חודש: מאי 2021

בקרית חינוך שעלבים אבלים, כואבים ובוכים על פטירתו של דניאל (דוני) מוריס, בן 19

שנפטר באסון הנורא במירון הלילה.

צוות הקריה ניסה לאתר את דניאל בין בתי החולים, עד שההודעה הנוראה על פטירתו הגיעה.

"דניאל, תלמיד מקסים, שקדן ואהוב על חבריו, היה בעל חוש הומור ושמחת חיים מתפרצת.

דניאל היה בעל מידות ונעים הליכות, שאהב מאוד ללמוד תורה. הוא הגיע לישראל מניו ג'רזי בכדי ללמוד תורה בארץ ישראל.

שרגי גשטטנר ז"ל, אב לחמישה וזמר חסידי, הגיע לארץ מקנדה כדי להשתתף בהילולת הרשב"י במירון, ונספה באסון הכבד.

גשטטנר בן ה-35 נחשב לתגלית של המלחין האגדי יוסי גרין והמפיק יוסי טיברג, והיה זמר חסידי בעל קול נעים במיוחד.

דודו אהרל'ה סיני סיפר: "הטרגדיה תפסה את המשפחה בצורה כל כך כואבת וקשה, אנחנו שבורים, איבדנו איש יקר. למרות שאני מודיע נפגעים בצבא, אני יכול להגיד שהפעם זה פגש אותי בסיטואציה שונה. אנחנו לא במקום של להאשים אף אחד, כולם באו לשם למטרה טובה".

גשטטנר, מחסידות סקווירא, הגיע לביקור בישראל יחד עם שני אחיו. "אחיין שלי הגיע עם שני אחיו מארה"ב להילולה, היו אמורים לחזור ביום ראשון בחזרה", אומר דודו אהרל'ה סיני מפתח תקוה. "קיבלנו את ההודעה והגענו לכאן לזהות את הגופה, הוא זמר ידוע בניו יורק, הוא היה כולו נתינה".

משפחתו לא יכלה להגיע להלוויה בירושלים והיא צפתה בה באמצעות זום.

• • •

אוי נא לנו כי חטאנו.

על פי הוראת רשכבה"ג מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א  פתחה קופת העיר קרן מיוחדת לכפר על נפשותינו לפני ד' וכל אחד לא יפחות מסך 430 ₪ כופר נפש לסיוע למשפחות האלמנות והיתומים והפצועים.

כל הכספים יחולקו לפי הנחיות הגרש"א שטרן שליט"א ובפיקוחו הבלעדי

לחצו כאן כדי להיות שותפים לסיוע ההמוני עבור המשפחות>>>

השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, מפרסם מייד עם צאת השבת פוסט מיוחד בו הוא מתייחס לאסון המחריד שאירע במירון, אוחנה הודיע שהוא לוקח אחריות, ובמקביל העניק גיבוי מלא לשוטרים: ״לאחר שנסיים לזהות ולטמון את מתינו, אתייצב גם אתייצב בפני המצלמות. אתייצב ואקח אחריות. כן, אני אחראי לכל דבר הקשור בגופים שתחת אחריותי". 

"אני אחראי לכל תאונת דרכים. אני אחראי לכל אדם שהותקף והמשטרה לא היתה שם כדי להצילו. אני אחראי לכל שריפה ודליקה, ולכל הנספים משאיפת עשן. אני אחראי לכל מקרה רצח, ומקבל בעיטה בבטן כשאני שומע על כזה. אני אחראי לכל אסיר וסוהר לכל עצור ושוטר, לכל לכוד ולוחם כיבוי והצלה". 

אמיר אוחנה סיפר על תחושותיו ממירון: "הייתי במירון בלילה. חזרתי לשם בבוקר. וההבדל – לילה ויום. בלילה – שמחה, וריקוד, ושירה, ותפילה, והודיה. ביום – משאיות עמוסות במתים, דמעות, סבל ועצב בל יתואר. ביקרתי את הפצועים, שוחחתי איתם".

"כולם מספרים בגרסאות שונות את אותו הסיפור – הגיעו להדלקה של תולדות אהרון, היה שם צפוף אז החליטו ללכת לכיוון תולדות אברהם – נכנסו למסדרון ויחד איתם מאות אנשים. נסחפו כמו שנסחפים בשיטפון. והמסדרון בשיפוע יורד, ללא מדרגות בתחילה. הרצפה היתה רטובה. מישהו שפך מים. הראשונים החליקו, מעדו ונפלו – וכך גם אלה שמאחוריהם ואת הסחף לא ניתן היה לעצור. בתוך זמן קצר נערמו אלה על אלה, נמחצים ונחנקים".

אוחנה הוסיף לספר: "פגשתי את האבא שמיד עם הגעת כוחות המשטרה וההצלה מסר את הילד לשוטר שיחלץ אותו. עם מותו שלו כבר השלים. ולאחר שחולץ והגיע לביה"ח, עוד לא ידע היכן ילדו השני שהיה איתו. עדיין היה נעדר כשפגשתי אותו. עוד היינו מלאי תקווה למצוא אותו בריא ושלם. בהמשך היום, נודע כי הבן בין הנספים. ופגשתי את החסיד הצעיר שהרגיש את ידו של השוטר מושכת אותו החוצה ומחלצת אותו מהחנק, כמו יד האלוהים. מצילה את נפשו. ושמעתי עוד סיפורים, והגרון משתנק. ולאחר מכן, ועד כניסת השבת, החלו לזרום הטלפונים בנושא המשפחות שנמצאות במכון לרפואה משפטית. פעלנו כדי שהמשטרה יחד עם גורמי המכון יעשו את המירב להקל על המשפחות ולזרז את התהליך כדי שיוכלו לטמון את יקיריהם לפני כניסת השבת. הגורמים פעלו במהירות שיא, אך נותרו עדיין באבו כביר רבים שלא זוהו". 

השר לביטחון הפנים נותן גיבוי מלא למפקד מחוז הצפון: "לגבי המשטרה: כל שרשרת הפיקוד עשתה את תפקידה. מפקד המחוז – ניצב שמעון לביא הוא מהקצינים הטובים והאיכותיים ביותר שיש במשטרת ישראל, לוחם אמיץ שמוביל בעוז את כוחותיו למאבק בפשיעה בצפון הארץ, וימשיך לעשות זאת. מדובר בקצין יסודי, חרוץ ואני גאה בו מאוד. כולנו צריכים להיות. פיקד על הכוחות במקום בצורה מופתית, לפני – תוך כדי – ואחרי האסון. פינוי הפצועים נעשה במהירות שיא בזכות התרגולות שביצע, וכל הגורמים מכירים בכך. גם הפצועים". 

אוחנה הגן על קובי שבתאי: "המפכ"ל – רנ"צ קובי שבתאי, שאני בודק יום יום שאיננו מתחרט שלקח על עצמו את המשימה הכבדה והמאתגרת הזאת (לשמחתי, איננו). מרגע שנכנס לתפקידו הוא מקדיש לילות כימים ומיישם תכניות שיצעידו את המשטרה למילוי משימותיה למאבק בפשיעה ובטרור. אני יודע שהוא יצליח כי אני רואה את הדברים שבדרך. 

והשוטרות והשוטרים – שתפקדו נוכח המראות האיומים והקשים באופן הכי מופתי, מהיר ויעיל, הצילו, חילצו, ובוודאות מנעו אובדן חיים גדול אף יותר. ואני מוכן לעמוד בפני כל בדיקה, ולהשיב על כל שאלה. אני רוצה לעשות זאת".

אני אחראי – אך אחריות אין פירושה אשמה. ההילולה השנה התקיימה כבכל שנה, מזה מאות בשנים, עוד לפני שקמה מדינת ישראל. בעת האסון – היו על ההר פחות שוהים מאשר בשנים רגילות. הרבה פחות".

לסיום כתב הדר לבטחון הפנים: "האסון הזה קרה השנה, אבל יכול היה לקרות בכל שנה אחרת. 

מחר יצויין יום אבל לאומי. הדגלים יורדו לחצי התורן. נרכין את ראשינו בכאב בפני המשפחות. נחבק אותן. ויחד עם כל הגורמים, במשטרה ומחוצה לה, כי זה הרבה מעבר למשטרה, נעשה הכל כדי שאסון כזה לא יישנה בישראל".