חודש: יוני 2024

שוטרי תחנת רמת גן איתרו וחקרו את נהג האוטובוס שתקף נוסע באוטובוס במחלף בר אילן בכביש 4; שבסיומה החשוד נכלא והוא צפוי להיות מובא מחר לדיון בבימ"ש.

הסיפור החל לאחר שבמשטרת ישראל התקבלה אתמול (5/6/24) תלונה על נהג אוטובוס שתקף נוסע על רקע ויכוח במחלף בר אילן בכביש 4.

חוקרי תחנת בני ברק- רמת גן פתחו בחקירה שבמסגרתה איתרו את נהג האוטובוס והבוקר, החשוד (28, ירושלים) נחקר בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש ובסיום יועבר לכליאה. על פי הודעת המשטרה: מחר בבוקר יובא לדיון בבימ"ש השלום בת"א. בתוך כך, נחקר גם הנוסע שתקף את הנהג ושוחרר בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

"משטרת ישראל רואה בחומרה רבה כל מקרה אלימות שמתרחש וחוקרת כל אירוע בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת למצות את הדין עם כל המעורבים ותפעל ביד קשה באירועי אלימות" נמסר.

ברקע המתיחות הרבה והאפשרות הממשית לפתיחת מלחמה בצפון, בצה״ל הודיעו על דחיית ההחלטה לצמצום כיתות הכוננות ביישובי הצפון.

מי שדחפה לדחיית ההחלטה, היא שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, ששלחה מכתב דחוף לשרי הקבינט בדרישה להרחיב את כיתות הכוננות בצפון לחמשן, לציידן, ולאמנן.

הסיפור החל לאחר שבסיור שקיימה השרה בימים האחרונים נודע לשרה שכיתות הכוננות בקו העימות בצפון קיבלו הודעה על צמצום כח האדם, זאת על אף שמדובר בישובים הנתונים תחת איום יום- יומי, ובמציאות -חיים קשה.

במכתב ששיגרה השרה לחברי הקבינט, נכתב כי "ההחלטה רחוקה מלהיות סבירה. אני מבקשת מכם לבטל לאלתר החלטה זו, ותחת זאת לקבל החלטה להרחיב את כתות הכוננות, לחמשן, לציידן, ולאמנן". השרה הוסיפה ואמרה כי "מן הראוי להחיל החלטה זו על כלל כתות- הכוננות בכלל הישובים שבאזורי העימות".

כעת כאמור, בצה"ל הודיעו על דחיית ההחלטה לצמצום כיתות הכוננות.

שוטרי תחנת גליל מערבי פתחו בחקירה בתאריך 27/5/24 עם קבלת דיווח אודות חשד לאיומים שהופנו כלפי שר התקשורת ומנכ"לית משרדו וכן כלפי רופאים ופסיכיאטרית בכירה.

הנאשם שלח הודעות באמצעות אתר האינטרנט של משרד התקשורת באיומים : "לכבוד שר התקשורת והמנכל״ית, אתם על הכוונת שלי. רצח רבין…״ כמו כן הנאשם שלח הודעות מאיימות כלפי פסיכיאטר המשמש רופא באחד מבתי החולים בצפון הארץ: ״יש לך זמן עכשיו ואתה יודע תתחיל להסתכל ימינה ושמאלה את הראש שלך אני אערוף״.

בהמשך הוסיף ושלח איומים כנגד הפסיכיאטר המחוזי : "גבר הפסיכיאטר המחוזי זו תפקידך, במידה ולא תפעל אערוף לך את הראש וערוף לכולם את הראש ואערוף לכל מי שמשתף איתך פעולה מהמשטרה את הראש״.

כאמור שוטרי תחנת גליל מערבי איתרו את החשוד, תושב כפר יאסיף בן 40 ועצרו אותו לחקירה בתחנה בסיומה נכלא ומעצרו הוארך מעת לעת.

עם סיום החקירה הצליחה המשטרה לגבש תשתית ראייתית נגד החשוד ומעשיו והיום הגישה נגדו באמצעות יחידת התביעות כתב אישום ובקשה למעצרו עד תום ההליכים.

סולימאן מסוואדה, כתב התאגיד כאן11, עורר סערה לאחר שהתבטא נגד ציון יום ירושלים.

"צריך להגיד את זה בכל שנה והשנה במיוחד: אין שום דבר חגיגי ביום ירושלים. העסקים בעיר העתיקה נסגרים מחשש לפגיעה ע״י ״החוגגים״, התושבים (כמו רבים מחבריי ובני משפחתי) מפחדים לצאת מהבית כדי לא לקבל מכות, וכמובן קריאות ההסתה והטיפול בכפפות של משי בבריונים שהם ממש לא קומץ" הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו. קודם לכן אמר דברים דומים גם בשידור בתאגיד.

בעקבות הדברים, התעוררה סערה רבתי כאשר יש מי שמדבר על כך שציון יום ירושלים השתנה בשנים האחרונות והפך ליום שמצויין רק בידי גורמי ימין, אולם אחרים תקפו אותו בחריפות רבה. אחד מהם, הוא עיתונאי 'ידיעות אחרונות' עמיחי אתאלי, אח שכול.

"גם אני נולדתי וגדלתי בעיר העתיקה, גם רבים מבני משפחתי ומחבריי עודם גרים שם. בעיר העתיקה מאז ששבנו אליה, נרצח מוסלמי אחד בידי יהודים, בפיגוע הרימון בשוק הקצבים בשנת 1992. מאידך, אלפי אלפים של יהודים תמימים הותקפו בה, עשרות רבות נדקרו ונורו. לא יודע מספר אבל רבים מהם נרצחו באופן החביב על מוסלמים, שחיטה עם הידיים. אחד מהם הוא אחי אלחנן, שהפרובוקציה שביצע היתה הליכה ברחוב. בגינה הוא נידון למוות בשתי סכינים ענקיות, גרירה לחדר אשפה, שם דימם למוות עד שחבריו מצאו את גופתו כעבור כעשר שעות".

"זה נהיה ממש ספורט לאומי חולני של מוסלמים שמבצעים את מצוות דתם לשחוט בנו, חלקם מקומיים וחלקם מגיעים אל העיר העתיקה במיוחד מרמאללה, משכם, מוואדי ערה, לאחרונה אפילו מטורקיה, כדי לרצוח יהודים בעיר העתיקה. מאידך, נערים יהודים הלוקים בחוסר ויסות, מגיעים אליה כדי לצעוק סיסמאות שלא מקדמות את מצבו המעשי של העם היהודי. הלוואי עלינו אויב כזה" הוא מאשים.

אתאלי מוסיף ומציין: "רשימה חלקית ביותר של נרצחים יהודים אחרים שאני שולף מהראש. את חלקם הכרתי אישית, את רגעי הרצח של כולם אני זוכר: אליהו עמדי, גבי הירשברג, יגאל שחף, חיים קרמן, נחמיה לביא, אהרן בניטה, עדיאל קולמן, אלי קיי".

האח השכול מוסיף ומגיב לכתב התאגיד: "עשרות אלפי יהודים חגגו היום את שחרור העיר העתיקה, כמה עשרות התנהגו באלימות. זה לא טוב, אבל זה פרומיל במקרה הטוב. השחרור שאותו אנחנו חוגגים הוא מידיים ערביות. החגיגה היא על עצם הגישה המחודשת של עם ישראל ליסוד ולשורש שלו בארץ ישראל. זה הבית שלנו, זו מולדתנו. היסטורית אתם הצטרפתם לאזור הזה אלפי שנים אחרינו ובכל זאת לא הדרנו אתכם ממנו, לא שחטנו אתכם במיטות. לא זו אף זו, אנחנו אף מעניקים לתושבי העיר העתיקה המוסלמים שירותי רפואה וביטוח לאומי ברמה שלא היו מקבלים באף מדינה ערבית בעולם כולו, ולצערי הרב לא מפקחים באופן קשוח מספיק על תכני מערכת החינוך שממומנת מהמיסים שלנו ולכן מעגל האלימות הערבית לא נקטע.

"אני מתנגד לאלימות. חגיגת יום ירושלים ראוי היה לה שתתקיים בלי שום אלימות. מצער לראות את הנערים שתוקפים קולגות שלי למקצוע וערבים שהם לכאורה חפים מפשע אבל אי אפשר להתעלם מהאקו סיסטם שהוא העיר העתיקה. שכונה מלאת אלימות ערבית. כמו תמיד העם שלנו מומחה בלעשות רעש, הערבים נותנים עבודה עם הסכין. יש לי מחשבות מה גורם להתפרצות הזעם והאלימות האלה: נער יהודי בשיגרה מתהלך ברחובות העיר העתיקה עם ראש כפוף. בפחד, עם סיכויים להיפגע שגבוהים באלפי אחוזים לעומת נער ערבי".

"אתה בטח יודע, ובוא נשתף את החברים כאן, שילד יהודי שהולך לגן הילדים בעיר העתיקה וצריך לחצות את הרובע המוסלמי או הנוצרי, עושה זאת בליווי של שני מאבטחים חמושים. ככה חיים שם, ככה הולכים גם לחברים, לחוג, לרופא. אלה החיים של ילד יהודי. של ילד ערבי לא" הוא מוסיף.

בסיכום הוא פונה לכתב התאגיד מסוואדה, שעד לא מכבר התגורר בחברת משפחתו במזרח העיר: "יום ירושלים הוא יום שבו הנער היהודי מרגיש בפעם ראשונה מזה 364 ימים שהוא יכול להרים ראש בעיר העתיקה ולצאת מהחור שלו. זה מתפרץ בצורה טיפשית. היא גם יכולה להיגמר בקריעה של כמה חולצות והרס של מספר באסטות. איני לא מזלזל בזה, אבל כאמור, אין שום קנה מידה להשוואה".

רועי ינובסקי, כתב תחקירים של רשת 13, גוייס כבר פעמיים ללחימה בעזה ושהה ימים רבים הרחק מהרדאר התקשורתי. בפעם הקודמת כשיצא מעזה, סיפר ינובסקי על מה שראו עיניו וקבע שאין בית ללא מחבלים. הפעם, לאחר שהות ממושכת נוספת בעזה, הוא מפרסם רשומה עם "מחשבות ותובנות מהפעם השניה בג'באליה"

עבור ינובסקי, מה שמכה בו שוב ושוב, זו העובדה שהמרחק בין חיות האדם לישראל, הוא כל כך קצר. "לא משנה כמה פעמים תצא ותיכנס לעזה, העובדה שמפלצת הטרור הזאת חיה כל כך קרוב אלינו תכה בך שוב ושוב. המרחק הקצר הזה והפער בין מה שנמצא בין שני צידי הגדר הוא פשוט בלתי נתפס.

זה היכה בי בסבב הראשון בנסיעות הקצרצרות בין גבול הרצועה בחרבת אחזעה לקיבוץ ניר עוז והיכה שוב בסבב השני: הנסיעה מגן השעשועים הצנוע באנדרטת חץ שחור הסמוכה למפלסים אל הגבול היא עניין של 2 דקות ומשם תוך דקות ספורות אפשר להגיע ללב מ.פ ג'באליה. מי שחטף את הגופות מעיקול מפלסים אל המנהרות במ.פ יכול היה לסיים את כל האירוע ב-10 דקות".

העיתונאי שמשמש כמפקד בלחימה, סיפר גם על הפעילות עצמה: "מרחק כ-2 ק"מ מהגבול בלבד, נכנסנו לבית פעיל חמאס שהספרייה הביתית שלו מספרת את הסיפור כולו: מלבד חומרי התעמולה "הרגילים" על שחרור פלסטין מהיהודים היו שם גם סדרת ספרים עם מיטב החומרים האנטישמים המוכרים מתקופות אפילות. אנחנו יכולים להכות בהם חזק ולשלול להם את היכולות הצבאיות אבל את האידיאולוגיה הרצחנית לא נשנה. וכשזה המצב אי אפשר לבוא היום עם פתרונות של "יהיה בסדר". כל אחד שמציע מתווים ורעיונות צריך לחשוב האם הוא מוכן לגור ביום שאחרי יישומם במפלסים, כפר עזה, ניר עם שצמודים למ.פ או בכל מקום אחר שנמצא תחת האיום הזה. צריך להיות כאן פתרון יסודי לטווח ארוך עם בטחונות – ועד אז לא תהיה ברירה אלא להמשיך להילחם" הוא קובע.

גם סוגיית המנהרות זוכה לתובנותיו: "כל ג'באליה מפוצצת פירי מנהרות. שעתיים אחרי שהתמקמנו מצאנו אחד מהם בסריקות סמוך למקום שבו שהינו, על האחרים שמענו שוב ושוב ברשת הקשר, בסך הכל 12 ק"מ של פירים אותרו והושמדו במבצע הזה. המנהרות האלו הן לב התשתית והיתרון היחסי של חמאס – הן איפשרו להם להעביר את כל "הסבבים" מתחת לאדמה בלי סיכון ולצאת משם לשיגורים בלי להיחשף, והיום הן מאפשרות לפגוע בכוחות צה"ל. למה עשו את זה רק עכשיו? לא יודע, אבל עובדתית לא נכנסו ללב המ.פ ולאזורים האלו בסבב הראשון".

אחת השאלות שנשאלות שוב ושוב בציבור, היא מדוע נכנסים ויוצאים כל הזמן, מאזורים שאותם הלוחמים כבשו. "גם לזה אני לא יכול לתת תשובה" הוא אומר ומותח ביקורת, "אני אישית חושב שהיינו צריכים כמהלך אסטרטגי לפנות את כל צפון הרצועה ולאחוז בשטח וגם כתבתי על זה, אבל אני כן יכול להסביר את הרציונל: כשאתה בתוך השטח אתה הופך לסטטי ויותר פגיע, האויב לומד אותך, כשאתה עובד בשיטה של פשיטות האויב אמנם משתקם אבל אתה יכול להיכנס בכל רגע נתון שוב, בזמן שאתה בוחר וכשהאויב מחזיק בתשתית חלשה יותר בתת קרקע. האם זה הפתרון? חד משמעית לא, דעתי האישית שאנחנו צריכים לפעול אחרת, אבל השיטה הזו כן מאפשרת לשמור את חמאס עם יכולות מבצעיות נמוכות בהשוואה לעבר ולהמשיך לפגוע בו, בלי להיות סטטי ועם שימוש בסד"כ סביר".

ינובסקי מוסיף ומציין כי "לא משנה מה מדינת ישראל תחליט לעשות – דבר אחד בטוח והוא שכל פתרון ידרוש צבא גדול שכולל מאות אלפי מילואימניקים שעושים עשרות ימי מילואים בשנה. אין דרך אחרת. מדינת ישראל לא ערוכה לזה, החברה הישראלית לא ערוכה לזה והכלכלה הישראלית לא ערוכה לזה. הכי קל היה להתגייס למילואים ב-7 באוקטובר, לא היה בן אדם בארץ שלא חווה את הלחימה, הייתה רוח גבית מהציבור ומהמעסיקים וזה הפך את החזרה לשגרה לאפשרית. היום מעסיקים כבר מתחילים לעקם את האף וזה רק יילך ויחמיר, ולא אמרתי מילה על עצמאיים שמפסידים הון ולחלקם אין שום דרך להשתקם.

אני לא רואה שום דרך להפחית את נטל המילואים בטווח הקרוב ולכן החברה כולה צריכה לשנות תפיסה והמדינה חייבת להביא תכנית אסטרטגית לפחות ל-5-10 שנים לאיך מתמודדים עם הדבר הזה. מענקים זה אחלה אבל זה היה פתרון נקודתי קצר טווח לסבב הראשון".

"אחרי שאמרנו את זה – הצוות שלי הוקפץ ביום שני ה-20.5 ב-7 בבוקר, ביום שלישי כבר היינו בסיור מפקדים בתוך הרצועה וברביעי כבר כולם היו כבר בפנים במשימות. כל מי שהיה בארץ – התייצב. זה לא אומר שלא התחרפנו מההתראה הקצרה אבל בסוף אנחנו כאן, יש מלחמה ואנחנו נגיע.

בניגוד לסבב הראשון, קיבלנו משימות די אפורות ושוחקות. כן היו ימים של סריקות מהבוקר עד הערב בחום כבד שבהם שברתי שיאי זיעה, אבל היו גם ימים שהיינו סטטיים בהגנה ודפקנו את הראש בקיר. היו לי גם כמה ימים משעממים רחמנא ליצלן. אבל כשמדברים על נטל המילואים צריך להבין שעל זה מדובר. הצבא הולך להיות בהגנה סיזיפית בסד"כ עצום. זה הולך להיות שוחק, אפור, משמעם וקשה. בסוף כשיצאתי משם נזכרתי שהייתי חלק ממבצע אוגדתי שבו חולצו והובאו גופות לקבר ישראל. אמנם בורג קטן מאד, אבל עדיין בורג".

וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהֹוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהֹוָה בְּמִדְבַּר סִינַי וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם (ויקרא ג, ד)

א. במדרש מבואר (וכן בתו"כ שמיני) אילו היו להם בנים – קודמין לאלעזר ולאיתמר, שכל הקודם בנחלה קודם בכבוד. ומבואר בהמשך דבריו שמבדובר בכהונה הגדולה שאם היו בנים לנדב ואביהו היו קודמים לאלעזר ואיתמר לכהונה גדולה, ואפי' שנדב ואביהו עצמם לא כיהנו בכהונה גדולה לפי שזה היה עובר בירושה.

וכן מבואר בדברי רש"י בדברי הימים ע"פ דברי התו"כ, והוכיח כן מיהוצדק ששימש יהושע כשעלו מבבל לפי שהיה בנו של יהוצדק למרות שעזרא שהיה אחיו של יהוצדק היה חי מ"מ זה עבר ליהושע בירושה כיון שיהוצדק היה הבכור, וכן נקט הגר"א (שם ה, לו), אמנם בחקרי לב (כב) הק' בשם ר' חיים מודעי, דברש"י (שם פרק ה, מא) כתב טעם אחר לכהונת יהושע כיון שעלה קודם עזרא, ומשמע שאם היה עולה עזרא לפניו לא היה יורש את הכונה.

ובתוס' ביומא (ט,א) מבואר שיהוצדק שימש בכהונה גדולה, ודלא כרש"י, ולפי"ד יבואר שמה שמלך יהושע היה בירושה ממנו ולא צריך לחדש שדילג על עזרא ועבר ליהושע.

ובש"ך בחו"מ (מט, יד) הוכיח ממש"כ יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול שתואר הכהן הגדול הולך על יהושע ולא על יהוצדק, ועיי"ש.

מקור הדין בירושת שררה

ב. והנה במקור הדין של ירושת שררה, מצינו בתו"כ (צו) 'והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אֹתה' מלמד שיהא בן קודם לכל שבעולם. וכן דרשו שם (אחרי ז) 'לכהן תחת אביו' מלמד שהבן קודם לכל אדם. וכן מבואר בספרי (שופטים יח). וכך פוסק הרמב"ם (הל' מלכים א, ז ובהל'  כלי המקדש ד, כ) לענין מלך וכהן גדול ושאר שררות.

שליח ציבור לענין ירושה

ברמ"א (או"ח נג, כה) כתב ע"פ תשובות הרשב"א (סי' ש) לגבי שליח ציבור שהזקין ורוצה למנות את בנו לסייעו לפרקים אפי' שאין קולו ערב כמותו אם יש בו את שארר המעלות אין הציבור יכולים למחות בידו, ומבואר בדברי הרשב"א שאפי' אם הוא עדיין בחיים ואינו יכול, בנו עומד תחתיו כמו שמצינו בשאר מינויים כגון בכה"ג, ששייך ירושה עוד בחייו לעניין השררה. ובאבני נזר (יו"ד שיב  קונטרס 'שש מעלות לכסא' אותיות פה פו) כ', דהמקור לדברי הרשב"א הוא מהמדרש אצלינו, כמו שמבואר 'ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם' ר' יצחק אמר בחייו, שאם ארע טומאה באהרן שימש אלעזר, ארע טומאה באלעזר שימש איתמר [וכן נקט רש"י בפשוטו של מקרא ד'על פני אהרן' בחייו משמע,] ור' חייא בר אבא אמר: במותו. משמע שיש מ"ד שסובר שחל הירושה בחייו.

והיה מקום לדון אם שייך דין ירושה בזה כשאר ירושת ממון, ואם נאמר שחל בחיים לכאורה הרי"ז הלכה נפרדת מדין ירושה, והיה אפ"ל שבכל ירושה כיון שהאב הוא הבעלים א"כ לא פקע ממנו הבעלות משא"כ בירושה של ששרה כיון שהאב אינו ראוי חל בזה הירושה גם בחיים, וכסברא זו הביא בחקרי לב (או"ח טו,כד), והוכיח מהגמ' במכות (יא,ב) שיש מ"ד שכה"ג שגילו שהוא בן גרושה שמוציא רוצח מעיר מקלט כיון שנחשב כמיתה לעניין הכהונה.

נכד בירושת שררות

ג. ולכאורה מבואר מדברי המדרש שגם בן הבן ישנו בירושת השררה וכן כתב הרמב"ם (מלכים א,ז) להדיא שכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה, ופירש בהגהות מיימוניות (וכ"ה בכס"מ) שמקורו במדרש דידן. והגר"א (ביו"ד סוס"י רמה) הראה מקור אחר – בתוספתא שקלים (ב,טו.) וכ"ה באו"ש, ומבואר שזה בכלל דין ירושת נחלה שבן הבן יורש.

אמנם לא משמע דזה מדין ירושה שעובר ליורש הבא, דבתו"כ מבואר שאם אין הבן, זר ישמש תחתיו, באחרונים דנים, האם יש שם יורש על הרחוק במקום שיש קרוב אם לאו (ע' קובץ הערות סי' מ). והנה שיטת הרשב"א בנדרים (מח) גבי בן ששמודר הנאה מאביו שבמות האב הרי הנכסים הפקר ומוכח שכשהבן קיים ואין יכול לירש לא אמרי' שיורש הרחוק נקרא יורש, ולפי"ז ביאר האבנ"ז שהרמב"ם איירי כשאין בן להכי הנכד יורש משא"כ התו"כ דיבר במקום שהבן קיים רק שאינו ראוי ובאפון זה אין הנכד יורש.

והוסיף האבנ"ז להוכיח שדין זה שכתב הרמב"ם אינו מוסכם בראשונים, דבמרדכי (סו"פ החובל) כתב, שאין אדם יכול למכור או ליתן שררתו לאחרים, והוכיח כן מדאמרינן בתו"כ 'ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו' בזמן שממלא מקום אבותיו, ואם לאו יבוא אחר וישמש תחתיו, וכל שכן שאינו רשאי למוכרו לאחר בלא רשות הקהל. והנה הגר"א (בשו"ע שם) פירש ההוכחה, כיון שאחר משמש תחתיו מוכרח שאין יכול הבן למכור שררתו למי שירצה, והאבנ"ז סבר שאין נראה כן בכוונת המרדכי, אלא ביאר שהמרדכי מפרש את דברי התו"כ שאין השררה נתונה אלא לבן, ואם אין הבן ראוי ניתנת היא לאיש אחר ולא לשאר קרובים, וכל שכן שאינה עוברת במכירה.

א"כ מצינו לדברי האבנ"ז שנחלקו הראשונים אם השררה עברת בירושה לשאר קרובים מלבד הבן , דשיטת התוספתא והמדרש וכן פסק הרמב"ם שיש דין ירושה כדין רושת נחלה, והמרדכי ע"פ התו"כ דרק הבן עומד תחת אביו בירושה זו ולא שאר קרובים.

אם דין ירושת שררה כירושת נחלה

ד. ובביאור מחלוקתם נראה האם דין זה שהבן נכנס לשררת אביו, שייך לגדרי ירושה, שלכך יש בה כל סדר נחלות [כן דעת הרמב"ם] או דין לעצמו הוא כדוגמת שדה אחוזה ויעוד שאינם אלא בבן, כן סבר המרדכי עפ"י התו"כ, וזהו שהוכיח שכשם שאין השררה שלו להורישה לאחר [ורק בבן דין מיוחד הוא שקם תחת אביו,] כך ודאי אין יכול למכרה לאחר.

אמנם בדברי המנחת חינוך (מצוה שעז) כתב שגם במקום שרק הבן יורש הרי"ז מדין ירושה, וא"כ צריך לבאר בשיטת המרדכי שמזה שרק הבן יורש ודאי שא"א למכור ולתת מתנה לאחר, ואפשר לבאר בפשטות כיסוד הגרנ"ט שחלוק דין הירושה בבן מירושת שאר קרובים, שהבן קם תחת אביו לעמוד במקומו ברשותו הממונית, ואילו בשאר קרובים הירושה נידונית כהעברת נכסים מרשות אחת לרשות אחרת, ולפי"ז סבר המרדכי  שדברים אלו אינם כנכסים העוברים מרשות לרשות, ודוקא הבן יורש מפני שהוא נכנס תחת אביו, אבל שאר יורשים אינם זוכים בהם שאין השררה עוברת כחפץ, וכל שכן שאין אדם יכול למכור או לתת לאחרים.

שיטת הרמב"ם יורש קם תחתיו

והרמב"ם ס"ל שדין ירושה בשררה ודאי שאינו יכול למוכרו כממונות, אלא דשיטת הרמב"ם בכל ירושה היא שאין הנכסים עוברים מרשות לרשות, אלא הנכסים במקומם עומדים והיורש נכנס תחת הבעלים, וכמבואר בדברי הנתיבות (סי' רעו) שיש דין בירושה גם בדבר שלא בא לעולם וגם בדבר שאין בו ממש ובדבר שאינו ברשותו שבדיני קניינים לא שייך בהם חלות קנין מ"מ בירושה מהני כיון שאי"ז העברת הבעלות אלא שהיורש עומד במקום הבעלים, וכן בדין רשות יורש לאו כרשות לוקח וכן מהא דיורשים חייבים במעשר בהמה, דאין הירושה כשאר הקניינים.

בן בירושת אביו

ובשיטת המרדכי נראה דלא חלק, על כל הראיות הנ"ל אלא דסבר דדין ירושה של בן שאני מכל יורשים שיש דין של בן שקם תחת אביו, שהרי יש דין ירושה גם לבן מאמו למרות שאמו לא יורשת את בנה, כיון שהבן יורש מכח היותו כהמשך מהוריו וכבשר מבשרם, נמצא לפי"ז שהבן חלוק משאר יורשים בסיבת חלות שם'יורש' אבל לא בגדר מהות הירושה גופא, א"כ סבר בזה המרדכי דנזה שרק לבן יש כח ירושה מחמת היותו כרעא דאבוה, מזה יש ללמוד בסברא שאין כח ביד בעלי השררה למכרם או ליתנם שאין בהם ירושה, אעפ"י שגדרה היכנסות היורש לרשות המוריש, כל שכן שכח מכירה ונתינה אין בהם לבעליהם. (כן ראיתי שביאר הגר"א עוזר שליט"א).

אם יש מינוי שררה ברבנות

ה. והחת"ס (בתשובה או"ח יב) הקשה, מאחר דילפינן בספרי (שופטים) דין ירושה בכל השררות שבקרב ישראל, מדוע צריך ילפותא מיוחדת לכהן גדול מקראי ד'והכהן המשיח תחתיו מבניו' (בתו"כ צו) ו'לכהן תחת אביו' (שם אחרי), וייסד שם שאין ירושה אלא במינוי של שררה ולא במינוי של קדושה, ולכך בכהונה גדולה שהיא דבר של קדושה, אין בה בעצם ירושת שררה אלא דין הוא בכהונה גדולה שהיא עוברת לבנים, ולא מדין ירושת שררות. ועפי"ז ייסד שאין ירושה ברבנות מפני שאינה 'שררה' אלא ענין שבקדושה. אמנם למעשה הורה החת"ס (בתשו' או"ח יג) כדברי הרמ"א, כי לפי הנהוג בדורות הללו יש לראות את הרבנות כמינוי שררה ולא כמינוי קדושה. וע' משנ"ב סי' נג שם.

א"כ מבואר דיש חילוק בין דין מלך ופרנס הוא מדין ירושה, משא"כ בכונה איו מדין ירושה אלא שקם תחתיו, וכן מדוייק בספרי (שופטים) גבי מלך ושאר שררות, אמרו: 'בנו עומד תחתיו… בניהם עומדים תחתיהם' ואילו בתורת כהנים (צו, אחרי) גבי כהן גדול אמרו 'שיהא בן קודם לכל שבעולם, 'מלמד שהבן קודם לכל אדם', שבמלך ושררה נקטו לשון עומד, ובכהן גדול נקטו בלשון קודם. לפי שבמינוי שררה יורש הבן את שררת אביו וקם תחתיו, ובכהונה הוא רק קודם לכל אדם למנותו תחילה.

נכד גדול קודם בירושת שררה

ו. א"כ מבואר בדברי המדרש שבירושת שררה בן הבן הגדול קודם לבן הקטן, דאם היו בנין לנדב ואביהו הם היו קודם לאלעזר ואיתמר, ומה דבכל מקום הבן קודם לנכד כאן הם ירשו את מקום אביהם דרך משמוש כאילו ירשו נדב ואביהו בקבר והעבירו לבניהם, ומצינו א"כ דגם בירושת שררה יש לדין משמוש ומוכח דזה בדין ירושה.

אמנם בחקרי לב כתב, דהבן קודם לבן הבן, והוכיח כן מדברי רש"י בדברי הימים (פרק ה) שיהושע בן יהוצדק התמנה כיון שעלה קודם עזרא ואילולי שעלה קודם עזרא היה מתמנה לכהן גדול כיון שעזרא היה בנו של שריה ויהושע היה נכד למרות שהיה בן של הבן הגדול יותר, ומה שהביא להקשות מר' חיים מודעי מרש"י (שם פרק כד) כ' החקרי לב שהביאור בדברי התו"כ הוא שמדובר בירושת הסגנות של נדב ואביהו ולא בירושת כהונה גדולה של אהרן, אמנם במדרש מפורש שהנידון הוא על הכהונה גדולה, ומוכח שיש דין משמוש נחלה בירושה של שררה.
אכן יש להעיר עוד, שאף אם נאמר דשררה ממשמשת ובאה, אבל התינח בנדב ואביהוא שכבר מתו, אבל ביהוצדק לא מצינו שמת אלא כתב רש"י שהלך בגולה ולא עלה עמהם, והרי בעודו בחיים לא שייך גדר משמוש [אלא אם כן נחדש שלגבי שררה כשאינו ראוי לשמש דיינינן כאילו מת, כדלעיל], וא"כ היאך זכה יהושע בנו בכהונה גדולה.
ואפשר לבאר דירושת בן הבן היא אף בלא דין משמוש נחלה, וכדמוכח מדברי התוס' בב"ק(קח) גבי בן שגזל את אביו ונשבע לשקר והודה, שאם מת האב משלם הגזלן את חלק ירושתו בגזלה לבניו שלו ולא לאחיו – הרי שהנכדים [בני הגזלן] קודמים בחלק אביהם לבנים הגם שאביהם חי. וכיו"ב יש בתשובת הרא"ש (יז) גבי מומר שאינו יורש את אביו מתקנת הגאונים, ואם יש לו בנים – הבנים יורשים. ואם המומר בכור – יורשים בניו חלק בכורה שלו. הרי שהנכדים קודמים לאחי אביהם בחלק אביהם בירושת זקנם הגם שאביהם חי ואינו יורש. ומזה מוכח שדנים את בן הבן כמו הבן, דבני בנים נידונים כבנים עצמם ביחס לזקנם, ושפיר שייך בהם דין ירושת חלק האב בלא דין משמוש. והכא נמי מובן שיהושע הרי הוא כיהוצדק אצל שריה, ולכך הוא קודם לעזרא.

אמנם ברמב"ם (בהל' כלי המקדש כתב, כשימות המלך או כהן גדול או אחד משאר הממונים מעמידין תחתיו בנו או הראוי ליורשו, ומשמע שהכליל את המלך והכה"ג באותו דין

כוחות אוגדה 98 ממשיכים בהתקפה במזרח אל בוריג' ובמזרח דיר אל בלאח. הלוחמים איתרו במרחב פירים תת קרקעיים לצד אמצעי לחימה נוספים. במקביל, הותקפו בירי טנקים ומהאוויר מחבלי חמאס, בהם פעילים מהמערך הרקטי של הארגון.

אתמול (ד') חוליית מחבלים שיגרה מספר פצמ"רים לעבר קיבוץ כיסופים אשר נפלו בשטח פתוח ללא נפגעים. בשיתוף פעולה עם אוגדה 98 ואוגדת עזה, מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו את המשגר בשכונת אלפארוק שבמרכז הרצועה ובמקביל חיסלו את החולייה שביצעה את השיגורים.

במקביל, כוחות אוגדה 162 ממשיכים בפעילות ממוקדת ועל בסיס מידע מודעיני במרחב רפיח. הכוחות איתרו מספר פירי מנהרות במרחבי הפעילות וממשיכים לפעול להשמדתם. לוחמי יחידת אגוז איתרו בפשיטה על מבנה צבאי במרחב אמצעי לחימה רבים בהם נשקים, רימונים, מטענים, וסטים וציוד צבאי נוסף.

כמו כן, כחלק מפעילות אוגדה 99 במרכז הרצועה, מטוסי קרב של חיל האוויר חיסלו חוליית מחבלים שביצעו ירי פצמ"רים לעבר כוחותינו במרחב, לא היו נפגעים לכוחותינו באירוע. בתקיפה נוספת שבוצעה, הכוחות השמידו עמדת שיגור פצמ"רים שמוקמה בסמוך לכוחות.

לאורך היממה האחרונה, מטוסי קרב וכלי טיס של חיל האוויר תקפו עשרות מטרות טרור ברצועת עזה, בהן מחסני אמל"ח, מבנים צבאיים, פירי מנהרות ותשתיות טרור נוספות. באחת התקיפות, בהובלת אוגדת עזה וחיל האוויר, כלי טיס תקף עמדה צבאית ממנה ירו מחבלים לשטח הארץ בעבר.

משרד העלייה והקליטה מפרסם נתונים לציון 40 שנה ל"מבצע משה". במסגרת המבצע הגיעו לישראל 8,000 יהודים, זאת לאחר שצעדו מאות קילומטרים יחפי רגלים ואיתם מעט מטלטליהם מתוך שאיפה להגיע לארץ כמיהתם – ירוסלם. מתוך העולים 6,617 חיים היום אתנו. רוב העולים היו ילדים וצעירים – 34% בגילאי 0-10, 25% בגילאי 11-20, 13% היו בני 21-30, 4% בלבד שהם 279 עולים, היו בני 71+ בעת עלייתם.

בקרב עולי מבצע משה היו בנים ו-49% היו בנות. לעולי מבצע משה נולדו בישראל 7,645 ילדים, מרביתם זכו להיקרא ישראל, אברהם, משה ומזל. בין הישובים שבהם מתגוררים העולים : 725 בנתניה, 535 בפתח תקוה, 532 באשקלון, 454 בחדרה, 364 בבאר שבע, 355 ברחובות, 352 בראשון, 319 בעפולה, 312 באשדוד ו-281 ברמלה.

אביחי כהנא, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה מוסר:  "מבצע משה הוא פרק היסטורי מרגש בתקומת עם ישראל בארצו.  העולים מאתיופיה עלו בגבורה, וגם נקלטו ונקלטים בישראל בצורה המעוררת כבוד  והשתאות. שדרת ההנהגה בישראל כוללת כיום בתחומים רבים את העולים מאתיופיה, ואני סמוך ובטוח שמגמה זאת תתעצם עוד בשנים הקרובות. משרד העלייה והקליטה ממשיך ופועל לקדם מהלכים נרחבים ואמיצים לעליה לישראל, בפרט בתקופה מיוחדת זאת".

אתמול, (רביעי) נערך בהר הרצל יום הזיכרון הממלכתי לכ-4,000 נספים במהלך הליכה רגלית למחנות ההמתנה בסודן בתקווה להגיע לישראל. משרד העלייה והקליטה הוסיף בימים האחרונים לאנדרטת שמות הנספים שעל הר הרצל גם כן, את שמותיהם של 30 נספים חדשים שנבדקו בקפידה על ידי ועדה מיוחדת של המשרד.

מאז פרוץ המלחמה, נרשמה עלייה חדה במספר ההצתות בשומרון שהגיעו למספר יוצא דופן בחודש מאי האחרון, כשהמספר ממשיך לעלות.

על פי נתוני המועצה האזורית שומרון, בחודש מאי האחרון נרשמה עלייה של 100% במספר ההצתות לעומת חודש מאי אשתקד (40 הצתות בחודש מאי האחרון לעומת 21 בשנה שעברה). בין השאר, שמורת הטבע הר כביר, אחת משמורות הטבע הנדירות בשומרון ובה עץ עתיק, בן למעלה מ 700 שנים הוצת כבר פעמיים, האש הגיעה כמעט עד העץ העתיק והנדיר וכמעט הציתה אותו כליל. הצתות נרשמו בשמורת הר כביר, נחל שילה, יצהר, גבעות איתמר ועוד.

ראש מועצת שומרון יוסי דגן דורש לשנות את הגישה ולעצור את ההצתות שמסכנות רכוש וחיי אדם: "לא ניתן להמשיך לשבת על הגדר, לא מדובר בטרור רך, מדובר בטרור מהמסוכנים שיש שעלולים ברגע אחד ובוודאי במידות החום הקיימות בחוץ להגיע לידי הצתה של יישוב שלם. בנס ובכוחות רבים של מתנדבים בכל רחבי השומרון, ושל כיבוי אש, אנחנו מצליחים פעם אחר פעם לעצור את ההצתות, אולם אי אפשר להמשיך לסמוך על הנס".

דגן הוסיף ודרש ממערכת הביטחון "לייצר הרתעה וללכוד את האשמים. לייצר מצב שהדבר הזה לא לגיטימי, בדיוק כמו כל טרור אחר. מערכת הביטחון חייבת להתייחס לזה כמו אל מלחמה לכל דבר, חייבים הרתעה".

יצויין כי באגף הביטחון של מועצה אזורית שומרון בשיתוף פעולה עם כיבוי אש, משרתים 180 מתנדבים של כיבוי אש ו 11 כבאיות. עם זאת, בשומרון מודאגים ממספר ההצתות ודורשים לייצר הרתעה לפני שיהיה מאוחר.

כונני מד"א – 'צוות הצלה' הוזעקו לרחוב אוהל יהושע בקרית בעלזא בירושלים בעקבות דיווח על גבר מחוסר הכרה בתוך רכב.

מושי יקטר ויהודה שול מתנדבי צוות הצלה שהגיעו ראשונים למקום מוסיפים: "כשהגענו למקום, ראינו נהג כבן 60, יושב בתוך רכב מונע כשהוא ללא דופק ונשימה. לאחר ניסיון קצר לפתוח את הרכב, אשר לא צלח, נאלצנו לשבור חלון, וכך יכולנו להתחיל מייד בטיפול.

יחד עם פראמדיקים וחובשים נוספים של מד"א וצוות הצלה התחלנו מייד בפעולות החייאה, שכללו עיסויי לב, הנשמות ומתן שוק חשמלי מהדפיברלטור שברשותנו. החולה פונה בהמשך על ידי ניידת טיפול נמרץ של מד"א תוך כדי המשך פעולות החייאה, להמשך טיפול בחדר הלם בבית החולים שערי צדק בעיר".

הציבור מתבקש להתפלל ולקרוע שערי שמים לרפואת אהרן בן מרים יהודית לרפואה שלמה.