה באזרחי ישראל. ארגון הטרור חמאס נושא באחריות לנעשה ברצועת עזה וממנה, והוא יישא בהשלכות לפעולות הטרור נגד אזרחי ישראל", נכתב בהודעת דובר צה"ל.

אמש (רביעי) זוהו שני שיגורי פצצות מרגמה משטח רצועת עזה לשטח ישראל. כתוצאה מהשיגורים הופעלו התרעות ביישומון בשטחים פתוחים בלבד.

קודם לכן אותר צרור בלונים עם חפץ חשוד בשטח פתוח מחוץ לאחד היישובים במועצה האזורית אשכול. בתקרית אחרת חלף צרור בלונים מעל גן ילדים באזור קריית גת.

פיגוע דריסה בירושלים: 14 חיילים נפצעו מפגיעת רכב, אחד במצב קשה. הנהג נמלט • צפו:

רכב פגע הלילה (חמישי) בחיילי גולני שהיו בסיור מורשת לפני השבעה בירושלים, ברחוב דוד רמז, סמוך למתחם התחנה.

הרכב הפוגע נמלט מהמקום וצה"ל עורך חיפושים אחריו.

חובשים ופראמדיקים של מד"א, בסיוע כוחות רפואה של צה"ל, העניקו טיפול רפואי ל-14 פצועים, בהם אחד באורח קשה שפונה לבית החולים לשערי צדק בעיר.

בנוסף נפצע אדם אחד באורח בינוני ופונה לבית החולים להדסה עין כרם. 12 בני אדם נוספים נפצעו באורח קל ופונו לבתי החולים שערי צדק, הדסה עין כרם והדסה הר הצופים.

מרדכי עובד חובש באיחוד הצלה סיפר: "במקביל לפצוע קשה ושני הפצועים באורח בינוני שטיפלנו בהם בתחילת האירוע. הענקנו סיוע ראשוני לשמונה נפגעים קל מפציעות קלות וחרדה. עקב אופי האירוע פועלים במקום גם צוותי חוס"ן – היחידה לעזרה ראשונה נפשית של איחוד הצלה".

פאראמדיק מד"א עוז פולק, וחובש על אופנוע מד"א אלי פרחי סיפרו: "כשהגענו למתחם התחנה ראינו המולה, על המדרכה שכבו 3 צעירים ובסמוך התהלכו כ – 9 צעירים נוספים שנפגעו, ביצענו מיון ראשוני מהיר, אחד מהפצועים היה מחוסר הכרה, וסבל מחבלה רב מערכתית , כל השאר היו בהכרה מלאה, צעיר כבן 20 סבל מחבלות בראש ובגפים וסיפר לנו שרכב הגיע ופגע בהם, הפצוע השלישי ששכב סבל מחבלות קלות בגוף, שאר 9 הצעירים הנוספים שהתהלכו במקום, חלקם חשו ברע וחלקם סבלו מחבלות קלות מאוד.

"בסיוע כוח רפואה של צה"ל וחיילים שהיו במקום הענקנו לפצועים טיפול רפואי מציל חיים ופינינו אותם לבתי החולים. כשמצבו של אחד קשה, אחד בנוני, והשאר קל".תיוג:

פיגוע דריסה בירושלים: 14 חיילים נפצעו מפגיעת רכב, אחד במצב קשה. הנהג נמלט • צפו:
פיגוע דריסה בירושלים: 14 חיילים נפצעו מפגיעת רכב, אחד במצב קשה. הנהג נמלט • צפו: 4
פיגוע דריסה בירושלים: 14 חיילים נפצעו מפגיעת רכב, אחד במצב קשה. הנהג נמלט • צפו:
פיגוע דריסה בירושלים: 14 חיילים נפצעו מפגיעת רכב, אחד במצב קשה. הנהג נמלט • צפו: 5

דיווחים בסוריה: ישראל תקפה מטרות במערב דמשק, מערכות הגנה הופעלו • צפו:

מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם דיווח הלילה (חמישי) כי חיל האוויר של ישראל תקף מוצבים של המיליציות האיראניות באזור דמשק.

הטלוויזיה הרשמית בסוריה דיווחה כי מערך ההגנה האווירית יירט מה שהוגדר כ"מטרות עוינות" מעל שמי הבירה הסורית.

בישראל לא מתייחסים לדיווחים.

בחודש שעבר דיווח מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם כי בתקיפה שבוצעה על ידי ישראל בשדה התעופה T4 בסוריה נהרגו לפחות שלושה בני אדם המשתייכים לכוחות הפרו-איראניים במזרח המדינה.

לפי הדיווחים בסוריה, ההתקפה בוצעה במטרה להשמיד מחסן חימוש איראני ושני רכבים צבאיים.

בנוסף דווח על תקיפה של כלי טיס לא מזוהים נגד כמה יעדים בדיר א-זור במזרח סוריה.

גם במקרה זה ישראל לא הגיבה לדיווחים.

ניר ברקת ימונה לשר האוצר: ח"מ עיריית ירושלים "יוביל את ישראל לקריסה כלכלית"

ח"כ וראש עיריית ירושלים לשעבר, ניר ברקת, עשוי להתמנות בזמן הקרוב לתפקיד שר האוצר במקומו של השר משה כחלון, שעתיד לפרוש מהחיים הפוליטים.


ח"מ העיר ירושלים אריה קינג בתגובה – אם ברקת מתמנה לשר האוצר, מומלץ בחום ל – 80% מתושבי ישראל להתחיל לאגור מזון, מים ודלק. ברקת יוביל את ישראל לקריסה כלכלית וחברתית, כפי שעולל לירושלים.

זושא בסינגל קליפ חדש – באתי לגני

זושא זאת לא להקה. זושא זאת תופעת טבע. תופעת טבע שלא פוגשים בכל יום, כנראה שגם לא בכל עשור.

אם כל יוצר עושה את מה שהסביבה מבינה שצריך לעשות, ויוצרים הטובים עושים את מה שהם מבינים שצריך לעשות, בדרך שהם חושבים שצריך לעשות, אז זושא עושים את מה שהם לא מבינים. הם עושים את מה שהלב שלהם אומר להם לעשות גם אם אף אחד לא יבין, ואולי גם את מה שהם עצמם לא יבינו.

זושא בסינגל קליפ חדש - באתי לגני
זושא בסינגל קליפ חדש - באתי לגני 6

הם פשוט סומכים על הלב, הנפש, הנשמה, שתבטא את עצמה. ובאותה צורה בה הנשמה מבטאת את עצמה, זאת בדיוק הצורה שבה אתם מקבלים את היצירות שלהם אל האוזניים שלכם. בלי עטיפות, בלי מסכות, בלי לנסות לדחוף כל דבר לתבניות מוסכמות.

וזה מה שקורה בענק בשיר הנוכחי: "באתי לגני". זושא לא מנסים למצוא מסרים, ליצור מהלכים ולהתאים פסוקים. זושא מודעים היטב לכח שיש במילים הקדושות הללו, והם לוקחים את הפסוק הזה כמנטרה, כמקור אנרגיה בלתי נדלה שצריך פשוט לינוק ממנו, ככוח עליון שעצם האמירה והחזרה עליהם מחברת אותך לכוח, לתנועה, ליצירה. לעומק הסוד, לגעגוע לנסתר, לאמת הצרופה.

זושא בסינגל קליפ חדש - באתי לגני
זושא בסינגל קליפ חדש - באתי לגני 7

הם מבינים שאת היצירה עשתה פמליה של מעלה. הם רק מבטאים את זה עד כמה שהלב שלהם מצליח להשיג בהתבוננות במילים, בשינון ההברות, בצורות הניגון, בתנועות הגוף ובהפחת החיות החדשה.

ואם ביצירות הקודמות שלהם ראינו אותם עם גיטרות פשוטות והקשות גולמיות על חפצים מזדמנים, כאן הם מגיעים בענק עם פסנתר, קונטרה בס, בנג'ו, חליל צד, ואפילו הקשה מעניינת על כריכת ספר עתיק עם זוג מקלות מברשת.

זושא בסינגל קליפ חדש - באתי לגני
זושא בסינגל קליפ חדש - באתי לגני 8

אבל משהו היה חסר לנו כאן. אם שלמה גיסין – סולן הלהקה המורכבת ממנו ומזכריה גולדשמידט המתוק יחד עם הרכבים מתחלפים בכל תקופה – טען באחד הראיונות שלו שבילדותו לא זכר מילים של שירים ורק את המלודיות, מה שגרם לכך שחלק ענק מהשירים שלהם מורכב אך ורק מניגונים. כאן, חיכינו וחיכינו לדבר שהכי מאפיין את זושא – הנהמות הווקאליות שמהוות תחליף למילים.

אבל בסוף זה הגיע. כליטוף אחרון למילות הפסוקים, אולי כביטוי ההבנה של הנפש הגשמית שלנו במילים הקדושות הללו. אך זה הגיע, מנגינה רגועה, המושרת בפה כאשר ברקע צלילי הפסנתר בליווי עדין, עד שלבסוף גם הפסנתר נוצר את קלידיו וכל חברי ההרכב הנוכחי נותנים את קולם עד שהקול נדם.

במאי: אורה דקורנפלד
הקלטת סאונד: ג'ון סיל
עריכה אודיו / חזותית: יעקב בלומברג
סידור / מפתחות: אנדרו פרידמן
בס: ג'יימס קווינלן
כלי הקשה: פיל מקניל
חליל: איתי קריס
אמנות עטיפה: אניטה סובל

שמחה פרידמן – עוד יבוא היום

שמחה פרידמן הוא זמר אופטימי. אין אפס. הוא לרגע לא נפל אל פיתויי שירי הרגש הקלים, הקליטים והנמרחים. גם למחוזות המוזיקה המשתוללת, השחורה, שוברת המוסכמות – הוא לא נפל. הוא פשוט עושה את מה שהוא ורק הוא יודע הכי טוב לעשות. להביא את האנרגיות האופטימיות שלו אל תוך האוזניים שלנו.

שיר אחרי שיר הוא כזה ונשאר כזה. הוא עשה את זה ב:"לא עוד רגע". הוא עף על זה לגמרי ב:"לא לפחד". וכעת הוא מגיש שוב את כל הטוב הזה עם מעטפת חדשה: "עוד יבוא היום". ולא. לרגע לא חשבנו שהשיר הזה לא מדבר על הגאולה.

כי זאת האמת שלו והוא ילך אתה עד הסוף. הסוף הטוב כמובן: "על מי מנוחות ינהלנו, יביא אותנו אל מקום אחר, כל החלומות שאז חלמנו, הנה זה עובר הנה זה קורה".

ובעניין המוזיקה. השיר הזה משלב מוזיקה אקוסטית מדהימה שיוצאת מהקופסא. זה מתחיל עם פתיח שהוא בעצם סולו גיטרה, ממשיך עם רקע גם של אקוסטית, אך גם של חשמלית. האקוסטית נותנת את העומק, החשמלית נותנת את החדשנות.

אם תקשיבו טוב תמצאו כאן גם פסנתר שמשחק יפה. אבל מה שיותר מפעים בכל היצירה הזאת הוא השילוב העדין והאנרגטי שקורה כאן בין האקוסטיקה המתוקה, המתגעגעת, הלוקחת אותנו אל: "כל אותן תקוות איתן גדלנו, הנה זה עובר הנה זה קורה", המשתלבת בתוך מעטפת קלילה אלקטרונית שנוגעת לא נוגעת, מביאה אתה את ה: "יבוא היום, הרעיון, ההיגיון הזה מפעים".

והשיר אינו קופא על שמריו לרגע. אין כאן מעברים ארוכים ומסרבלים בין בית, לפזמון, לבית עולה. הוא ממשיך ומתקדם ומספר: "עברנו כבר ימים ויבשות שעות קשות ובקשות, חלום רחוק תפילה גדולה בלב ביקשנו קצת חמלה".

אך שורת המחץ, הסיכום, התובנה שנשארת אתנו בסוף היא: "עוד יבוא היום". נכון שכבר חיכינו כל כך הרבה, קיווינו, ייחלנו, חלמנו, וזה עדיין לא קרה. אבל מובטח לנו שזה עוד יבוא!

הדבר המדהים הזה הוא סינגל שביעי מתוך אלבום הבכורה המתקרב ובא. סינגל ציפייה למשיח בסגנון שעוד לא שמענו.

לחן ומילים: אלי קליין.
עיבוד: אלי קליין & איצי ברי.
הפקת ועריכת קליפ מילים ואנימציה: וסרמן הפקות

לאחר הסערה השר הבהיר: "כל עוד אני בתפקידי מותר ורצוי להעמיד דוכני תפילין ויהדות"

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' הגיב לסערה ברשתות החברתיות סביב הקמת דוכן להנחת תפילין באחת מתחנות הרכבת.

"לתומי חשבתי שבאתם לשפר את השירות של הרכבת ולא לעסוק באנטישמיות ורדיפת יהדות.

אבהיר: כל עוד אני שר התחבורה מותר ואף רצוי להעמיד דוכני יהדות והנחת תפילין בתחנות הרכבת (ולא רק בהן) ניסיתם להקים ונתקלתם בקושי? פנו אלי ונטפל בעזרת השם", כתב לפני דקות אחדות השר בטוויטר.

ח"כ ישראל אייכלר בירך את שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' על עמדתו הנחרצת נגד שונאי הדת המבקשים למנוע הנחת תפילין בתחנות רכבת. "אשריך בצלאל שזכית להילחם נגד האנטישמיות בארץ הקודש. כה לחי!" אמר ח"כ אייכלר.

ושוב: שני שיגורים מעזה לשטח ישראל

ההסלמה בדרום נמשכת, לפני זמן קצר, זוהו שני שיגורי פצצות מרגמה משטח רצועת עזה לשטח ישראל. כתוצאה מהשיגורים הופעלו התרעות ביישומון בשטחים פתוחים בלבד.

מוקדם יותר היום (רביעי), על רקע ההסלמה בדרום, נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראשי רשויות בדרום, במהלך הפגישה אמר נתניהו כי נעשים מאמצים להביא לרגיעה, והוסיף כי צה"ל ערוך לפעולה רחבה בעזה – גם לפני הבחירות.

היום בצהרים בתום התייעצויות ביטחוניות, משרד הביטחון הודיע כי הוחלט על צמצום מרחב הדיג ברצועת עזה מ-15 לעשרה מיילים ימיים. עד להודעה חדשה – זאת בעקבות המשך ירי הרקטות והפרחת בלוני התבערה מהרצועה לשטח מדינת ישראל.

ממתאם הפעולות בשטחים נמסר כי "ההחלטה התקבלה לאור פעולות טרור חוזרות ונשנות מצד רצועת עזה נגד אזרחי ישראל בשבועות האחרונים, אשר מהווים הפרה של הריבונות הישראלית". עוד הבהירו כי "חמאס נושא באחריות לכל הנעשה ברצועת עזה וממנה כלפי ישראל, והוא יישא בהשלכות לאלימות המופעלת כנגד אזרחי ישראל".

כחול – לבן – חרדל: הלכלוך על הדגל צבוע לפי המשקפיים שרואות אותו

יסלחו לי הקוראים הנכבדים אבל לפעמים צריך לרדת קצת למקומות נמוכים כדי להגיב למסרים נמוכים.

מפלגת הלפיגנצים – כמו זבוב הנמשך למותרי האדם – מחפשת תמיד שיח של שנאה כדי לדשן את עצמם בעוד אלפי קולות. הם ראו דוגמה אצל בריון הכפירה ליברמן שר"י שהכפיל את כוחו בקמפיין רדוד ומסית וסימנו לעצמם מטרה להביא עוד קולות אנטי-דתיים דווקא מקרב הציונות הדתילייטית על מנת להגדיל את הגוש.

כיוון שליברמן די בידל את עצמו במלחמה חזיתית מול החרדים בקמפיין די מוצלח מבחינת התוצאות – הם הסכימו ביניהם וחילקו את העבודה והחליטו לייצר סחף של עשרות אלפי קולות דתילייטים בעלי זיקה ימנית מובהקת אך מתנגדים לקיצוניות חרדל"ית דתית משיחיסטית.

בנט ושקד בימין החדש שווים עשרות אלפי קולות דתילייטים שמחפשים בית והגדרה פוליטית חדשה לאחר הפיצול בציבור הדתי לאומי בין החרדלי"ם של פרץ וסמוטריץ לבין הזרם המתון והסובלני של צעירי המגזר הסרוג בראשות כיפת השקל של בנט.

מומחי הסקרים של הלפיגנצים – כטבעו של אותו זבוב -בעודם מנסים לאתר שורש של פיצול ומחלוקת כדי לחדור לתוכם ולשאוב קולות – זיהו מינון מוגבר של אי נוחות עד כדי גירוד עוקצני בקרב אניני הממלכתיות והסובלנות הדתילייטית שהתפתח מאוד בעקבות האיחוד הפוליטי המחודש של ימינה והסכמי השלום הכפויים בין שלישיית נבחרי המגזר (בנט-פרץ-סמוטריץ ושות').

במיוחד הם זיהו שם מרירות וחומציות באחוזים גבוהים בעקבות הצורה המבישה של אותו הסכם איחוד שנעשה בכלים הכי מלוכלכים מבחינה פוליטית הכוללים תרגילי פרישה מבית מפא"י והפרות של הסכמים כתובים כאחרוני עסקני ההסתדרות.

לא היו ימים גרועים לציונות הדתית כאותם ימי התכתשות בוצנית בזירת הרפש הטובענית של הפוליטיקה המגזרית של ימי טרום הגשת הרשימות לכנסת ה – 23.

את הקופון הפוליטי הזה ניסו לגזור תעמולני הלפיגנצים על גבו של בנט שטרח בכל מאודו לייצג נאמנה את הדתילייטים ולא להכנע לעקרונות של רבני המיגזר הסרוג. האיחוד הפוליטי המאולץ עם החרד"לים גרם לעשרות אלפי קולות דתילייטים להביט בערגה אל חבריהם הלפיגנצים הסרוגים, הנאורים והמתונים כמו שטרן, האוזר וטרופר שחושבים ופועלים בצורה עצמאית ומנותקים מכפייה דתית של עקרונות דת ורבנים.

אפילו בנט כבר לא מספיק טוב בשבילם – הם רוצים עצמאות דתית מוחלטת לקבוע לבד מה שטוב עבורם.

שורש של שבר – השכלה ברמה גבוהה

באותו סחף עמוק שעברו רוב בני הציונות הדתית בדרדור דתי מוסרי אל תהומות האינטרנט,

בתוך גלי המשבר של החינוך הדתי בכללו הנאבק לשרוד בתוך ים של כפירה והשכלה, תועבה ופריצות,

בתוך ביצה טובענית של מתירנות דתית גנטית – שקעו אלפי נשמות בני הציונות הדתית אל זהות דתית מטושטשת שבה מותר ואסור, טמא וטהור משמשים בעירבוביא.

במציאות חברתית ישראלית שנקרעת בין מדינה יהודית לדמוקרטית – הזרם שקפץ אל האש וניסה לחבר בין הקרעים ספג בעצמו את פצעי הקרב ונפל שדוד על מזבח המפעל הציוני.

למערכה על כיבוש הארץ על פי דרכה של הציונות החילונית הם שלחו את מיטב בניהם לצבא העם שבסיום השירות מחזיר להם את הבנים חזרה הביתה בארונות קבורה של צינון דתי עמוק ובמוטיבציה דתית השואפת לאפס.

במלחמת ההשרדות הדתית בצבא רק החזקים זוכים לשרוד – במהלך שירות צבאי קשה ומפרך להיות הגיבור של המדינה ולהביא כבוד למגזר אמנם שוקי האיש חזקו וגבורת האיש גדלה אך זהותו הדתית נפלה שדודה ונכשלה.

תהליך הדרדור הדתי איננו מתרחש רק במהלך השרות הצבאי – זהו תהליך חברתי רחב שעבר ועדיין עובר על כלל בני הציונות הדתית מתוך חיכוך מתמיד עם תרבות נכר חילונית והשקפה מתירנית המעניקה לגיטימציה כללית לטומאת עמים ולמתירנות דתית.

שלא נטעה – גם הציבור החרדי עובר תהליך דרדור דתי ומתירני אבל לא ב"איכות ובכמות" כמו בציבור הדתי-לאומי.

וכך במרוצת הדורות כלפי מטה נוצר זרם חברתי שלם של עשרות אלפי דתילייטים אשר כבר לא ידעו את יוסף והנאמנות לדת הישראלית החדשה גברה על נאמנותם לדת משה וישראל.

היום הם נגעלים וסולדים מבדלנות דתית בריאה, מקבלים בפתיחות ובהבנה קהילות סדום ואת המושג "מדינת הלכה" הם בכלל מחשיבים כמילה גסה.

כמה מרחק הם עברו בשבעים שנה כאשר למעשה זה היה החזון הבסיסי ביותר של מנהיג המזרחי מאיר בר אילן ומרן הציונות הדתית הראי"ה קוק.

הגשר שניסתה הציונות הדתית לבנות כדי לחבר בין חלקי החברה בישראל הפך להיות כביש חד-סטרי של מדרון חלקלק וטובעני אל תרבות חילונית והתערטלות דתית.

בני הציונות הדתית נשלחו בעשרות אלפיהם להציל את כבוד המגזר ולספק את הסחורה האנושית לטובת המפעל הציוני ובניין הלאום על חשבון החוסן הדתי של נפשותיהם הצעירות שנשרו ונפלו בהמוניהם על מזבח עבודת השיתוף עם הציונות החילונית.

האמת העצובה והכואבת של הציונות הדתית מתגלה באותו קמפיין רדוד של מפלגה חילונית מוצהרת שמעיזה להשקיע כספים בעיתונות המגזרית ולנסות להביא אלפי קולות מבני המגזר – אם הם לא היו מזהים שיש להם שפה משותפת עם אותו קהל דתילייטי הם לא היו פונים אליהם. אפשר לסמוך עליהם שהם עשו סקר שוק והחליטו שזה שווה להשקיע.

זה לא קשה לזהות את הקהל הדתילייטי – הם נעים בין הטווח של חפיפיניקים מוצהרים שבוחרים תמיד במה שנוח, באמצע מקום מכובד למצעד הנופלים של הציונות הדתית – עשרות אלפי נושרים ודתלשי"ם שאפילו כיפת שקל סרוגה נחשבת עבורם כפיה דתית, גם פעילי הארגונים האנטי-דתיים וקנאי זכויות האזרח גדלו בערוגות הציונות הדתית |(ע"ע שי ניצן ושות') אבל הקצה המזוהם ביותר בטווח שלהם כבר נוגע בכפירה ומינות גמורה בסחף בולט ואבוד אל מחוזות חוף הרפורמים.

זהו גזר הדין הכואב של תנועה חברתית שבחרה להצטדק על דתיותה, לציית למנהיגים חילוניים ולהפגין ביטול והכנעה צייתנית אל חוקי המשפט של המדינה במקום לשאת בגאון את סמלי הדת היהודית ולהתפאר במסורת הקודש של העם היהודי.

הקמפיין הרדוד של כחול לבן שנועד למשוך קולות דתילייטים בני הציונות הדתית באמת מלכלך את הדגל אבל לא בצבע חרדל אלא בטינופת וסרחון מתירני אנטי-דתי מבית השיבוש של פליטי החינוך הציוני דתי חסרי הזהות הדתית ועבדים נרצעים לתרבות החילוניות שרואים במפלגה חילונית בית לגיטימי.

ושוב, התנצלות בפני הקוראים הנכבדים שעכשיו רואים את הלכלוך בדגל בצבע אחר ובנוסף גם מריחים את הצחנה.

צפו: מחר ב-4 הודעה חשובה מאת ראש הממשלה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר הערב (רביעי) לראשי רשויות בעוטף עזה כי קיימת אפשרות שצה"ל יקיים פעולה נרחבת ברצועת עזה עוד לפני הבחירות, אם יימשך ירי הרקטות ושיגור בלוני הנפץ, 

ראש הממשלה נתניהו בכנס תומכים בהרצליה:

גם לבני גנץ יש ניסיון כלכלי. הוא הקים חברה בשם המימד החמישי. הם עשו בלי מכרז הסכם עם המשטרה על חוזה של 50 מיליון שקל. לא ביבי לא חוקרים… הוא שלשל לכיס החברה 4 מיליון שקל.

אתמול הוא אמר שהחברה לא פשטה את הרגל. הוא רק אמר שנפסקו ההשקעות ונגמר הכסף. אני מבין קצת בכלכלה, כשחברה מפסיקה לקבל כסף זה מריח כמו פשיטת רגל, נראה כמו פשיטת רגל, זה פשיטת רגל. זה מה שיקרה לכלכלה שלנו אם חלילה הוא ינצח.

על חשבון משלם המיסים: שיאני השכר במערכת המשפט

העלאות של עשרות אלפי שקלים בשנה לשופטים: שיאני השכר במערכת המשפט

לאחר פרסום דו"ח השכר בשירות המדינה, שלא כלל נתונים על אודות מערכת המשפט, המספרים נחשפים היום (רביעי) לבקשת וואלה והתנועה לחופש המידע: הנתונים מציגים העלאות של עשרות אלפי שקלים בשנה, שמגיעות גם ליותר מ-21 אלף שקלים. ברשימת מאה השופטים בעלי השכר הברוטו הממוצע הגבוה ביותר, המספרים נעו בין 65 ועד ל-116 אלף שקלים לחודש, כששכרה של נשיאת בית המשפט העליון עמד על כ-90 אלף שקלים.
לפניכם הרשימה:

שופטת בית הדין הארצי לעבודה, רונית רוזנפלד ותק של 23 שנים (פרשה): 116,449 שקלים

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ותק של 28 שנים: 89,354 שקלים – עלייה של 10,733 שקלים משכרה בשנת 2017

שופטת בית המשפט המחוזי, ברכה בר זיו, ותק של 23 שנים: 88,322 שקלים – עלייה של 21,424 שקלים משכרה בשנת 2017.

שופטת בית הדין האזורי לעבודה, אביטל קפלן רימון, ותק של 16 שנים (פרשה): 87,216 שקלים

נשיא בית הדין הארצי לעבודה, יגאל פליטמן, ותק של 30 שנים (פרש): 86,246 שקלים

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה לבנה וירט, ותק של 29 שנים: 85,976 שקלים – עלייה של 5,108 משכרה בשנת 2017

שופטת בית המשפט העליון, ברון ענת, ותק של 27 שנים: 84,095 שקלים – עליה של 3,170 שקלים משכרה בשנת 2017

שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, ותק של 25 שנים: 82,832 שקלים – עלייה של 3,332 שקלים משכרו בשנת 2017. 

שופט בית המשפט העליון, ג'ורג' קרא, ותק של 29 שנים: 82,131 שקלים – עלייה של 5,317 שקלים משכרו בשנת 2017

שופט בית המשפט העליון, אלרון יוסף, ותק של 24 שנים: 79,628  שקלים – עלייה של 9,057 שקלים משכרו בשנת 2017

שופט בית המשפט המחוזי, חאלד כבוב, ותק של 21 שנים: הרוויח 71,863 – העלאת שכר של 5,493 שקלים משכרו בשנת 2017

שיאני השכר בקרב עובדי המנהלה והמזכירות במערכת המשפט:

לצד השופטים, מתפרסמת גם רשימת עובדיה האחרים של מערכת המשפט בעלי השכר הגבוה ביותר, בהם עובדי מנהלה ומזכירות ראשית: בין שיאני השכר בקטגוריה זו, המרוויחים בין 33 ל-46 אלף שקלים בחודש, נמנים בין היתר המזכירה הראשית לבית המשפט העליון, מנהלת מחוז בית המשפט ירושלים, היועץ בכיר לנשיאת בית המשפט העליון וסמנכ"ל ביטחון ותפקידים מיוחדים.
לפניכם הרשימה:

היועץ המשפטי ברק לייזר: 45,830 שקלים

מנהלת מחוז בית משפט השלום בירושלים, אדלה מזרחי: 38,568 שקלים

סמנכ"לית פיתוח תכנון אסטרטגיה במערך השיפוטי, שרון בר-דור: 38,084 שקלים

סמנכ"ל ביטחון ותפקידים מיוחדים, איל רחלי (פרש): 37,724 שקלים

מזכירה ראשית, בית המשפט העליון, עידית מלול: 37,575 שקלים

מנהלת אגף בכירה, מחקר משפטי אמפירי, גלי אביב: 37,5925 שקלים

מנהל תחום בכיר, טכנולוגיות ופיתוח, דוד קסטיאל: 37,310 שקלים

יועץ בכיר לשעבר לנשיאת בית המשפט העליון, רון גולדשטיין: 36,170 שקלים

סמנכ"ל בכיר, בינוי ולוגיסטיקה, זורח קלנר: 36,112 שקלים

סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה, מיכאל שפירא: 36,936 שקלים

היועמ"ש חזר בו מהתנגדותו למינוי דן אלדד לפרקליט המדינה

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: הסיר את התנגדותו למינוי דן אלדד למ"מ פרקליט המדינה, לאח"כ אושר מינויו של דן אלדד לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה: היועמ"ש אביחי מנדלבליט קבע כי אין מניעה משפטית למינוי.

כזכור, היועמ"ש הבהיר לאוחנה שיש מניעה משפטית למנות את דן אלדד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה.

פומבית מנדלבליט לא אמר מילה. לפני 3 ימים הכריז אוחנה על המינוי, אך מנדלבליט שומר על דממת אלחוט.

אם יתנגד פומבית, יערער עוד יותר את היציבות בתוך המערכת ויעצים את האיבה והסכינאות במשרד

‏מראש לא ברור מה המקור החוקי לטענתו המשפטית של מנדלבליט. כל שכן כאשר מדובר על פרקליט בכיר ביותר כמו דן אלדד. מילא נלחם נגד המשנה לפרקליטת המחוז, אבל עכשיו מסתכסך גם עם מנהל המחלקה הכלכלית, עם נימוק משפטי ערטילאי.

אם יברך את אלדד – ייאלץ להסביר איך המניעה המשפטית נעלמה פתאום

‏מה שהיה לא חוקי עד לפני רגע, פתאום נעשה חוקי? איך התהפכה חוות הדעת הנחרצת שלו? זה היה מסמך משפטי רציני או נשיאת שם המשפט לשווא? ומה זה אומר על יתר "המניעות" שנטענו בעבר?

לכן מנדלבליט בוחר לשתוק. תקשורתית – צעד חכם. ברמה המהותית – מעלה תהיה על התנהלותו. אירוע מקרין על אירוע.

‏אירוע זה מצטרף לחוות דעתו בעניין ח"כ יזבק, ובקשת "הבהרה" שהיוותה סולם לצורך הכשרתה.

אתמול חברי הכנסת מהאופוזיציה, בעיצומו של קמפיין בחירות שעוסק במאבק בשחיתות, בטוהר שלטון החוק ובחיזוק שומרי הסף ומערכות החוק – הצביעו נגד מנדלבליט, ואיפשרו את החסינות של כץ.
זו הייתה הבעת אי אמון

‏מנדלבליט נתפס לדברי חלק מחברי האופוזיציה לא מוכן ולא הצליח לשכנע אותם. ‎צבי האזור. ו-מיכאל ביטון גילו מנהיגות ראויה להערכה, והצביעו נגד האינטרס המפלגתי הצר שלהם ובניגוד לקמפיין האגרסיבי נגדם, בהתאם לצו מצפונם.

לאחרונה יותר מדי אירועים נותנים את התחושה שמנדלבליט איבד כיוון. חבל.

‏יש לציין שאף אחת מהעמותות, שבדרך כלל מתחרות ביניהן מי תגיש את העתירה ראשונה, לא מתכוונת לעתור נגד מינוי אלדד.

גם האופוזיציה מקבלת את המינוי הזה בשקט גמור. שר המשפטים ממנה פרקליט מדינה כאשר היועמ"ש טוען שהמינוי לא חוקי.

והאופוזציה מתעלמת מטענת היועמ"ש. יש יותר אי אמון מזה?

יואלי דווידוביץ, מקהלת מלכות, מקהלת הילדים חסידימלע'ך, ויוחנן אורי – מחרוזת שירה

שבת שירה? כך אומרים שירה! יואלי דווידוביץ, מקהלת מלכות, מקהלת הילדים חסידימלע'ך ויוחנן אורי שבת שירה, אֵם כל השירות. צפו במחרוזת שכולה 'שירה' מבית היוצר של מקהלת 'מלכות' בניצוחו של פנחס ביכלר, עם מיטב שירי 'שירה' מכל הזמנים.

הסולן במחרוזת הוא לא אחר מאשר יואלי דווידוביץ ממקהלת מלכות, שמופיע לראשונה בכובע סולן הבית לצד מקהלת הילדים הצעירה 'חסידימלע'ך' בניצוחו של יענקי לוינגר, גם הוא מ'מלכות', כאשר על החלק המוזיקאלי יוחנן אורי ותזמורתו.

המחרוזת מתוך מעמד סיום הש"ס של רשת שיעורי הדף היומי בביתר עילית בנשיאותו של הרה"ג רבי אברהם אייזנבך שליט"א, בהפקתו של מוטי רבינוביץ מ'טיפ', כאשר על הסאונד מופקד שרגא בוקשפן והמיקס של חיים גוטסמן.

לחנים: כשם שאנו אומרים – חזקי וייס; ביצוע במקור – בני פרדימן.
בקול נעים – אלי לאופר; ביצוע במקור – אפרים מנדלסון.
עתידין – ליפא שמעלצר; ביצוע במקור – אהרלה סאמט.

יונתן שינפלד – מכוון גבוה

יונתן שיינפלד מכוון גבוה, אין ספק. אבל אם ניקח את השיר הזה לרגע וננסה להבין מה גרם ללב שלו, לנשמה שלו, לתהליך החיים שלו, לכתוב דווקא את המילים הללו – זה כבר מעניין.

כי אם נחשוב על זה לרגע. יונתן שיינפלד היה ילד הפלא הכי מצליח בזמנו. ואז הוא לקח כמה שנים אחורה והשקיע בלבנות את החיים שלו, ישב ועשה שטייגען, התחתן, וכעת הגיע זמנו לחזור למרכז הבמה.

מה בעצם הוא רוצה כעת? לאן הוא שואף? נכון. לחזור למקום הכי גבוה, בדיוק כמו שהוא היה לפני לא הרבה שנים. והוא אומר את זה כמעט במפורש: "כל יום פה מחדש, כמו אז". על איזה 'אז' הוא מדבר? על אותן השנים שהוא כבש כל בית חסידי עם הקול הנפלא שהיה לו. והוא ממשיך ואומר: "כמו ילד, רוצה לחבק". כמו הילד שהוא היה. ומה שהוא רוצה זה: "רוצה רק לחזור אליך, גבוה".

אבל זה לא באמת העומק שיש כאן בשיר הזה. כי מה שיש כאן זה דווקא הגעגועים לבית המדרש, לשטייגען בסדר שלישי, ל: "וכמו גלים סוחפים בים אותי, כל יום פה מחדש, כמו אז".

אבל 'אז' לא יוכל לחזור לעולם. השנים המתוקות שההוא שישב על ידך זה החברותא ולא המעבד, הימים שמה שהיה מולך זו הגמרא ולא המקרופון. ואם כן כל מה שנותר זה רק לכוון גבוה ו: "רוצה לדבר רוצה לבקש, רוצה רק לחזור אליך, גבוה".

רוצה להביא את המתיקות של הגמרא אל תוך המוזיקה, אל תוך מרוץ החיים. כי מה שחסר למוזיקה הליטאית כיום זה הזמר הצעיר, המחדש והשמרן. המוטי שטיינמעץ של הליטאים. ואת זה ממלא בגאון יונתן שינפלד.

וכדי למלאות את התפקיד הזה נאמנה, הוא מבקש ומתחנן: "ובדרך רוצה לא ליפול, אולי מחר אולי כמו אתמול, מכוון גבוה, מכוון גבוה".

לכוון גבוה זה לא רק במילים, זה גם במוזיקה. מה שאנחנו שומעים בשיר הזה זה לא רק מילים שמכוונות גבוה ומדלגות מעל הגלים, עוברות מכשולים בדרך למעלה. זו גם מוזיקה שמתפתחת אט אט, מרחפת מעל הגלים ומשרה אווירה של רוגע. עם עלייה איטית ומדודה עד לפסגה.

האזינו

את השיר כתב והלחין יונתן, אל העיבוד וההפקה המוסיקלית צירף אליו את המעבד דורון אלימלך ויחד הם חתומים על ההפקה המיוחדת הזאת.את השיר כתב והלחין יונתן, אל העיבוד וההפקה המוסיקלית צירף אליו את המעבד דורון אלימלך ויחד הם חתומים על ההפקה המיוחדת הזאת.

גיל ישראלוב – טפח מעל הקרקע

להדביק לזמר את המילים שמתאימות לו, את העיבוד שיושב עליו טוב, את המוזיקה שמתלבשת לפי המידה שלו – זו היא אומנות.

ומי שעשה את זה כאן, בשיר הנוכחי, וחיבר בין גיל ישראלוב, לשיר: "טפח מעל הקרקע", עשה את זה בצורה הנכונה ביותר. בטונים המותאמים לגיל ישראלוב, בקצב הנכון לו, במוטיבים הזורמים סביבו כמו נוצרו הם בדיוק עבורו ובעיבוד המיוחד לסגנונו.

וכאשר מגיע גיל לשיר הזה, ומביא אתו את המיוחדות שלו, את הבגרות, את הקול שמבט רוגע, ובעיקר את הטון של אחד שיודע, שמבין, שנמצא במקום הזה ויכול להעביר את המסר בצורה החודרת ביותר ולהעניק למאזין את היצירה האיכותית הזאת, עם המרקם העדין שלה.

ובשיר: הנשמה מתהלכת לה ברחוב הסואן, היא לא רגועה, היא שואפת לאן שהוא, אבל היעד לא מספיק ברור לה: "ובעודי מתהלך ברחוב הסואן, ובוחן רצונות מה באמת מעניין, ובז לסוסי מלחמה ששוטפים, לפעולות מלומדות של אנשים".

והיא לא רוצה להיות כמו כולם רק כי כולם עושים כך. היא רוצה את מה שמתאים לה: "מה רוצים מעצמם מה כל כך הם חושקים, אם שוקלים מעשיהם ובין כך הם כושלים, ורק רציתי להרגיש, קצת להיות, טפח מעל הקרקע".

עד כאן המוזיקה מעט חוששת, קצת לא יציבה, כמו לא יודעת מה רוצה מעצמה. מנגנת על אותו המוטיב, מבררת ומחפשת, בעיקר חושבת.

וכעת מגיע הרצון הנכון, המוזיקה מקבלת קצת אומץ. התמונה מתחילה מעט להתבהר, עולה, נוכחת יותר: "לא מידי אחרי הכל ולא אולי, לא איי שם בעננים ובוודאי, לא אטמון ראשי בחול ואת פחדי, רק טפח מעל הקרקע".

ואז מתחיל איזה שהוא מרוץ. העסק נהייה יותר סוער, הסאונד חם יותר: "וחושב אולי אחרי הכל כולם רוצים, לרדוף אחרי האושר והם רצים ורצים…".

אך בדיוק מה שגרם לעסק להזדעזע ולצאת מהבינוניות, זוהי גם האמת שנשארת איתנו בסופו של השיר הזה: "לא אטמון ראשי בחול ואת פחדי, רק טפח מעל הקרקע".

שיר שבו המעבד המוזיקאלי יובל בן דוד מגיש לנו מוזיקה ישראלית עם נגיעות אתניות עטופה בהפקה מוסיקלית המשלבת בדיוק רב בין סאונד חם ואופטימי לסאונד שברירי ומרגש.

Hide picture