המאבק הלאומי לבלימת התפשטות נגיף הקורונה: המשטרה חשפה בבני ברק אוהל בשטח בית ספר שתוכנן לקיום חתונה השוטרים הנחו את בעלי השמחה בדבר השמירה על הנחיות משרד הבריאות, לרבות צמצום כמות המשתתפים בהתאם להנחיות, ריחוק נדרש וחובת עטיית מסיכות.
המשטרה שבה ומדגישה את חובת המשמעת הציבורית במאבק הלאומי לבלימת התפשטות נגיף הקורונה – נשמעים להנחיות – מצילים חיים.
30 שנה חלפו ממלחמת המפרץ וניסיו הגדולים. כולנו זוכרים את הטילים שנפלו מסביב לב"ב ובגבולה, כשבב"ב עצמה לא נפלו טילים, כהבטחת מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א.
ליל שישי ב' בשבט זכור לכל תושבי "אזור א'" כליל כל החרדות. האזעקה העירה אותנו בערך בשתיים בלילה וכולנו אצנו רצנו לחדר האטום, הדלת נסגרה ומיד החלו פעולות הדבקת סדקי הדלת והחלונות ביריעות ניילון ודבק, כשמיד החלו רעמי הטילים.
למחרת אותו הלילה, בו שהו כולם מספר שעות בחדר האטום, הגיעו המונים לשמוע את הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, בשיעור שנערך ברמת אלחנן. השיעור עסק בהלכות פיקוח נפש בשבת הקרבה, כאשר הגר"י פתח את שיעורו וסיפר שבשעת האזעקה, פתח מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א את חלון ביתו, נשם אויר מלוא ראותיו ואמר באידיש: ""א, אזא גוטע לופט", ("איזה אויר מצוין"…), ובכך הוריד בבת אחת את מפלס הלחץ והחרדה, לפחות בעיר התורה בני ברק.
מרן הגר"ח שליט"א הורה לכל השואלים שבבני ברק אין צורך במסכות אב"כ ולא צריך לאטום חדרים, ואין ספור יהודים ניצבו בתור, כדי לשמוע זאת במו אזניהם.
מספר הרה"ג ר' יוסף שלום מאיר שליט"א מאלעד: "אף אני אזרתי אומץ ויחד עם חבר מהישיבה נעמדנו בתור הארוך. נכנסנו ושאלנו במה להתחזק לקראת המלחמה. השיב מרן שליט"א: "אתם בישיבה? תמשיכו ללמוד תורה ולהתחזק בתפילה". שאלנו: "ומה עם המסיכות וכל הדברים?"… ר' חיים הניף ידו בביטול והפטיר לעברינו: "שוב פעם השטויות האלו?!"…
-מדוע טרח מרן שר התורה שליט"א להרגיע כל כך את הציבור?
תשובה לכך נמצאת בספרו של מרן שליט"א "אורחות יושר" (עמודים עה- עו), ואלו הדברים: "יש אנשים שמפחדים תמיד ומתייראים מכל מיני פורענויות, כגון מחלות ומלחמות ומאנשים רעים וכו', והם כל ימיהם בפחדים ורעדות ודאגות מכל מיני דברים שמא יהיה כך, ויש שמרוב פחדים מתייראין לנסוע למקום אחר, ויש שמתייראים לצאת מביתם ר"ל, וזו הנהגה מאוד לא טובה. וגם הדאגות מזיק לגוף וגורם לכל מיני מחלות ר"ל, כמ"ש בסנהדרין (ק, ב) "לא תיעול דויא (דאגה) בלבך דגברי גבורין קטיל דויא". וכל זה ממיעוט אמונה, שאם היה מאמין באמונה שלימה שהכל בא מהקב"ה ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה, א"כ מה לו לפחד.
אם ח"ו נגזר עליו, אין חכמה ואין תבונה לנגד ה', ואם לא נגזר, אין לו מה להתיירא. ואנחנו תמיד כל רגע ביד ה', בין בזמן שלום ובין בזמן מלחמה, והרבה דרכים למקום, ואין לפחד אלא רק מהקב"ה. יש להתפלל להקב"ה שיהא הכל טוב ולא יותר, ושיבחו חז"ל (תענית כ"ב א') לאנשים ששמחים תמיד ומשמחים אחרים ואמרו שהם בני עולם הבא".
(בחודש שבט בשנה שעברה הצגתי את הנ"ל בפני מרן הגר"ח שליט"א, באמצעות נכדו הרה"ג רבי אריה קניבסקי שליט"א, שהתעניין האם אכן, זאת הסיבה שמרן שליט"א כה טרח אז להרגיע את הציבור, ומרן שליט"א השיב בחיוך: "אולי"…).
חז"ל החשיבו את בני האדם שדואגים ומפחדים כל הזמן כחוטאים, כשהפחד שלהם מגיע מחטאים. "ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון, חזייה דקא מפחיד. אמר ליה: "חטאה את, דכתיב "פחדו בציון חטאים". אמר ליה: "והכתיב "אשרי אדם מפחד תמיד"? אמר ליה: ההוא בדברי תורה כתיב".
המסילת ישרים (פ"ט) כותב לנו ש"ממפסידי הזריזות הוא רוב הפחד וגודל המורא מן הזמן ותולדותיו, כי פעם יירא מהקור או מהחום, ופעם מהפגעים, ופעם מן החלאים, ופעם מן הרוח, וכן כל כיוצא בזה… וכבר גינו חז"ל את המידה הזאת ויחסוה אל החטאים, ומקרא מסייעם דכתיב "פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים", עד שאמר אחד מן הגדולים אל תלמידו בראותו אותו מתפחד, חטאה את".
בזוהר הקדוש (הקדמת הזוהר די"א ע"ב) מבואר שהפחד בענייני העולם הזה אינו אלא דמיון שנדמה לאדם שמפחד מפני סכנת העולם הזה. אך בקרב ליבו האדם מפחד מפני חטאיו. כלומר, הפחד בענייני העולם הזה אינו אלא תחליף לפחד מפני החטא. המכתב מאליהו (ח"ד עמו' 232) מסביר זאת כך: "נצא נא ונחשוב ונתאר לנו את הפחד שיפחד האדם כשחרב חדה של שונאו בנפש מונחת על צווארו, כשברור לו ששונאו רוצה ויכול לרצחו נפש. מכל מקום פחד זה אינו אלא תחליף.
שורש פחדו הוא פחד מפני עונשי הגיהינום על חטאיו, כי אילו היה שלם בנפשו בלי שום פגם, לא היה מפחד כלל. הרי הדבק בדבקות גמורה לה' יתברך, מה יש לו לפחד? – "ה' לי לא אירא מה יעשה אדם לי"!!".
כאשר הפחד נצרך, כמו להיזהר ממקומות סכנה, לא לחבור לאנשים מסויימים העלולים להזיק ולהתרחק מעסקאות מחשידות וכדומה, הרי שיש סיבה ותכלית מעשית לפחד. אך מסתם כך לפחד ולחשוש מה יקרה ומה יהיה, איך נסתדר ומה יקרה אילו, לא ייצא דבר מועיל, מלבד כאבי לב וחרדות. הפחד אינו מוביל לשום מקום.
▪︎▪︎▪︎▪︎
אלינו, אנשים פשוטים שכמותינו, לא מגיעים המוני בית ישראל כדי להרגיע חששות ופחדים. אך לכל אחד מאיתנו ישנה משפחה ואותם צריך להרגיע כל העת, לסלק חששות רחוקים ולסלק פחדים מיותרים. אין סיבה להילחץ מכל דבר מה, ואדרבה, עלינו להרגיע את הסובבים אותנו ולשמחם. הגה"צ רבי חיים פרידלנדר זצ"ל כותב (בקונטרס 'וידעת כי שלום אהלך'): "דבר נוסף הנובע משליטת הרגש אצל האישה הם הפחדים השונים. הבעל או הילד מאחר להגיע הביתה והאישה נמוגה מפחד וחוששת כבר לגרוע ביותר… על הבעל לדעת שפחדים אינם מעוגנים בהגיון אלא נובעים מהרגש. ככל שהרגש שולט יותר, כך הפחדים גדלים". לפיכך, כותב הגר"ח פרידלנדר זצ"ל, הבעל צריך להרגיע את רעייתו ואת בני ביתו, בכל פעם שהם חרדים ומפחדים, ולהשתדל לא להגביר את הפחדים והלחצים.
בתקופה כה לחוצה, בה כולם חוששים מנגיף הקורונה המאיים על העולם, אולי הגיע הזמן להירגע מעט, לשנן את דברי הרמב"ן הנודעים בפרשיות אלו, ש"כל דברינו ומקרינו כולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו עונשו, הכל בגזרת עליון".
*פורסם ב'קוראים אלעד'
התרגשות רבה בקרב חסידי ויז'ניץ לאחר השלמת בניית ארון הקודש בבית המדרש הגדול ע"י האומן יוסי כהן, וסיום עבודות הפנים במהלך הקיץ כאשר לקראת ראש השנה מתכננים בחסידות אירוע מעמד חנוכת הבית בהשתתפות כלל החסידים
ביהמ"ד הגדול נבנה אך ורק ע"י יהודים יר"ש לאחר שהאדמו"ר הורה בתחילת המכרז על קבלני הבנין, לבחור ראשונה בקבלן ובעובדים יהודים כמו בבית המקדש, דבר שיקרב את הגאולה וכפי ההלכה אשר מוטלת חובת העבודה לאחים יהודים קודם.
לשאלות ותגובות על השיעור Yshtencel@gmail.com
ישראל ומרוקו חתמו היום (חמישי) על הסכם להפעלת טיסות ישירות בין המדינות – זאת לאחר הסדרת היחסים בין המדינות עליה הוכרז בחודש שעבר. זהו הסכם התעופה השלישי שנחתם בתקופה האחרונה בעקבות תהליך הנורמליזציה בין ישראל למדינות הערביות, בהמשך להסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין.
הסכם התעופה עם מרוקו יאפשר הפעלת טיסות נוסעים ישירות בין ישראל לכל נמלי התעופה הבינלאומיים במרוקו, ללא הגבלות על מספר החברות ועל היקף הטיסות, וכן עד 10 טיסות מטען שבועיות ישירות לכל צד. הטיסות הישירות בין ישראל למרוקו יובילו להוזלת מחירי הכרטיסים ולקיצור משמעותי בזמני הטיסה, לעומת המצב הנוכחי המחייב את הנוסעים להחליף מטוסים בתחנות ביניים.
על פי המתוכנן, חברת התעופה הלאומית "רויאל אייר מרוק" (RAM), תחל להוציא בקרוב שלוש טיסות שבועיות במטוסי דרימליינר מתקדמים בין תל אביב לקזבלנקה, העיר הגדולה במרוקו והמרכז הכלכלי של המדינה. גם חברות התעופה הישראליות כבר הודיעו על כוונתן להפעיל קווים סדירים למרוקו בהקדם האפשרי.
בהמשך מתוכננות גם טיסות ישירות למרקש, הבירה ההיסטורית והתרבותית של מרוקו שהוכרזה כאתר מורשת עולמי – ומושכת מיליוני תיירים מדי שנה. בשתי הערים הייתה קהילה יהודית מפוארת ובעלת היסטוריה ארוכה ומורשת תרבותית עשירה.
״חתימת הסכם התעופה עם מרוקו מהווה פריצת דרך היסטורית ביחסים שבין שני העמים", מסרה שרת התחבורה, מירי רגב. "לאחר השלמת מבצע החיסונים, היציאה מהסגר והחזרה לחיים, נוכל לנסוע שוב אל הארץ בה גדלו הורינו וסבינו, בזכות פירות השלום ההיסטורי שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ממלכת מרוקו ומדינות נוספות. אין ספק כי זאת תהיה זריקת עידוד לענף התעופה הישראלי שצפוי ליהנות מהביקוש הצפוי לטיסות בקוו זה".
לראשונה מאז המשבר הכלכלי של 2008 – רמת החיים בישראל ירדה, כך עולה מדוח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2020 שפורסם היום (חמישי). על פי הדוח, רמת החיים ירדה ב-4.4%. ירידה משמעותית כזו לא הורגשה בארץ כבר 20 שנה, והפעם האחרונה שבה נמדד שיעור ירידה כזה היה במשבר שליווה את האינתיפאדה השנייה ב-2001. שיעור העוני בישראל עלה ב-0.7%.
כמעט שני מיליון בני אדם (1,980,309) אנשים בישראל חיו בעוני בשנת 2020, מתוכם 907,279 ילדים. לפי הדו"ח, הנפגעים העיקריים בתקופת משבר הקורונה הם משקי הבית בעשירוני הביניים (4-7). אוכלוסייה נוספת בה גדלו ממדי העוני הם עצמאים.
לעומת מעמד הביניים, משקי בית בעשירון התחתון שיפרו את הכנסותיהם, שמורכבות בעיקר מקצבאות הביטוח הלאומי שמקבליהן קיבלו מענקי סיוע שונים. מהדו"ח עולה כי הקצבאות ששיעור התרומה שלהן לחילוץ מעוני הוא הגבוה ביותר הן דמי אבטלה (23.6%) וקצבאות ילדים (8.0%).
מממצאי הדו"ח שפורסם באתר 'דבר' עולה שרמת החיים של המשפחות בישראל, כפי שהיא נמדדת לפי חציון ההכנסה הכלכלית (לפני תשלומי מסים והעברת קצבאות), ירדה ב-2020 בשיעור ניכר של 22.7%. בנוסף, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור העוני ובאי-שוויון. עם זאת, הגדלת הסיוע הסוציאלי בעקבות משבר הקורונה צמצמה את הפגיעה באוכלוסייה והובילה לכך שירידת רמת החיים לאחר תשלומי ההעברה ירדה ב-4.4%. עדיין מדובר על ירידה חריגה בהשוואה לשנים קודמות, שבהן רמת החיים בדרך כלל עלתה בשיעור של 3%-4% בשנה. ירידה בסדר גודל דומה התרחשה לאחרונה לאחר המשבר הכלכלי ב-2001.
הירידה ברמת החיים השתקפה, כאמור, גם בירידת קו העוני, המוגדר כמחצית מההכנסה החציונית. הסיוע הסוציאלי המורחב ב-2020 והירידה בקו העוני הובילו גם לירידה בתחולת העוני לפי הכנסה פנויה של משפחות, נפשות וילדים בשיעורים שבין 0.5-1 נקודות האחוז ב-2020 בהשוואה ל-2019. במקביל פחת גם עומק העוני בנקודת אחוז וחצי. עם זאת, עלו שיעורי העוני בקרב אוכלוסיית העצמאים.
בשנת 2019 קו העוני עמד על 2,514 ש"ח לנפש תקנית בשנת 2020 קו העוני ירד ל- 2,403 ₪. כלומר, יכול להיות מקרה של אדם שהוגדר כעני לפני משבר הקורונה (בשנת 2019), לא הוגדר כעני בשנת 2020 בגלל שקו העוני ירד, בעוד הכנסתו לא השתנתה.
שיעורי העוני הנמדדים לפי ההכנסה הכלכלית עלו בקרב משפחות ונפשות בשיעור ניכר של כ-7 נקודות האחוז בין 2019 ל-2020 לאחר עליה מתונה בין 2018 ל- 2019 .
ההתערבות המשמעותית של הממשלה הובילה לצמצום במימדי אי השוויון: לפי הדו"ח מדד ג'יני לאי-שוויון ירד ב-0.1%. בחינת ההכנסות לפני התערבות הממשלה מציגה עלייה חדה באי השוויון: מדד ג'יני בחלוקת ההכנסה הכלכלית עלה בשיעור ניכר של 7.8% בין 2019 ל- 2020, עלייה שנובעת בעיקר מכך שרבים מאלה שנפלטו משוק העבודה היו עובדות ועובדים בשכר נמוך.
ב-2020 הגדילו קצבאות הילדים ודמי האבטלה את האפקטיביות שלהם בחילוץ מעוני פי 3 ופי 10 בהתאמה. דמי האבטלה חילצו מעוני 23.6% מהמשפחות, בהשוואה ל- 2% ב- 2019. קצבת הילדים חילצה כ-8% מהמשפחות מעוני (לעומת 2.6% ב- 2019), ובביטוח הלאומי משייכים את הנתון הזה למענקים האוניברסליים שהועברו מהממשלה למשפחות.
ב- 2019 ההכנסה הפנויה לנפש תקנית של העשירון התחתון ירדה, לעומת עלייה ביתר העשירונים, ונרשמה עלייה בחומרת העוני ובאי-שוויון בהשוואה ל-2018. הסיוע שניתן בעקבות המשבר של 2020 צמצם את הפגיעה ברמת החיים כתוצאה מהמשבר, ובעשירון התחתון ההכנסה הפנויה לנפש לא רק שלא פחתה – כפי שקרה בשאר העשירונים – אלא אף עלתה, דבר לא מפתיע ביחס לזה שההכנסה של העשירון התחתון מבוססת על קצבאות.
בשל השינויים בהתפלגות ההכנסות וירידת קו העוני, ולנוכח ההתערבות המשמעותית של הממשלה בשנת 2020, ירדה תחולת העוני של משפחות, נפשות וילדים 2020 בשיעור של 0.9, 0.8 ו-0.9 נקודות האחוז (בהתאמה).
חלק מהתמתנות שיעור העוני ב- 2020 נובעת, כאמור, מהירידה בקו העוני עצמו, שהיא תופעה חריגה שמתרחשת רק בתקופות מיתון קשות. כאשר מחשבים את תחולת העוני לפי קו העוני של 2019 מקבלים שהעוני עלה, אם כי בשיעור מתון מהצפוי בהינתן עוצמת המשבר הכלכלי. בביטוח הלאומי רואים בכך המחשה נוספת לחשיבות צעדי המדיניות שננקטו.
גם עומק העוני וחומרת העוני פחתו ב- 2020 בהשוואה ל- 2019 , לאחר עליה של כמחצית נקודת האחוז בשני המדדים בין השנים 2018 ל- 201 הירידה המתונה ברמת העוני לפי ההכנסה הפנויה אפיינה את מרבית קבוצות האוכלוסייה. יוצאים מהכלל הם העצמאים, שתחולת העוני בקרבם עלתה ב- 2020 למרות הירידה בקו העוני וההתערבות הרבה של הממשלה.
בביטוח הלאומי צופים שההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה ימשכו גם מעבר ל- 2020. ומצביעים על כך שצמצום הפגיעה בהיבטים חברתיים-כלכליים מותנה בנכונות קובעי המדיניות לספק רשת ביטחון חברתית משמעותית עד לסיום המשבר הכלכלי. לצד זאת נדרשים צעדים אקטיביים משמעותיים לסיוע לחזרה לשוק העבודה.
הסיוע הממשלתי לרווחה בישראל נמוך – בדרך כלל כ- 4 נקודות אחוזי תוצר פחות מהממוצע במדינות המפותחות. בשנת 2020 השתנתה הגישה בישראל והסיוע שניתן להתמודדות עם הקורונה (כתוספת להוצאות הרווחה הקיימות) היה דומה בהיקפו לסיוע שניתן בממוצע המדינות המפותחות. בביטוח הלאומי מדגישים שההשפעה שהייתה להרחבה זו על צמצום הפגיעה הכלכלית ממחישה את החשיבות הרבה של רשת הביטחון הסוציאלי, בייחוד בעתות משבר.
גדעון סער, יו"ר מפלגת תקווה חדשה, ביקר בחריפות את ממשלת ישראל בעקבות פרסום דו"ח העוני של ביטוח לאומי, שהציג כי שני מיליון אנשים חיים מתחת לקו העוני. סער צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "דו״ח העוני הוא עדות נוספת שישראל הולכת אחורה. 750 אלף ישראלים נוספו למעגל העוני בשנה החולפת בשל ניהול כושל של הכלכלה על ידי ממשלת המחדל. כדי לשנות כיוון – צריך להחליף את ממשלת המחדל בממשלה יציבה של תקווה חדשה".
שר העבודה והרווחה, איציק שמולי, אמר עם פרסום הדו"ח: "משבר הקורונה הוא מהחמורים ביותר שידעה המדינה. לא רק השכבות החלשות נפגעו בו, אלא שלפי הדו"ח הזה את המהלומה הקשה ביותר ספגו מעמד הביניים וציבור העצמאיים. צריך לומר באופן ברור כי בזכות פעולות שיזמנו ונקטנו, כגון דמי אבטלה ומענקים לאוכלוסיות רבות, הצלחנו בנסיבות בלתי אפשריות לבלום גידול פוטנציאלי עצום של שיעור העוני. מעתה, יש לנקוט בצעדים אקטיביים לעידוד תעסוקה, ולכן אנו משקיעים רבות בהכשרות מקצועיות ובמענקי חזרה לעבודה, ובמקביל להרחיב משמעותית בתקציב הבא את רשת הביטחון הסוציאלית דרך הגדלת תשלומי העברה, והשקעה מסיבית יותר בשירותים החברתיים".
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר: "ממצאי הדו״ח מוכיחים את צדקת טענות הביטוח הלאומי בדבר חובת המדינה להגדיל את הקצבאות ולצמצם בכך את הפער הגדול בינינו לבין הניתן בממוצע מדינות ה-OECD. השפעות ההחלטות שהתקבלו בכל הקשור לעיגון הביטחון הסוציאלי של תושבי המדינה מעידות על כך, ויש בהן כדי לחזק את ידי מקבלי ההחלטות בעתיד, באמצעות חקיקה שתאפשר לציבור להתמודד עם המציאות בתקופות שגרה ובעת משבר. אני תקווה שבעקבות ממצאי הדו״ח ייערכו דיונים ותתקבלנה החלטות שיסייעו לתת מענה לציבור שזקוק לכך כקרש הצלה בשעות מצוקה.״
לאחר דיונים מקדימים שנערכו בצה"ל ובמשרד הביטחון, ובשל הרצון לנתק בין מערכת הביטחון וצה"ל לבין פעילותה של תחנת רדיו עצמאית, החליט שר הביטחון, בני גנץ, בהמלצת הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, להניע מהלך שמטרתו הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון.
ההחלטה נובעת מהייעוד של צה"ל, וכן מהצורך להפריד בין שירותם של חיילי צה״ל לבין פעילותו של אמצעי תקשורת בו מועסקים לובשי מדים בתכנים פוליטיים.
בתוך כך, בימים הקרובים יוקם צוות מקצועי בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (במיל') אמיר אשל, אשר יכלול נציגים של משרד הביטחון, צה״ל, משרד המשפטים ומשרד התקשורת. הצוות יגבש בתוך מספר שבועות מתווה להוצאת התחנה ממערכת הביטחון, והפעלתה במתכונת אזרחית או סגירתה.
"ההחלטה שקיבלתי בהמלצת הרמטכ"ל היא עניין ערכי ולא תקציבי. התקשורת החופשית בישראל היא חשובה מאין כמוה, ואמשיך להגן עליה ולדאוג לעצמאותה", כתב שר הביטחון גנץ בהודעה לתקשורת. "קיום תחנה צבאית בצה"ל אינה סבירה בעת הזו. קבעתי כי לובשי מדים לא יעסקו בפוליטיקה בשום תפקיד, זהו דבר בלתי מתקבל על הדעת הסותר את ערכי צה"ל".
הרמטכ"ל התבטא בעבר בכמה פורומים שהוא נאלץ "לדברר" את גלי צה"ל ולהתעסק בסערות שהתחנה מעוררת יותר מדי פעמים לאחרונה, ולכן החליט לבקש משר הביטחון למצוא דרך לשים לזה סוף. חשוב לציין, כי כוכבי אינו היחיד שמחזיק בעמדה לפיה יש לסגור את גלי צה"ל. גם ראש אכ"א האלוף מוטי אלמוז כבר השמיע בכמה הזדמנויות עמדה זהה בפורומים סגורים ופתוחים
רעידת אדמה שמקורה בקפריסין הורגשה היום (חמישי) בישראל, סוריה ולבנון. לפי דיווחים, הרעידה הייתה בעוצמה של 5.4 בסולם ריכטר. עד כה לא דווח על נזק או נפגעים.
בעת רעידת אדמה אין להשתמש ב:
את השיר ביצעו במקור חיים ישראל וארי היל, כשבימים האחרונים יצא אף ביצוע חדש של ארי היל.
לביצוע הוא מארח את ילד הפלא יוסי לקס כשעל ההפקה המוזיקלית להקת פריילך.
צפו:
מקדם ההדבקה הארצי ה-R ירד ל-0.99 – כלומר הוא מתחת ל-1 לראשונה מאז סוף אוקטובר, אבל השיעור היומי של נדבקים-מאומתים חדשים הוא כבר שלושה ימים ברציפות מעל 8,000
לפי דו"ח משרד הבריאות ה-R בחברה החרדית עומד עלה 1.05, בחברה הכללית (חילונית) 1.03 ובחברה הערבית 0.9 ובממוצע הארצי עומד על 0.99.
[embeddoc url="https://hm-news.co.il/wp-content/uploads/2021/01/daily-report_daily-report-20210121.pdf"]מניין חולי הקורונה במצב פעיל עכשווי בישראל עומד הבוקר על 81,493 כאשר בבתי החולים מאושפזים 1,865, מהם 1,160 במצב קשה ומתוכם 283 במצב בינוני, 374 במצב קריטי ובהם 324 מונשמים. עד כה נפטרו מקורונה בישראל 4,210 חולים. מתחילת המגפה חלו 579,016.
לפי הדו"ח העדכני עד כה התחסנו במנה הראשונה 2,365,041 ישראלים ועוד 694,669 במנה השנייה. כלומר, 26.61% מהישראלים קיבלו כבר את מנת החיסון הראשונה ו-7.79% גם את המנה השנייה.
שיעור הבדיקות החיוביות לנגיף אתמול 9.0%. בוצעו רק 93,352 בדיקות.
16,262 מהחולים במצב פעיל עכשווי הם מירושלים – כ-20% מכלל החולים עתה בארץ. בבני ברק 5,556 חולים פעילים, במודיעין עילית 3,348, בבית שמש 2,610, בפתח תקווה 2,413, בתל אביב יפו 2,200, באשדוד 2,008, בחיפה 1,782, בביתר עילית 1,694, באלעד 1,531, בנתניה 1,370, בראשון לציון 1,267, בבאר שבע 1,217, בחולון 1,150, בנצרת 1,048 וברחובות 1,000.
ברמת השרון התחסנו הכי הרבה תושבים בחיסון הראשון – 39.46% ואחריה רעננה, כפר סבא, הרצליה, קריית מוצקין, הוד השרון, קריית אונו וקריית ביאליק. בלהבים, עומר וסביון קיבלו יותר מ-20% מהתושבים גם את מנת החיסון השנייה. העיר שבה קיבלו הכי הרבה תושבים גם את מנת החיסון השנייה היא דימונה – עם 16.14%. בערים שבהן האוכלוסיה צעירה מאוד – ביניהן מודיעין עילית ואלעד – שיעור המתחסנים נמוך.
בהתאם למגמה שהראו מקדמי ההדבקה, כך גם ניתן לראות את השינוי בצבעי הערים והיישובים במסגרת תוכנית הרמזור. השינוי הוא פחות דרמטי אולם מספר הערים האדומות נמצא בירידה, וכך גם מספר הערים הכתומות. נכון להבוקר 143 ערים, יישובים ורובעים מוגדרים כאדומים, 133 מוגדרים ככתומים, 213 מוגדרים כצהובים ומספר הרשויות שמוגדרות ירוקות עומד על 801.
חמש הערים והיישובים שעדיין מככבים בראש טבלת הערים האדומות בעלות ציון הרמזור הגבוה ביותר הן מודיעין עילית, קרית יערים, ביתר עילית, עין קנייא וכוכב יעקב. בשלוש הראשונות מגמות ההיחלשות מורגשות גם שם, כששינוי האחוז במספר החיוביים הוא שלילי הבוקר, כלומר במגמת דעיכה. בעין קנייא המצב עדיין לא טוב שם נכון לאתמול אחד מכל שלושה נבדקים יצא חיובי לקורונה.
בדומה למגמה שמלווה אותנו לאורך כל המגפה, ירושלים כמעט תמיד נמצאה בראש טבלת הערים עם מספר החולים הפעילים הגבוה ביותר, הן בשל אופי האוכלוסייה אולם גם בשל גודלה. נכון להיום בירושלים יש 16,262 חולים, אחריה נמצאת בני ברק עם 5,556 חולים, מודיעין עילית עם 3,384 חולים, בית שמש עם 2,610, פתח תקווה שם יש מגמת החמרה עם 2,413 חולים ותל אביב עם 2,200 חולים פעילים ומגמת היחלשות בסך הכול.
בברכתו של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א הכריז הרב הראשי הגר"ד לאו על יום חמישי כיום תפילה עולמי לעצירת המגיפה ועצרת התעוררות מרכזית שתועבר בשידור חי לכל קהילות ישראל בארץ ובעולם.
בעצרת המתקיימת בקבר רחל ימסרו דברי חיזוק, התעוררות ופרקי תהילים מפי הרבנים הגאונים שליט״א הגאון הרב יצחק אזרחי שליט"א מראשי ישיבת מיר, הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו שליט"א, הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט״א רבה של ירושלים, הגאון רבי שמואל אליהו שליט״א רבה של צפת והגאון רבי צבי ישראל טאו שליט״א ראש ישיבת הר המור.
בסיום מעמד התפילה העולמי ביוזמת הרב הראשי לישראל הגר״ד לאו יאמר פרק תהילים ותפילת מי שברך בנו חביבו של מרן שר התורה הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שליט"א בשידור חי מחדר הלימוד ובנוכחותו של מרן שליט"א
כמו כן יצטרפו למעמד רבנים בקהילות רבות בארה״ב, דרום אמריקה ואירופה וביניהם, הרה"ג גבריאל דוידוביץ הרב הראשי לארגנטינה, הרה"ג אביחי אפל הרב הראשי לגרמניה, הרה"ג זאב גולדשטיין הרב הראשי של דרום אפריקה, הרה"ג יעקב חביב דיין וחבר בי"ד איחוד הרבנים צרפת, הרה"ג יהורם אולמן אב"ד סידני אוסטרליה.
פרק כ
לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. יַעַנְךָ יְהוָה, בְּיוֹם צָרָה; יְשַׂגֶּבְךָ, שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ; וּמִצִּיּוֹן, יִסְעָדֶךָּ.
יִזְכֹּר כָּל-מִנְחֹתֶךָ; וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה.
יִתֶּן-לְךָ כִלְבָבֶךָ; וְכָל-עֲצָתְךָ יְמַלֵּא. נְרַנְּנָה, בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם-אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל; יְמַלֵּא יְהוָה, כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.
עַתָּה יָדַעְתִּי-כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה, מְשִׁיחוֹ:
יַעֲנֵהוּ, מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת, יֵשַׁע יְמִינוֹ.
אֵלֶּה בָרֶכֶב, וְאֵלֶּה בַסּוּסִים; וַאֲנַחְנוּ, בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר. הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ; וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד.
יְהוָה הוֹשִׁיעָה: הַמֶּלֶךְ, יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ.
פרק ו
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, עַל-הַשְּׁמִינִית; מִזְמוֹר לְדָוִד.
יְהוָה, אַל-בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי; וְאַל-בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי.
חָנֵּנִי יְהוָה, כִּי אֻמְלַל-אָנִי: רְפָאֵנִי יְהוָה–כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי.
וְנַפְשִׁי, נִבְהֲלָה מְאֹד; ואת (וְאַתָּה) יְהוָה, עַד-מָתָי.
שׁוּבָה יְהוָה, חַלְּצָה נַפְשִׁי; הוֹשִׁיעֵנִי, לְמַעַן חַסְדֶּךָ.
כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ; בִּשְׁאוֹל, מִי יוֹדֶה-לָּךְ.
יָגַעְתִּי, בְּאַנְחָתִי–אַשְׂחֶה בְכָל-לַיְלָה, מִטָּתִי; בְּדִמְעָתִי, עַרְשִׂי אַמְסֶה.
עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי; עָתְקָה, בְּכָל-צוֹרְרָי.
סוּרוּ מִמֶּנִּי, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן: כִּי-שָׁמַע יְהוָה, קוֹל בִּכְיִי.
שָׁמַע יְהוָה, תְּחִנָּתִי; יְהוָה, תְּפִלָּתִי יִקָּח. יֵבֹשׁוּ, וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד–כָּל-אֹיְבָי; יָשֻׁבוּ, יֵבֹשׁוּ רָגַע.
פרק יג
לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. עַד-אָנָה יְהוָה, תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח; עַד-אָנָה, תַּסְתִּיר אֶת-פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. עַד-אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת, בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם; עַד-אָנָה, יָרוּם אֹיְבִי עָלָי.
הַבִּיטָה עֲנֵנִי, יְהוָה אֱלֹהָי; הָאִירָה עֵינַי, פֶּן-אִישַׁן הַמָּוֶת.
פֶּן-יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו; צָרַי יָגִילוּ, כִּי אֶמּוֹט.
וַאֲנִי, בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי, בִּישׁוּעָתֶךָ:
אָשִׁירָה לַיהוָה, כִּי גָמַל עָלָי.
פרק מא
לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. אַשְׁרֵי, מַשְׂכִּיל אֶל-דָּל; בְּיוֹם רָעָה, יְמַלְּטֵהוּ יְהוָה.
יְהוָה, יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ—יאשר (וְאֻשַּׁר) בָּאָרֶץ; וְאַל-תִּתְּנֵהוּ, בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו.
יְהוָה–יִסְעָדֶנּוּ, עַל-עֶרֶשׂ דְּוָי; כָּל-מִשְׁכָּבוֹ, הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ. אֲנִי-אָמַרְתִּי, יְהוָה חָנֵּנִי; רְפָאָה נַפְשִׁי, כִּי-חָטָאתִי לָךְ.
אוֹיְבַי–יֹאמְרוּ רַע לִי; מָתַי יָמוּת, וְאָבַד שְׁמוֹ.
וְאִם-בָּא לִרְאוֹת, שָׁוְא יְדַבֵּר–לִבּוֹ, יִקְבָּץ-אָוֶן לוֹ; יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר.
יַחַד–עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ, כָּל-שֹׂנְאָי; עָלַי–יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי.
דְּבַר-בְּלִיַּעַל, יָצוּק בּוֹ; וַאֲשֶׁר שָׁכַב, לֹא-יוֹסִיף לָקוּם.
גַּם-אִישׁ שְׁלוֹמִי, אֲשֶׁר-בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי;
הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב.
וְאַתָּה יְהוָה, חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי; וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶם.
בְּזֹאת יָדַעְתִּי, כִּי-חָפַצְתָּ בִּי: כִּי לֹא-יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָי.
וַאֲנִי–בְּתֻמִּי, תָּמַכְתָּ בִּי; וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם.
בָּרוּךְ יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל–מֵהָעוֹלָם, וְעַד הָעוֹלָם: אָמֵן וְאָמֵן.
פרק קכא
שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת: אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ; אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ. הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל. יְהוָה שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.
פרק קל
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה.
אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
אִם-עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד. כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן, תִּוָּרֵא. קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי. נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר. יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה: כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִכֹּל, עֲוֺנֹתָיו.
פרק קמב
מַשְׂכִּיל לְדָוִד; בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה. קוֹלִי, אֶל-יְהוָה אֶזְעָק; קוֹלִי, אֶל-יְהוָה אֶתְחַנָּן. אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי; צָרָתִי, לְפָנָיו אַגִּיד. בְּהִתְעַטֵּף עָלַי, רוּחִי- וְאַתָּה, יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי:
בְּאֹרַח-זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי. הַבֵּיט יָמִין, וּרְאֵה וְאֵין-לִי מַכִּיר: אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי; אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי.
זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ, יְהוָה: אָמַרְתִּי, אַתָּה מַחְסִי; חֶלְקִי, בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. הַקְשִׁיבָה, אֶל-רִנָּתִי כִּי-דַלּוֹתִי-מְאֹד: הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי. הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר, נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת-שְׁמֶךָ:
בִּי, יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי.
סליחות
אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת. אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ: חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ:
אֵל נָא רְפָא נָא תַּחֲלוּאֵי גֶפֶן פּוֹרִיָּה. בּוֹשָׁה וַחֲפוּרָה וְאֻמְלַל פִּרְיָהּ. גְּאָלֶנָּה מִשַּׁחַת וּמִמַּכָּה טְרִיָּה. עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה. חטאנו: דִּגְלֵי עָם פְּדוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָשׂוּף. הַצֵּל מִנֶּגֶף וְאַל יִהְיוּ לְשִׁסּוּף. וְתַעֲנֶה קְרִיאָתֵנוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִּכְסוֹף. עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף. חטאנו: זְכוּת צוּר חֻצַּב הַיּוֹם לָנוּ תְגַל. חָשְׂכֵנוּ מֵאֶנֶף וּנְחֵנוּ בְּיוֹשֶׁר מַעְגָּל. טַהֵר טֻמְאָתֵנוּ וְלִמְאוֹר תּוֹרָתְךָ עֵינֵינוּ גַל. עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל. חטאנו: יָהּ רְאֵה דֶשֶׁן עָקוּד וְהַצְמַח לָנוּ תְרוּפָה. כַּלֵּה שׁוֹד וָשֶׁבֶר סַעַר וְסוּפָה. לַמְּדֵנוּ וְחַכְּמֵנוּ אִמְרָתְךָ הַצְּרוּפָה. עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה. חטאנו: מוּתְמָם מֵרֶחֶם שָׁרָשָׁיו אַל תַּקְמֵל. נַקֵּנוּ מִכֶּתֶם וְשֶׁמֶץ וְלֹא נֵאָמֵל. סְעָדֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה וְאָרְחוֹת חֲסָדֶיךָ נִגָּמֵל. עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל. חטאנו: עוֹדְדֵנוּ בְּצֶדֶק מָשׁוּי מִמַּיִם וְכַפֵּר זָדוֹן וּמְשׁוּגָה. פְּדֵנוּ מִמְּהוּמַת מָוֶת וְאָחוֹר בַּל נָסּוֹגָה. צַוֵּה יְשׁוּעָתֵנוּ וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ אַל נִתְמוֹגְגָה. עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה. חטאנו: קְדֻשַּׁת אִישׁ חֲסִידֶךָ זְכוֹר לִיפַת פַּעֲמַיִם. רַחֲמֶיךָ תְּעוֹרֵר כִּי לֻקִּינוּ בְּכִפְלַיִם. שׁוּבֵנוּ תֹּקֶף לְיִרְאָתֶךָ וְלֹא נֵחָשֵׂף שׁוּלַיִם. עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. חטאנו:
אבינו מלכנו
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בָּרֵךְ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְתֹם פִּיּוֹת מַשְׂטִינֵנוּ וּמְקַטְרְגֵנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית (וְעָוֹן) וּשְׁמָד מִבְּנֵי בְּרִיתֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְלַח וּמָחַל לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרַי חוֹבוֹתֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קְרַע רֹעַ גְּזַר דּינֵנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ לִגְאֻלָּה וִישׁוּעָה.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָּה.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ לִזְכֻיּוֹת.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ לִסְלִיחָה וּמְחִילָה.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַצְמַח לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא אַסָמֵינוּ שָׂבָע.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתֵנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זְכֹר (י"ג זָכוּר או זָכוֹר), כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חֲמוֹל עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן בָּאֵי בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
קבלת עול מלכות שמים ומי שברך לחולים
צוללנים של חיל הים האיטלקי משו מהים בחופי דרום איטליה פגר לווייתן בגודל עצום. הלוויתן שנמצא נחשב לאחד הגדולים שנמצאו אי פעם בים התיכון
הצוללנים הגיעו אל הלוויתן במהלך ניסיון לסייע ללווייתן צעיר במצוקה, שהוביל אותם במסלולו אל הלווייתן המת במשקל 70 טון.
שתי ספינות היו מעורבות במבצע שלקח יומיים. הלוויתן המת נגרר לנמל נאפולי. שם ייבדק בידי ביולוגים ימיים ומומחים החוקרים נסיבות המוות. ייתכן גם בהמשך שהשלד הענק של הלוויתן יועבר לתצוגה במוזיאון.
אגב, הלוויתן הצעיר שהוביל אותם לפגר חמק לעוקבים ונעלם חזרה לים.
קרדיט: תאגיד השידור הציבורי כאן
כ-400 עובדים בבתי החולים הציבוריים מפגינים היום (חמישי) מול משרד ראש הממשלה בירושלים בדרישה לפתרון המצוקה התקציבית שלהם. לדברי מנהלי בתי החולים, המשא ומתן עם משרד האוצר תקוע בימים האחרונים, בעוד בתי החולים לא יוכלו לשלם את משכורות העובדים ואת התשלומים הנדרשים לספקים, הם דורשים לקבל מהמדינה 1.2 מיליארד שקלים. בבתי החולים הציבוריים קיים עומס רב, ובחמישה מהם התפוסה נכון להיום היא בין 83% ל-93%.
בעקבות סירוב משרד האוצר לנהל מו״מ רציני להצלת בתי החולים הציבוריים והמחסור החמור במשאבים, פנו מנהלי בתי החולים שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ושלושת בתי החולים בנצרת למנכ״ל מד״א בהודעה שלא להפנות אמבולנסים אל בתי החולים החל מיום ראשון.
בפנייה למנכ"ל מד"א אלי בין נכתב כי: ״בעקבות מחסור חמור בציוד ותרופות, הרינו להודיעך כי החל מיום א', 24.1.2021 בשעה 06:00, לא ניתן יהיה להפנות אלינו כלל אמבולנסים וחולים שאינם מוגדרים כזקוקים לטיפול מציל חיים, לרבות מקרי קורונה״.
מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, אמר בהפגנה: "עצוב שאנחנו נאלצים להמשיך להפגין נגד מדיניות ממשלה שלא מאפשרת לנו להמשיך לטפל בחולים. אנחנו מבקשים שיאפשרו לנו להמשיך לטפל בחולים במוקדי הקורונה המרכזיים. אל תסתכלו עלינו מהחלונות כשאנחנו מוחים. אנחנו רואים בעיניים כלות איך הציוד שלנו הולך ואוזל, והמשמעות שיש לכך בטיפול בחולים".
מנכ"ל בית החולים שערי צדק, פרופ' עופר מרין, תיאר את הבושה שחש מעצם הצורך להפגין. "את השיעור בבית הספר לרפואה של להוציא אנשים לכבישים כדי להפגין כנראה שפספסתי. אז אני עומד פה במבוכה רבה", אמר. "בימים אלה כותבים את ספר ההיסטוריה בנושא המאבק של מדינת ישראל בקורונה. כולם צריכים להיות גאים במה שקרה פה במשך השנה האחרונה. התמודדנו בצורה הכי מכובדת, הכי טובה ובמסירות הכי גדולה".
"לצערי הרב פרק אחד בספר מהווה כתם על המדינה", המשיך מרין. "זו בושה וחרפה שעומדים פה שבעה מנהלי בתי חולים שבסך הכל דורשים דבר אחד – שוויון. למדינה יש קשיים כלכליים, הכל ברור. אבל התקציב שכבר קיים – תחלקו אותו באופן שווה. מה, אנחנו נותנים טיפול פחות טוב מזה של בתי החולים הממשלתיים? אני ממש מתבייש שלא קיבלנו עדיין את מה שמגיע לנו ושהנושא לא נפתר".
היקף הגרעונות של שבעת בתי החולים – הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ובתי החולים בנצרת – עומד על מאות מיליוני שקלים. ברביעי השבוע החלו בתי החולים לצמצם פעילות אלקטיבית. במשרד האוצר כינו את דרישות בתי החולים להשוואת תקציביהם "בלתי סבירות" והוסיפו כי לא ניתן לערוך שינויי עומק בתקופת בחירות וממשלת מעבר.
בבתי החולים מדגישים כי המצוקה הכלכלית שלהם החריפה עקב הקורונה, אך נובעת מחוסר שוויון מובנה באופן התקצוב שלהם לעומת בתי החולים הממשלתיים ואלו שבבעלות קופות החולים. בניגוד לבתי החולים האחרים, בתי החולים הציבוריים מקבלים כיסוי נמוך יותר עבור שירותים שהם מעניקים וכלולים בסל הבריאות, מה שמגדיל באופן מובנה את הגרעון שלהם.
שר הבריאות יולי אדלשטיין ביקר אתמול במאהל המחאה והביע תמיכה במאבק בתי החולים הציבוריים. לדבריו, מתקיים שיח בין משרד הבריאות למשרד האוצר שיכול להביא לפתרון המצוקות. "מבחינתי אין הבדל בין בתי חולים ציבוריים, ממשלתיים או של קופות החולים – צריך לטפל בכולם", אמר אדלשטיין, "אמרתי בתחילת תפקידי במשרד הבריאות שאני מניח שאם נשאל מאושפזים אם הגיעו לבית חולים ציבורי, ממשלתי או של קופת חולים, רובם לא יידעו את התשובה. אנחנו אותה מערכת."
אדלשטיין אמר כי יחתור לפתרון עומק של הבעיה: "״המאבק שלכם צודק וכולנו מזדהים איתו. אנחנו מבינים שאתם לא רוצה לפתור אותו בפלסטר, גם אם זה יהיה הפלסטר הכי טוב. אני אפעל בממשלה על מנת להגיע לפתרון הטוב ביותר״. לדבריו, "לא פשוט לי. לא בגלל שאני שר בממשלה, אלא כי אני רואה את הבעיה האמיתית שקיימת ונטפל בזה. כמו שאתם יודעים בחודשים האחרונים אנחנו פועלים כדי לפתור את הבעיות. אנחנו מדברים עם האוצר מתוך רצון להגיע לפתרונות. אנחנו במומנטום, אמשיך במאמצים שלי ומקווה שנביא גם לתוצאות".
במשרד האוצר אמרו אתמול (רביעי) על המשא ומתן: "משרד האוצר קיים בימים האחרונים מספר ישיבות עם בתי החולים הציבוריים והציע פתרונות למצוקות המידיות עמן הם מתמודדים. מנהלי בתי החולים הציבוריים בחרו שלא לקבל את ההצעות ולהמשיך בדרישות לשינויים מבניים, שאינם ניתנים לביצוע בתקופת ממשלת מעבר וללא תקציב מדינה מאושר. אם לא די בכך, הציעו מנהלי בתי החולים הציבוריים דרישות בלתי סבירות דוגמת עצירת הבנייה באיכילוב ולקיחת תקציבים מבתי החולים אחרים במטרה לסייע להם. אנחנו קוראים לבתי החולים לפעול באחריות בעת הזו, לשוב ולדון במטרה למצוא מענה לצרכים המיידים של בתי החולים לאור משבר הקורונה."
ראש הממשלה נתניהו נועד היום במשך כשעה וחצי עם אנשי עולם התרבות, אחד הענפים שספג את המכה הקשה ביותר בשל מגבלות הקורונה. במהלך אותה פגישה נתניהו הודיע לראשונה כי הוא מוכן לפתוח את אולמות התרבות והמופעים – כבר בעוד שבועיים מהיום.
בפגישה שנועדה למזער את הנזקים שספג הענף נכחו אנשי ועד הפעולה, בהם גם המפיקים אלירן ברדוגו וגיא בסר. באותה פגישה אמר ראש הממשלה כי הוא נערך לכך שהתפוסה המרבית באולמות תהיה 75%. כך לדוגמא, אולם בתיאטרון הבימה בו ישנם 1,000 מקומות ישיבה – יוכל להכיל 750 איש.
עוד הוסיף נתניהו כי הצופים יורשו להיכנס לאולמות בתנאי שיהיה בידם דרכון ירוק – וכל מי שעבד בדיקה שלילית 72 שעות לפני ההצגה. ככל הנראה, בשלב הראשון יחויבו הנוכחים לעטות מסכות. ביום ראשון הקרוב יקיימו הצוותים המקצועיים שולחנות עגולים כדי להביא ליישום מיידי בעוד שבועיים.
בעקבות המתווה שסוכם, בציבור החרדי מקווים כי המודל יועתק לבתי הכנסת ועולם התרבות התורני יפתח במלואו למתחסנים ללא הגבלות נוספות.
לפני כשבוע הוצגו לראש הממשלה המודלים לפתיחת המשק, כשהשאלה המרכזית היא מתי מכניסים לפעילות את הדרכון הירוק, ועל אילו ענפים הוא יוחל? במשרד הבריאות מסמנים את ענפי התרבות, הספורט והאירועים ככאלה שקל יחסית לשלוט על כמות האנשים שנכנסים לכל מקום.
הבעיה המרכזית היא שבעוד שבוע אמנם יהיו מאות אלפי אנשים שחוסנו במנה ראשונה ושנייה, אבל עדיין יהיו גם מאות אלפים שלא – וגם להם יצטרכו לתת זכויות שוות לחלוטין, ולאפשר להם לקחת חלק באותם אירועים. השוויון יתאפשר באמצעות בדיקות קורונה שלילית – ובמשרד הבריאות חוששים מהצפת המערכת.
