בספר החדש של שר הביטחון לשעבר ויו"ר ימינה נפתלי בנט "איך לנצח מגפה", הוא מביא את הסיפורים מאחורי הקלעים של התנהלות צמרת המדינה בתקופה הסוערת.
בספר הוא מותח ביקורת חריפה על צמרת משרד הבריאות באותה תקופה, בעיקר על מנכ"ל המשרד לשעבר משה בר סימן טוב ועל מי שכיהנה כראש שירותי הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי.
העיתון ידיעות אחרונות מביא הבוקר ציטוטים נוספים מהספר שיראה אור בקרוב, "האבסורד שאפיין את גל הקורונה הראשון בישראל היה שההיגיון הפשוט לא הצליח לחדור את חומת הקונספציה של בכירי מערכת הבריאות באותה תקופה", הוא כותב, "מהיום הראשון הם היו נעולים על הסגר. בר סימן טוב וסדצקי לא היו מוכנים לשמוע על שום חלופה אחרת. מתחילת הדרך הם לא האמינו בבדיקות ובחשיבותן. ערב אחרי ערב הם דחפו את הקו הזה במהדורות החדשות: בדיקות אינן הפתרון. אין צורך להגדיל את המספר'".
בנט מאשים את השניים כי "הכשילו יוזמות שונות להגדלת קיבולת הבדיקות", וכותב: "כשפרופ' גבי ברבש קידם עם מכון ויצמן עריכת בדיקות המוניות ברשתות המזון שאליהן מגיעים אלפי צרכנים מדי יום – בכירי משרד הבריאות יירטו את הרעיון. כשפרופ' זאב רוטשטיין עשה בדיקות לעובדי בית החולים – המקום הכי מסוכן – בכירי משרד הבריאות הודיעו שהם מפסיקים לספק לו מטושים.
"השיא הגיע כשהביורוקרטים ממשרד הבריאות שמו רגליים למהלך אסטרטגי עם חברת My Heritage, חברת היי־טק ישראלית מצליחה שעוסקת בחקר אילנות יוחסין. ראשי החברה הציעו להקים בישראל מעבדה פרטית והתחייבו לערוך 10־15 אלף בדיקות ביום, אך היו זקוקים לאישור של משרד הבריאות ולחוזה מול המדינה, שיבטיח רכש של הבדיקות בסכום מוסכם מראש. זה היה בהישג יד, אבל במשרד הבריאות הכשילו אותנו
אף אחד לא הבין מדוע לא להגדיל במהירות את מספר הבדיקות. הרי ידענו מהניסיון של דרום־קוריאה וטייוואן, ומדוחות ארגון הבריאות העולמי, שהמפתח למיגור המגפה הוא בדיקות מהירות, אמינות וזמינות. מדוע לא לנסות? מקסימום בזבזנו מעט כסף ואנרגיה. זה גרושים לעומת הנזק שהכלכלה שלנו ספגה. מול ההיגיון שלי לא הוצגו הסברים ולא נתונים. רק חזרה מונוטונית על המילה סגר, סגר, סגר.
"לאחר אין ספור ויכוחים, בסופו של דבר ראש הממשלה הכריע כדעתי, וב־27 במרץ משרד הבריאות הוציא הודעה רשמית לתקשורת שתוך שבועיים הם יגיעו ליכולת של 30,000 בדיקות ביום. אך הודעות לתקשורת לחוד ומעשים לחוד. לצערי, זה לא קרה. רק חודשים אחר כך, בתחילת חודש יולי, משרד הבריאות סוף־סוף הכניס לפעולה את המעבדה של My Heritage וקיים 30,000 בדיקות ביום. אבל זה כבר היה מאוחר מדי – כי הגל השני כבר פרץ. כמה נזק ספגו אזרחי ישראל בפרנסתם, בכבודם ובבריאותם בגלל הקיבעון המחשבתי של פקידים ובגלל שיקולים פוליטיים קטנוניים של פוליטיקאים".
"ברסי וסדצקי הם לא אנשים רעים", כותב בנט, "להפך. הם שליחי ציבור מהמעלה הראשונה. אבל הדוקטרינה שמנחה אותם היא אפס סיכון. משרד הבריאות בשגרה הוא רגולטור שמרן ואיטי. זו לא הדרך לנצח מלחמה. הקונספציה שלהם ריסקה את הכלכלה והביאה להתפרצות גל שני חמור בהרבה מהראשון".
תגובות:
"טענותיו רוויות כזבים, שקרים ואי־דיוקים", מסר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, "משרד הבריאות בתקופתי כמנכ"ל ובתקופת השר ליצמן פעל בהובלת ראש הממשלה בנחישות ובהצלחה למיגור תחלואת הקורונה בישראל, במגוון אמצעים שכללו הגדלה מסיבית של מערך הבדיקות לצד יישום צעדי ריחוק חברתי, שננקטו בכל המדינות שהתמודדו באופן מוצלח עם הקורונה – וישראל הייתה החלוצה בצעדים אלה.
"להבדיל מאחרים, אנחנו היינו ממוקדים בעשייה שהצילה אלפי חיים ולא העברנו את זמננו בכתיבת זיכרונות על אירועים שלא לקחנו בהם חלק. במועד הנכון ובנסיבות המתאימות יובהר מה היה חלקו האמיתי של בנט במאבק בקורונה. להבדיל ממערכת הביטחון, שלקחה חלק חשוב ומרכזי במאבק משלביו המוקדמים, הוא לא לקח שום חלק פעיל והסתפק בלצעוק מהטריבונה. בזמן אמת, גורמים בכירים מאוד בצבא ובמערכת הביטחון התנערו בפנינו מהתנהלותו וסיפרו שהם חשים מתוסכלים מהנזקים שהוא מנסה לגרום למאבק, משיקולי אגו ופוליטיקה.
"ההסכם עם My Heritage נחתם באישורי לאחר שהוסדרה אבטחת המידע, שתמנע זליגה של דנ"א ישראלי לידיים זרות, ולאחר שהובטחה האיכות המתאימה. הניהול הנכון של המגפה איפשר לישראל להיות בין המדינות הראשונות שיצאו מצעדי הריחוק החברתי, אך לצערנו, בשל חזרה מהירה מדי, שאליה דחף והטיף בפזיזותו בנט עצמו, חווה כעת ישראל גל תחלואה שני".
פרופ' סיגל סדצקי, לשעבר ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות, מסרה: "בתקופה שבה קיבלו את המלצותיי, מדינת ישראל הייתה מובילה עולמית בהתמודדות עם המגפה.
חלק ניכר מהאמירות בספר נעות בין אגדות לשקרים. העובדה שהשר לשעבר בנט ממשיך לתקוף את אנשי המקצוע שעבודתם מוערכת ומוכחת בארץ ובעולם אינה קשורה לתחום הרפואה".
