האוצר מתכנן להקשיח עוד יותר את התנאים למשכנתאות בערבות המדינה בחוק ההסדרים, ומשנה קריטריון שיקשה באופן מיוחד על המגזר החרדי לקבל סיוע.
לאחר קיצוץ של משרד השיכון ב-200 מיליון שקלים על ידי הקשחת התנאים לקבלת זכאות האוצר הוסיף סעיף נוסף שיאפשר יתרון למועמדים לזכאות שכושר השתכרותם מנוצל בעוד מועמדים שכושר השתכרותם אינם מנוצל, מקדם 'אי מיצוי' יוריד את סכום הנקודות הכולל שלהם .
על פי הטיוטה האחרונה של חוק ההסדרים, מקדם הכפלה של לפחות 1.1 יכפיל את סך הנקודות למבקשים לזכאות העומדים במיצוי כושר השתכרות בעוד מקדם שלילי יכפיל את אלו שלא במיצוי ויקטין את סכום הנקודות הכולל.
הממשלה אישרה השבוע במסגרת חוק ההסדרים כי רף הזכאות המינימלי למשכנתאות יקפוץ מ-599 נקודות ל-2,000 נקודות (קפיצה של פי 3.5). המשמעות היא שמשפחות שמבקשות הלוואה מהמדינה יידרשו לעמוד בקריטריונים קשיחים יותר, ובהם שנות נישואין של בני הזוג, מספר אחים ואחיות של שני בני הזוג ומספר הילדים עד גיל 18. הקריטריונים הקשיחים יצרו מנגנון שהיה מאפשר את הזכאות למשפחות ברוכות ילדים, אך עם הסעיף החדש הוא יהפוך אותו קשה להשגה למשפחות חרדיות שבהן האבות אינם עובדים או עובדים במשרה חלקית.
על פי הדיווח באתר 'דבר' באוצר מבקשים גם להוריד את המחיר המקסימלי של דירה לרכישה עם הלוואה ל-2 מיליון שקלים. מכיוון שמנגנון הזכאות מכוון בעיקר למשפחות ברוכות ילדים, הקשחת התנאים תשאיר אותם בדירה קטנה יותר, במיוחד באזורי הביקוש שבהם לא יוכלו להשיג במחיר זה דירות גדולות מ-4-3 חדרים ובכך הופכת את ההלוואה לפחות אטרקטיבית.
שיטת הזכאות לקבלת משכנתאות עם ריבית מסובסדת עובדת לפי שיטת ניקוד, בדומה לשירותים חברתיים אחרים בישראל, ודורשת לא להחזיק בדירה ורף מינמלי של נקודות שעומד כיום על 599. סכום המשכנתא שעליה יקבל זכאי עם 600 נקודות זכאות יעמוד על 50 אלף שקלים, וככל שהניקוד יעלה, הזכאים יכולים לקבל משכנתא מסובסדת עד לרבע מיליון שקלים. בתמהיל שלה, הלוואת הזכאות דומה למסלול קבוע צמוד בתנאים עדיפים וניתנת בריבית של 3% או 0.5% מתחת לריבית המינימלית במשק
לטענת האוצר, סביבת ריבית נמוכה ותחרות גבוהה בין הבנקים, ההלוואות מטעם המדינה הפכו לפחות אטרקטיביות בגלל שיעור המימון הנמוך שלהן, לעומת זה של הבנקים המסחריים. על פי בנק ישראל, בעשירונים 4-1, תשלומי משכנתא ושכר דירה מהווים יותר מ-20% מההכנסה, כך שאפילו הנחה של מאות שקלים בחודש יכולה לעשות הבדל גדול.
אחד היתרונות הברורים בריבית המועדפת הוא חבילת זכויות שמתלוות אליה: מחיר קבוע של 270 שקלים לשמאי (במקום כ-1,000 שקלים בשוק), פטור מקנס שמאפשר פירעון ההלוואה במסלול בכל זמן נתון והוזלות דמי פירעון מוקדם במסלולים אחרים שמרכיבים את המשכנתא, והיתרון הבולט ביותר, כשהמדינה נכנסת כשחקן בהלוואה, ההלוואה עצמה הופכת למעין "תעודת ביטוח חינמית", במיוחד למשפחות שנתקלות במשבר פיננסי לאורך תקופת תשלומי המשכנתא. בגלל ערבות המדינה להלוואה, אם יש קושי בהחזרת התשלומים, היכולת של המשפחות להגיע להסדר מול הנושים שלה גבוה יותר.
ח"כ אבי מעוז הפתיע את שר המשפטים גדעון סער בבקשה לקדם את הנגשת מערת המכפלה לאנשים בעלי מוגבלויות, בתור הממונה על הנציבות לאנשים עם מוגבלויות. השר סער הבטיח לקדם את הנושא ולשוחח עם שר הביטחון בני גנץ, שלדברי ח"כ מעוז "מונע/מעכב" את ההנגשה.
ח"כ מעוז פנה לשר המשפטים סער בעת שנאם במליאה, בשאלה בהמשך לשאילתה דחופה ששלח אליו "כמי שממונה על הנציבות לאנשים עם מוגבלויות, מדוע לא יפעיל את סמכותו על שר הביטחון שמונע/מעכב את הנגשת מערת המכפלה לבעלי מוגבלויות".
ח"כ מעוז הסביר כי "לפי הבנתי הכל מוכן לתחילת עבודות, ומחכים לאישור שר הביטחון. הגיע הזמן שמערת המכפלה, מקום קבורת אבותינו ואמותינו, יונגש לאנשים עם מוגבלויות".
שר המשפטים סער השיב כי הוא מכיר היטב את הנושא "פעלתי הרבה, גם בועדת חוץ וביטחון לדחוף קדימה את הנושא, גם בתכנון".
השר הבטיח לדבר עם שר הביטחון בני גנץ "אין שום ספק שהנגשת מערת המכפלה זה דבר בעל חשיבות הומנית. אגב לא רק ליהודים, שמגיעים רבים רבים, אלא גם למוסלמים. אין שום סיבה שאותו מעליון שכל כך הרבה שנים נאבקים על התקנתו לא יותקן, ואני מתכוון לשוחח בעניין עם שר הביטחון".
חברי הכנסת אפרת רייטן מהעבודה ושמחה רוטמן מהציונות הדתית מונו היום (רביעי) לוועדה לבחירת שופטים אחרי הצבעה חשאית בכנסת. רייטן תכהן בוועדה מטעם הקואליציה, ואילו רוטמן מטעם האופוזיציה – מינוי שנחשב להפתעה, שכן התמודד מול מועמדת הליכוד חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.
חה"כ שמחה רוטמן מסיעת הציונות הדתית הגיב על בחירתו כחבר בוועדה למינוי שופטים. "נרגש מאוד ומודה על האמון מצד חבריי חברות וחברי הכנסת שבחרו בי לנציגם בוועדה לבחירת שופטים. אעשה ככל שביכולתי להביא למינוי שופטים ראויים שישיבו למערכת המשפט את אמון הציבור ויהיו מחוייבים לעקרונות היסוד של מדינת ישראל"
תוצאות הבחירות לוועדה לבחירת שופטים: אפרת רייטן 67 – שמחה רוטמן 53 – אורלי לוי 51 תוצאות הבחירות לוועדה לבחירת דיינים: גילה גמליאל 67 – שירלי פינטו 62 – משה ארבל 59
סוגיית הנציגים בוועדה לבחירת שופטים בכנסת היא אחד הנושאים הרגישים בכנסת, שקדמו לו גם מאבקים קואליציוניים על הנציגים בוועדה וגם מאבקים באופוזיציה להסכים על הנציג המתמודד.
כפי שדיווחה מורן אזולאי בווינט, לוועדה למינוי שופטים היו מועמדים שלושה חברי כנסת – אפרת רייטן, אורלי לוי אבקסיס ושמחה רוטמן. על מועמדותה של ח"כ רייטן, עורכת דין במקצועה, הוחלט כבר במסגרת השיחות וגיבוש ההסכמים הקואליציוניים. היא תכהן בוועדה לצד שרת הפנים איילת שקד ושר המשפטים גדעון סער, שמכהן מתוקף תפקידו כשר המשפטים.
הנציגות של הקואליציה בוועדה נבחרו לאחר מאבק שהתנהל על מקום בוועדה של שתי השרות הבכירות, איילת שקד ומרב מיכאלי, שכל אחת מהן ביקשה את הייצוג לעצמה. לבסוף הוחלט בהסכמים הקואליציוניים שמפלגת העבודה תקבל את רייטן כנציגה בוועדה, ולגבי כהונת השרה תתקיים רוטציה במחצית הקדנציה.
מטעם האופוזיציה הוחלט שהמועמדת לוועדה לבחירת שופטים היא חברת הכנסת לוי אבקסיס מהליכוד, שנבחרה בהצבעה חשאית שהתקיימה בסיעה. לוי אבקסיס התמודדה מול חברת הכנסת קרן ברק, שבמועמדותה תמך גם יו"ר הליכוד בנימין נתניהו – אך למרות זאת היא הפסידה לאבקסיס ברוב של 18 מול 11. עם זאת, בסופו של דבר נבחר ח"כ רוטמן ממפלגת הציונות הדתית – שייצוגה בכנסת קטן משמעותי משל הליכוד.
המאבק על בחירת הנציגים בוועדה לבחירת שופטים הוא גם מאבק ארוך שמתנהל בין הימין לשמאל על דמותו של בית המשפט ועל היכולת להשפיע על השופטים שייבחרו – ואם יהיו אקטיביסטים או שמרנים.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם הבוקר (רביעי) את דוח המבקר השנתי שעסק בין השאר בהתנהלות גורמי האכיפה מול יוצאי האתיופיה, המבקר בדק את ההתנהלות של גורמי אכיפה שונים מול יוצאי אתיופיה ומצא כי "בכל שלבי הליך האכיפה הפלילי – החל במעצר, עבור דרך פתיחת תיק החקירה וכלה בהגשת כתב אישום – שיעורם של יוצאי אתיופיה גדול משיעורם באוכלוסיה".
תיקי חקירה: בשנת 2019 מספר תיקי החקירה של יוצאי אתיופיה היה גדול פי 3.8 משיעורם באוכלוסיה (1.7%) בקרב קטינים, ופי 1.9 בקרב בגירים.
אמון במשטרה: באותה השנה חלה ירידה חדה באמון ושביעות הרצון של יוצאי אתיופיה מהמשטרה – 13% בלבד לפי סקרים שערכה המשטרה.
ייצוג: במשטרת ישראל שיעור יוצאי אתיופיה עומד על 3%, ובקרב קציני משטרה הוא יורד ל-1%. בשב"ס כ-5.5% מהמשרתים הם יוצאי אתיופיה, כשבקרב קצינים שיעורם פוחת ל-2%.
המבקר העיר על כך שאין גורם אחד שמאגד תחתיו את כל התלונות של יוצאי אתיופיה על התנהלות לא הולמת של שוטרים, שמתקבלות במשטרה ובמח"ש.
ממשטרת ישראל נמסר: "השוטרים פועלים כל העת להגן ולשרת נאמנה את כל אזרחי ישראל, ולספק להם שירותי משטרה שוויוניים ללא קשר למוצא, דת או צבע עור. בשנים באחרונות, המשטרה הכירה בפערים אל מול הקהילה, ולכן נעשו מגוון רחב של פעולות לחיזוק הקשר ולפתרון בעיות שונות.
"נציין כי בשנים האחרונות, פעולות אקטיביות ויזומות של המשטרה בנושא הניבו תוצאות חיוביות משמעותיות, בהן מענה לסוגיית שיטור היתר, סגירת תיקים פליליים רבים לנוער יוצאי אתיופיה, קיום של דיאלוג קבוע מול מנהיגים מן הקהילה, סדנאות כשירות רב תרבותית לשוטרים, פעילות של עשרות שוטרים קהילתיים שהוכשרו במיוחד לפעילות בקרב הקהילה תוך מיקוד במניעה והשקעה בפרויקטים קהילתיים ועוד.
"נמשיך לפעול לקיום הליכי פיקוח ובקרה סדורים בתוך הארגון, לחיזוק הקשר עם הקהילה, להגברת האמון, לטיפול אפקטיבי ושוויוני בפשיעה ולשיפור מתמיד של שירותי המשטרה הניתנים לקהילה".
הבוקר (ד') ערכו שר הביטחון ושר החוץ תדרוך מדיני-בטחוני לשגרירים של מדינות החברות במועצת הביטחון של האו"ם. התדרוך שנערך בחדר המצב של משרד החוץ בירושלים, הוא חלק מהמאמץ המדיני של ישראל לקידום גינוי ותגובה בינלאומית לפעולות הטרור של המשטר האיראני.
במהלך השבוע האחרון ישראל פעלה בכל הערוצים המדיניים והביטחוניים על מנת שהקהילה הבינלאומית תציב גבולות ברורים לאיראן ותגרום לה לחדול מהתנהלותה התוקפנית. שר הביטחון ושר החוץ הבהירו לשגרירים שישראל תשמור על חופש הפעולה שלה – למול כל התקפה כזו וכל איום על אזרחיה.
השניים הדגישו, כי לא מדובר בסכסוך מקומי, או בילטראלי. זו התקפה על העולם, והעולם צריך להגיב. זה יכול לקרות רק באמצעות גישה אחידה ואמיצה מצד הקהילה הבינ"ל, דרך מועצת הביטחון ומסגרות נוספות הדורשת לקיחת אחריות מאיראן בנוגע לפעולותיה התוקפניות.
שר הביטחון, בני גנץ אמר לשגרירים, "מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה אמיר עלי חג'יזדה הוא שעומד מאחורי עשרות פעולות שבהם היו מעורבים כטב"מים וטילים באזור. האחראי הישיר לפעולות אלו של שיגור כטב"מי נפץ, הוא סעיד אקאג'אני שאת שמו אני חושף פה לראשונה. אראג'ני הוא האופרטור הראשי של מערך הכטב"מים של חיל האוויר של משמרות המהפכה, שהביא לפגיעה במרסר סטריט. הוא מספק את הציוד, ההכשרה, התוכניות והאחראי על פעולות טרור רבות במרחב."
גנץ הוסיף, כי: איראן שוב הוכיחה שהיא אתגר בינלאומי, אזורי ובסוף גם איום על ישראל. איראן אחראית לעשרות פעולות טרור ברחבי המזרח התיכון והפעלת מיליציות מטעמה בתימן, עיראק ומדינות נוספות. איראן גם חצתה את כל הקווים שהוגדרו בהסכם הגרעין הקודם, והיא רחוקה היום רק כעשרה שבועות מהגעה לחומר בקיע שיאפשר לפתח פצצה גרעינית. לכן זה הזמן למעשים – העולם חייב להטיל סנקציות כלכליות ולהביא פעולות אופרטיביות מול משמרות המהפכה. אין לנו סכסוך עם העם האיראני אלא עם המשטר שעלול להביא למירוץ חימוש מסוכן במזרח התיכון כולו. מערכת הביטחון העבירה מידע מודיעיני ונעביר בהמשך גם ראיות פורנזיות".
שר החוץ, יאיר לפיד: זה לא סכסוך בין צבאות בסוריה. זה לא פעולה חשאית נגד מתקן צבאי. זו התקפה על נתיבי הסחר של העולם, זו התקפה על חופש התנועה. זהו פשע בינלאומי.
לכן השאלה שלי אליכם: מה הקהיליה הבינלאומית עומדת לעשות בעניין? האם עדיין קיים דבר כזה חוק בינלאומי? והאם לעולם יש את היכולת וכוח הרצון להפעיל כדי לאכוף אותו? כי אם התשובה היא כן, העולם צריך לפעול עכשיו. אם הקהיליה הבינלאומית לא תגיב במקרה הזה, אז אין דבר כזה קהיליה בינלאומית. זה כל אחד לעצמו.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם הבוקר (רביעי) דוח חריף בכל הנוגע להיבטי משילות בנגב. הדוח עוסק הן במחסור בשירותים לאוכלוסייה הבדואית והן במעשים פליליים והיעדר אכיפה. לדברי אנגלמן, "האוכלוסייה הבדואית בנגב היא הענייה ביותר בישראל וסובלת מהיעדר תשתיות וחינוך איכותי. מעורבותה רבה באירועים הקשורים לאי תשלומי מיסים, פוליגמיה, תשלומי דמי חסות ופגיעה בתשתיות אזרחיות וצבאיות. על ממשלת ישראל מוטלת האחריות להגברת המשילות בנגב".
בדו"ח שפורסם בחדשות 12 נמצא שעד פברואר 2020 טרם הוקמו תחנות משטרה בחורה, בכסייפה ובלקייה, שנועדו לחזק את מערך המשטרה. בערערה בנגב הוקמה תחנת משטרה ובשגב שלום פועלת תחנה שבה מוצב מספר קטן של שוטרים, ביחס לתחנת משטרה רגילה.
מו כן, המבקר מציין כי במשך כחמש שנים נגנזו או הועברו לסגירה 177 תיקים של סחיטת דמי חסות במרחב הנגב, בעוד שרק 87 תיקים הועברו לפרקליטות להמשך טיפול. אנגלמן מדגיש כי גם נתונים אלו אינם משקפים את היקף התופעה, אלא רק את הדיווחים שהגיעו למשטרה.
תחום נוסף שבלט בדוח הוא תאונות הדרכים. נמצא כי מעורבותם של נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית בנגב בתאונות קטלניות, קשות וקלות – גבוה משמעותית משיעורם באוכלוסייה. גם שיעור הדוחות גבוה במיוחד. בנוסף, בארבע שנים נמצאו כמעט 400 ילדים נוהגים במרחב הנגב, בלי שהוציאו רישיון נהיגה. כ-61 אחוז מהם מהאוכלוסייה הלא-יהודית.
גם תחומים אחרים נמצאו פרוצים לחלוטין – בהם למשל תחנות דלק פירטיות, שרפת פסולת לא מסודרת ועבירות מס. מלבד תחושת חוסר הביטחון יש גם השלכות כלכליות להיעדר המשילות, משום שהאכיפה בתחומים מסוימים יכולה להכניס לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים.
עוד עלה בביקורת כי ההתיישבות הבדואית סמוך לבסיס נבטים "מביאה לידי פגיעה ביטחונית, נזק לתשתיות בסיס ופגיעה באיכות הסביבה, וכן עלולה לפגוע בבדואים החיים שם". לדוגמה, מציין המבקר, התושבים יכולים להשקיף על הבסיס, כך שהם יכולים ללמוד דפוסי פעילות, שהיא בגדר נכס מודיעיני אסטרטגי. אנגלמן גם מציין כי יש תופעה של חדירת עדרי צאן לבסיסים ולשטחי אש. לצד זאת, מתרחשים לעיתים אירועי השלכת צמיגים ואבנים לעבר מכוניות צבאיות.
בדוח נכתב גם על הבנייה הבלתי חוקית בנגב, בין השאר סמוך לבסיס צה"ל מל"י בצאלים. בבסיס צאלים יש גם תופעה רווחת של גניבת ציוד. המבקר כותב כי בין ינואר 2017 ליולי 2020 היו 1,628 אירועים פליליים במקום, והוקמו בשטחי האש של הבסיס מאות חממות קנאביס.
לצד כל אלה, המבקר מדגיש את המחסור בתשתיות והפערים החברתיים האדירים. תשעה יישובים בדואיים נמצאים באחד עשר המקומות הנמוכים ביותר מבחינה חברתית-כלכלית. נוסף על כך, המבקר מציין כי לא חל שינוי מהותי בדירוג היישובים הבדואיים לאורך השנים.
לפי הדוח, ישנם פערים גדולים בין נתוני רישום המגורים של הבדואים שבידי רשות ההסדרה לבין הנתונים המצויים ברשות האוכלוסין. "בהיעדר נתונים מלאים המשקפים את מספר התושבים הגרים פיזית בתחומי השיפוט של כל אחד מהיישובים, ההחלטות בכל מה שקשור לתקצוב רשויות, לתכנון התשתיות ביישוב וכיוצא באלו לא יהיו מבוססות דיין ויפגעו ביישומן בכל התחומים הרלוונטיים", כותב אנגלמן.
בדוח מצוינת גם בעיית התשתיות החמורה. המבקר מצא כי במועד סיום הביקורת במרבית יישובי המועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר כמעט שלא הוסדרו תשתיות ציבוריות של מים, ביוב, חשמל, כבישים, תקשורת, תאורת רחוב ומדרכות. כמו כן, חברות ההסעות של התלמידים משתמשות באוטובוסים ישנים והדרכים שבהן עוברות ההסעות אינן סלולות – דבר המסכן את התלמידים. ביישובי הפזורה הבדואית אף לא הותקנו מערכות צופרים להתרעה מפני רקטות.
התשתיות הירודות גם כך, נפגעות עוד יותר כתוצאה מאירועי חבלה במתקנים וגניבות. ביישובי המועצות אל- קסום ונווה מדבר נגנבו בשנת 2016 מים בשווי 21 מיליון שקלים. הפגיעה בתשתיות של חברת מקורות במשך עשור הסבה לה נזק הנאמד בכ-1.5 מיליון שקלים. גם חברת החשמל סובלת מאירועי גניבה רבים. ביישובים רבים קיימת התחברות פירטית לחשמל, תוך סיכון חיי אדם, גרימת תקלות, נזק לציוד ועוד. על נתוני חברת החשמל, נגרם לה נזק של 41 מיליון שקלים לפחות בשנת 2020 – בעקבות חיבורי חשמל לא חוקיים.
בתנועת רגבים טוענים כי דוח מבקר המדינה הוא "אזעקת אמת". מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים, מסר: "מדובר בדוח מקיף ויסודי, הנוגע בבעיות הליבה של המצב החמור אליו הגענו בכל רחבי הנגב ואשר יש לו השפעה קריטית לגבי עתידו של האזור. סוגיות רבות שהציף מבקר המדינה, הן סוגיות בהן עסקה ועוסקת תנועת רגבים במשך שנים ארוכות. מבקר המדינה מאשש את מלוא טענותינו: הלבנת בנייה לא חוקית ללא תכנון מקדים – תנציח את אובדן קרקעות הנגב, ואסור שהדוח יעלה אבק על המדף".
ממשטרת ישראל נמסר: המשטרה מנהלת כל העת מאבק נחוש ובלתי מתפשר בפשיעה החמורה בנגב, ופועלת בכל שעות היממה באופן יזום והתקפי נגד תופעות פשיעה שונות המטרידות ופוגעות בתושבי האזור, במישור הגלוי והסמוי, במטרה לאתר ולהעמיד לדין את מחוללי הפשיעה באשר הם. המאבק המשטרתי המתמשך בעבירות הסחיטה שנקבעו כיעד ארגוני, עבירות הנשק, האלימות והבריונות בכביש, הניב לאחרונה מעצרים וכתבי אישום רבים שהוגשו נגד העבריינים. פעילות המשטרה היזומה והמגיבה באזור מונעת מקרי פשיעה רבים, ומתבטאת, בין היתר, בתפיסות של אמצעי לחימה בלתי חוקיים, אכיפה נחושה כלפי עברייני תנועה מסוכנים, נהיגת ילדים ועוד. לצד המשך האכיפה המשטרתית והעמקתה, יודגש כי בכדי לטפל בתופעות שונות הגורמות לחלק מהפשיעה באזור ולמגרן לחלוטין – דרוש טיפול רב מערכתי לאומי ושינוי שורשי עמוק שהוא מעבר לאכיפה משטרתית. נמשיך לפעול לריכוז מאמץ וכוח משטרתי למאבק נחוש, יום יומי ובלתי מתפשר נגד עבריינים ופורעי חוק באזור, הכול בכדי להגן על הציבור, בטחונו ורכושו.
בכל הנוגע להקמת תחנות משטרה באזור הנגב פועלים מגוון יחידות, כוחות ואמצעים משטרתיים למיגור ומאבק בפשיעה במטרה לסכל ולחקור מקרי פשיעה ולמצות את הדין עם העבריינים בכל הכלים והאמצעים שיש ברשות המשטרה כחוק. במסגרת תוכנית החומש, בשנים האחרונות הוקמה תחנת משטרה בערוער, אורגנה תחנת משטרת עיירות, בישובים ערערה ושגב שלום הוקמו תחנות משטרה זמניות, ובשנים הקרובות מתוכננת הקמה של תחנת חורה-לאקיה בכפוף לאישורים והקצאת משאבים. נמשיך לפעול להנגשת שירותי משטרה לתושבי האזור.
בכל הנוגע לטיפול בפוליגמיה המשטרה פועלת לטיפול בנושא בהתאם להנחיית פרקליט המדינה הקובע את הקריטריונים לחקירה ואכיפה פלילית. במצבים בהם עולה חשד לביצוע עבירת פוליגמיה, מתבצעות כלל פעולות החקירה הנדרשות עד מיצוין והתיקים מועברים לעיון והחלטת הפרקליטות – הגורם המוסמך להחליט באם להגיש כתבי אישום בגין עבירה זו.
בכל הנוגע לסחיטת דמי חסות הטיפול בעבירות הסחיטה הינו יעד ארגוני ומחוזי מהמעלה הראשונה. בזכות הגברת הפעילות המשטרתית, בשנה החולפת חלה עלייה של 55% בחשיפת תיקי הסחיטה, עלייה של 121% בכתבי האישום שהוגשו, וכן עלייה של 26% בכמות העצורים ביחס לשנת 2019. מעבר לאכיפה פלילית המתבצעת כל העת, בכדי לייצר טיפול משמעותי בנושא – יש לקבוע רף ענישה מינימאלי, למצות אכיפה כלכלית משולבת ולהסדיר את הפיקוח והרגולציה על כלל חברות השמירה ועוד.
בכל הנוגע לפגיעה בתשתיות לאומיות כל דיווח על גניבה ופגיעה בתשתיות, מטופל חקירתית בכל הכלים שברשותנו במטרה למצות את הדין עם המעורבים. בהקשר זה, הוקמה יחידה ייעודית לטיפול משימתי וממוקד בנושא בתוך יחידת יואב. בנוסף המשטרה מקיימת שיתוף פעולה הדוק ותדיר עם הרשויות השונות במבצעים משותפים מבוססי מודיעין נגד עבריינים המבצעים חיבורים פירטיים לתשתיות.
בכל הנוגע לפעילות פלילית במרחב בסיס צאלים ושטחי האש משטרת ישראל פועלת בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה הצבאית לסיכול וטיפול בגניבות תחמושת באמל״ח ומשקיעה בנושא מאמצים רבים במישור המבצעי והמודיעיני. לצורך הידוק השת״פ הוקמה יחידת דסק מודיעין פסג״א (פיענוח וסיכול גניבות אמל״ח מצה״ל) לצורך מיצוי כלל יכולות המודיעין, הטכנולוגיה והחקירות לטיפול מיטבי בנושא. בימים אלו מתקיימת עבודת מטה להקמת כוח משימתי לשטחי האש. לצד זאת נערכות מגוון פעולות יזומות באזור לאיתור והשמדת חממות סמים, אכיפה נגד כלי רכב משתוללים, מארבים ופעילות סמויה נגד גנבים, מעקב אחרי חשודים הנכנסים לשטחי אש ועוד. המשטרה תמשיך לסייע לצה״ל בפעילות נחושה ומאומצת נגד עבריינים הפועלים בשטחי האש בדרום.
זה המסר של השיר והקליפ המושקע של ארי גולדוואג – ״יש לי הכל.״ על הפקת הקליפ אמון – דוד לבון – שממשיך להפתיע עם רעיונות מעניינים עם מסר חזק. על הפקת המוסיקה אחראי דני גרוס המפיק המוכשר מניו יורק. גולדוואג עצמו הלחין וכתב את המילים עם תרגום לעברית ע״י שרי ישראלי.
יו"ר מפלגת ש"ס, ח"כ אריה דרעי, יכריז בקרוב על קמפיין גיוס כספים לטובת קופת הכספים של המפלגה.
לפי הדיווח באתר 'וואלה', דרעי יבקש מכל תומך של המפלגה לתרום את הסכום המקסימלי שמותר למפלגה לקבל מאדם פרטי בשנת בחירות – עד 2,300 ש"ח.
למרות שתקציב הישיבות והרווחה לא צפויים להפגע, ישגר דרעי לתומכי המפלגה מכתב לקראת החגים. בטיוטת המכתב נאמר: "נמצאים אנו בתקופה קשה בה מבקשים לעקור אל כל הקדוש היקר בעם ישראל, מוחקים הישגים של שנים לטובת עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל".
"מחובתנו לעמוד על המשמר ביתר שאת ולהגביר כוחות לקראת המערכה הקשה שמצפה לנו בכל המישורים", נכתב.
לדבריו, "תנועת ש"ס גייסה את כל כוחותיה בכדי לשמור על כוחה ואף להתעצם. מערכות אלו גררו הוצאות גבוהות שהשיתו על המפלגה חובות כבדים. בצוק העתים הזה התרומה הכרחית כדי שנוכל לבצע ולהשיג את היעדים שהצבנו לעצמנו".
גם נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס מרן הגאון רבי שלום כהן יצרף מכתב לתומכי המפלגה וככל הנראה יפסוק כי ניתן לתרום לש"ס מכספי המעשר.
3 רקטות נורו היום (רביעי) לקריית שמונה, שתיים מהן נפלו בישראל בשטחים פתוחים. אחת מהרקטות נפלה בשטח פתוח בבית העלמין בעיר וגרמה לשרפה, אין נפגעים בגוף. אזעקות נשמעו גם בתל חי ובכפר גלעדי. הדי פיצוצים נשמעו באיזור, ככל הנראה בעקבות ירי שהשיב צה"ל לכיוון מקורות הירי.
במוקד החירום של מגן דוד אדום עדכנו כי לא התקבלו אף קריאות על נפגעים בגוף, אך העניקו טיפול לארבעה נפגעי חרדה. ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן הודיע על פתיחת המקלטים והמרחבים המוגנים בעיר. שטרן הבהיר כי יש להמשיך בשגרה וציין כי ההחלטה לפתוח מקלטים התקבלה ליתר ביטחון: "לא רוצים שזה יתפוס אף אחד כשהמרחב המוגן שלו סגור".
אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל מונה כ-155,300 נפש, ושיעורה כ-1.7% מאוכלוסיית ישראל. בשנת 2015, בעקבות פרסום סרטון ובו נראים שני שוטרים מכים חייל במדים יוצא העדה האתיופית, החריף משבר האמון של יוצאי אתיופיה ברשויות המדינה, והדבר התבטא בגל מחאה נרחב של יוצאי אתיופיה נגד המשטרה.
בעקבות גל המחאה גיבשה המשטרה בשנת 2015 תכנית לחיזוק האמון שבין המשטרה לבין יוצאי אתיופיה. בשנת 2016 החליטה הממשלה על הקמת צוות בין-משרדי לגיבוש תכנית פעולה להתמודדות עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. בתחילת 2019 התחדש גל המחאה של יוצאי אתיופיה בעקבות שני מקרי מוות של צעירים יוצאי אתיופיה בידי שוטרים.
מתניהו אנגלמן צילום: דוד כהן/פלאש 90
בדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המתפרסם היום (רביעי) נכתב כי, משרד מבקר המדינה בדק את התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה בשנים 2015 – 2020. הביקורת נעשתה במשטרה ובמח"ש, במשרד לביטחון הפנים, במשרד המשפטים, בצה"ל, בשירות בתי הסוהר ובהנהלת בתי המשפט.
הביקורת בוצעה, בין היתר, באמצעות איסוף, ניטור, ניתוח והצלבה של נתונים ממאגרי המידע של הגופים המבוקרים. כמו כן, משרד מבקר המדינה ביצע הליך שיתוף ציבור עם משתתפים יוצאי אתיופיה כדי לשמוע את עמדותיהם בנוגע להתנהלות גורמי האכיפה כלפיהם.
על פי הדו"ח, מבקר המדינה מצא כי בכל שלבי הליך האכיפה הפלילי, החל במעצר, עבור דרך פתיחת תיק החקירה וכלה בהגשת כתב אישום, שיעורם של יוצאי אתיופיה גדול משיעורם באוכלוסייה. למשל, שיעור תיקי החקירה של יוצאי אתיופיה בשנת 2019 גדול במידה ניכרת משיעורם באוכלוסייה (1.7%): פי 3.8 בקרב קטינים ופי 1.9 בקרב בגירים. הנתונים מעידים על שיטור יתר כלפי אוכלוסייה זו. הנתונים מראים על חריגות גבוהה במיוחד עבור קטינים יוצאי אתיופיה.
עוד נמצא כי במסגרת התוכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה למשטרה, ננקטו פעולות שהביאו למגמת הפחתה בשיעורי השיטור והאכיפה כלפי קטינים יוצאי אתיופיה בשנים 2015 – 2019: הפחתה של 4.1 נקודות אחוז בשיעור המעצרים של קטינים יוצאי אתיופיה והפחתה של 2.2 נקודות אחוז בשיעור תיקי החקירה של קטינים יוצאי אתיופיה.
לצד זאת, הסתמנה מגמת יציבות או גידול מתון בשיעור נתוני השיטור והאכיפה כלפי בגירים יוצאי אתיופיה. עם זאת, על אף פעולות המשטרה ומגמת השיפור בממדי שיטור היתר בקרב קטינים יוצאי אתיופיה, בשנת 2019 שיעורי השיטור והאכיפה כלפיהם נותרו גדולים בהרבה משיעורם באוכלוסייה.
מסקרי עמדות שמקיימת המשטרה בקרב יוצאי אתיופיה עלה כי בשנת 2018 חל שיפור במידת האמון של יוצאי אתיופיה במשטרה יחסית לשנה הקודמת, אולם בשנת 2019 חלה ירידה חדה במידת האמון ושביעות הרצון של יוצאי אתיופיה מהמשטרה.
עוד עלה כי המשטרה לא עמדה ביעד שהציבה לעצמה ולפיו בשנת 2019 30% מהמשיבים יוצאי אתיופיה ייתנו אמון במשטרה – בפועל באותה שנה רק 13% מהמשיבים יוצאי אתיופיה נתנו אמון במשטרה. מידות האמון של יוצאי אתיופיה במשטרה ושביעות הרצון שלהם ממנה היו נמוכות בהרבה מאשר בקרב כלל האוכלוסייה.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ציין בסיכום הביקורת כי חמש שנים לאחר שהוחל ביישום התוכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה למשטרה, ולאחר שפורסם דוח הצוות הבין-משרדי, ובו גובשה תוכנית פעולה להתמודדות עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, נמצא כי על אף היותו של הנושא במוקד השיח הציבורי, וחרף העיסוק המוגבר של גורמי האכיפה בו והמאמצים הניכרים שהשקיעה המשטרה בעניינו במסגרת התוכנית המשטרתית, הרי ששיעורי השיטור והאכיפה כלפי יוצאי אתיופיה נותרו גדולים בהרבה משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה.
כמו כן, מידת האמון של יוצאי אתיופיה במשטרה וכן מידת שביעות רצונם ממנה נותרו מועטות. על גורמי האכיפה לפעול למיגור תופעות הגזענות, שיטור היתר והפרופיילינג, לפעול בשקיפות תוך שיתוף פעולה ושיתוף ידע, ליחס שוויוני, הוגן ונטול פניות מצד גורמי האכיפה, על מנת שאזרחי ישראל יוצאי אתיופיה יחושו שווים בין שווים.
העסקה מכילה של עובדים מאוכלוסיות שונות שואפת להעניק לכל אחד מעובדי הארגון את התחושה שהוא שווה לכלל העובדים, תוך שמירה על ייחודו וללא דרישה להצנעת השונות שלו כמי שמשתייך לאוכלוסייה מסוימת בחברה, כגון שונות דתית, אתנית או תרבותית, או עקב מוגבלות. ארגון המעסיק מגוון אוכלוסיות נהנה משיפור היצירתיות והחדשנות שבו, שיפור בתהליכי קבלת החלטות ושיפור בשירות לציבור.
משרד מבקר המדינה ערך ביקורת בנושא העסקה מכילה של מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה. הביקורת נעשתה בנציבות שירות המדינה, במשרד ראש הממשלה ובנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.
בדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המתפרסם היום (רביעי) עולה כי במשך 13 שנים לא עדכנה הממשלה את היעד שקבעה לייצוג הולם של החברה הערבית בשירות המדינה (10%), ויעד זה נמוך בהתחשב בשיעור החברה הערבית מכלל האוכלוסייה (21%) ואף בשיעורה מכלל כוח העבודה (18%).
בנוסף, 77% ממשרדי הממשלה ואף אחת מיחידות הסמך שלהם, לרבות יחידות שבהן אלפי עובדים, לא עמדו ביעד לייצוג הולם של החברה הערבית בשירות המדינה. 75% מהמשתתפים בתהליך שיתוף הציבור בקרב החברה הערבית דיווחו שהם חשים במידה כלשהי בגילויי גזענות מצד עובדים או מנהלים.
דו"ח מבקר המדינה מתייחס אף להעסקת עובדים מהמגזר החרדי. בדו"ח נכתב כי, בשנת 2019 עבדו כמעט 1,000 עובדים חרדים בשירות המדינה, 64% מהם היו נשים. שיעור העובדים החרדים בשירות המדינה היה בשנת 2019 כ-1.2%, והוא רחוק משיעור האוכלוסייה החרדית מכלל תושבי המדינה בגיל העבודה, העומד על כ-8%.
1% מכלל העובדים החרדים בשירות המדינה היו בדרג הבכיר ו-19% היו בדרג הביניים. בשנת 2018 הופעלה לראשונה תוכנית עתודה המיועדת לאקדמאים מקרב האוכלוסייה החרדית – תוכנית "משפיעים".
מאז פתיחת המחזור הראשון של התכנית לנשים וגברים חרדים לא נפתח מחזור שני, עד למועד סיום הביקורת. כ-71% מהמשתתפים בתהליך לשיתוף הציבור מקרב עובדי המדינה החרדים דיווחו שנתקלו בהערות פוגעניות.
עוד עולה מדו"ח מבקר המדינה כי משנת 2017 חלה ירידה בכל שנה בייצוג העובדים עם מוגבלות בשירות המדינה (ייצוג של 5% בשנת 2017 לעומת ייצוג של 3.8% בשנת 2019). בשנת 2019 לא עמדו 86% מהגופים הממשלתיים הגדולים בשירות המדינה ביעד לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות (5%), לרבות כל משרדי הממשלה שבהם יותר מ-1,000 עובדים – משרד המשפטים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד החוץ – וכל בתי החולים הממשלתיים.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ציין בסיכום הדו"ח כי שיפור בנתוני התעסוקה בחברה הערבית, בחברה החרדית ובקרב אנשים עם מוגבלות, ושיפור איכות התעסוקה של יוצאי אתיופיה, עשויים להועיל לציבור ולמשק כולו. משימה זו מוטלת על כל הנהלה של ארגון בשירות המדינה ועל נציבות שירות המדינה, בהיותה האחראית לניהול ההון האנושי בשירות. מומלץ בין היתר כי נציבות שירות המדינה תנקוט פעולות אפקטיביות כדי להבטיח שככלל יעמדו הגופים הממשלתיים ביעדים הממשלתיים לייצוג הולם של כל קבוצות האוכלוסייה הזכאיות לכך, לרבות בדרגים הבכירים.
