ראש עיריית ירושלים משה ליאון הערב (א) בכנס ירושלים של קבוצת בשבע בניו יורק: "אנו יודעים שניצחון הוא לא רק בשדה הקרב, ניצחון בוחר בחיים" את הדברים אמר הערב (א) ראש עיריית ירושלים משה ליאון בנאומו בכנס ירושלים של קבוצת "בשבע" בניו יורק
ראש העיר ליאון הודה לראש עיריית ניו יורק אריק אדמס על תמיכתו בישראל בזמן הקשה שאנו עוברים מאז ה7.10.
עוד אמר ראש עיריית ירושלים משה ליאון: "ישראל עדיין תחת צילה של מלחמה נוראית. 125 מאחינו ואחיותינו חטופים בידי אויב אכזר. אנו קוראים לשחרור המיידי שלהם ומתפללים לכך וכל העולם צריך לעשות כל שביכולתו להשיבם הביתה עכשיו!
בהיסטוריה נסתכל אחורה על הימים האלה ונזכור הרבה דברים אבל מעל הכל ייזכר החוסן הגדול של העם היהודי. אני כל-כך גאה באנשי ירושלים. בחודש האחרון ירושלים בירכה בשעריה 10 אלף אנשים ישראלים מהצפון ומהדרום שנאלצו לעזוב בתיהם בגלל המלחמה. טיפלנו בדיור וברווחה שלהם. בתי הספר יצרו כיתות רבות חדשות להרבה תלמידים חדשים. עזרנו גם לאחיותינו ואחינו עם בגדים ומזון לתינוקות. משפחות רבות איבדו את יקיריהן, בנים, בעלים, אימהות, אחיות, בנות, נקראו לשרת בצבא. ההשפעה על העיר הייתה משמעותית".
ראש עיריית ירושלים ליאון סיים ואמר: "הרבה עסקים נאלצו לשנות את מקום העבודה והיו מעט מאוד תיירים. כמו שאמרתי, אנו חזקים וירושלים חזקה וחסונה. יכולנו לעמוד באתגרים האלה. יש לי חדשות טובות, אנו ממשיכים לבנות את ירושלים לאורך העיר כולה לכל קהילות העיר, באקדמיה, חינוך, ספורט, מוזיקה, תרבות וירושלים לא מחכה למלחמה שתיגמר. אנו יודעים שניצחון הוא לא רק בשדה הקרב, ניצחון בוחר בחיים. כמו שאמרנו פעמים רבות, עם ישראל חי! כן. אנו בוחרים בחיים".
השרה סטרוק חשפה בטקס לכבוד הסדרת הישובים את גבורת התושבים שדחו הצעה להסדרה לפני שנים בשביל להמשיך את המאבק המשותף של ההתיישבות הצעירה. "הערב הזה הוא חגם של המתמידים, של המעזים, של הנחושים ושל הדבקים באמת".
"מתיישבי עשהאל ואביגיל עמדו בפני מבחנים קשים ורבים. גם בעצם הקמת הישובים, גם בכל יום ובכל לילה של אחיזה בקרקע מול כל חורשי רעתם, אויבים וגם אחים טועים. אין כמעט יום או לילה שלא היה מבחן לנחישות, לדבקות במטרה, לאהבת הארץ, לאמונה".
"אבל אני רוצה להזכיר מבחן אחד קשה במיוחד", אמרה סטרוק ושיתפה: "מבחן המאבק למען הכלל, העדפת טובת הכלל על הטובה הנקודתית של 2 הישובים האלה. זה היה לפני 3 וחצי שנים, בעיצומו של מאבק פורום ההתיישבות הצעירה, תוך כדי שביתת רעב במאהל המחאה מול משרד רוהמ. הימים – תחילת ימי ממשל ביידן. סוף ימי הממשלה הפריטטית. על השלחן הונחה הצעה שקשה מאד לסרב לה: הסדרת 2 או 3 ישובים: אביגיל, עשהאל, אבנת ו… זהו".
"מזכירויות הישובים, אסיפות התושבים, עמדו בפני דילמה קשה במיוחד: לקבל את מבוקשם-שלהם, ולהפקיר את כל יתר עשרות ישובי ההתיישבות הצעירה, או להתעקש על טובת הכלל גם במחיר ויתור זמני על ההישג שלהם".
"לא קל לקבל החלטות כאלה. כל העולם ואשתו לוחצים עליך, נוזפים בך, מסבירים לך שאתה לא מבין, שאתה מפספס את הזדמנות חייך, שאתה מגזים, ועוד ועוד. אבל אנשי אביגיל ועשהאל התעקשו, ודרשו פתרון אמתי לבעיית רוחב, ולא 3 פירורים שיותירו עשרות רבות של ישובים מחוץ להסדרה, ואולי גם מחוץ למפה. הם הבינו, שהמאבק הצודק והנחוש שניהלנו מתחיל לתת תוצאות, לייצר תובנות חדשות ויש לו פוטנציאל לשנות את פני ההתיישבות דווקא בנקודות הקצה שלה, שינוי התיישבותי שהוא גם שינוי מדיני. והם החליטו לסרב להצעה. זו גבורה. זו מסירות. זו דבקות ודיבוק חברים", אמרה סטרוק.
עשרות משפחות שכולות מפורום הגבורה, יחד עם מאות תומכים, צעדו הערב (ראשון) ממאהל הגבורה הסמוך למשרד ראש הממשלה, לעבר גשר המיתרים והכניסה לירושלים וחסמו את הכניסה לעיר. המשפחות קראו לרה"מ ולקבינט המלחמה שמתכנס הערב שלא להיכנע לחמאס.
פרדיה מרציאנו, אימו של איתי הי"ד שנפל בשבעה באוקטובר בקרבות סמוך לקיבוץ יד מרדכי אמרה במהלך הצעדה: "אדוני ראש הממשלה, חברי קבינט הממשלה, תעמדו בהבטחות שלכם, תעמדו בהתחייבויות שלכם. אל תשכחו מה קרה פה בשביעי לאוקטובר, אל תשכחו. אנחנו צריכים להשלים את המטרות של המלחמה הזאת. חייבים למוטט את שלטון החמאס, חייבים להחזיר את הביטחון לתושבי מדינת ישראל, חייבים להחזיר את כל החטופים הביתה, חייבים לסיים את המלחמה בניצחון מוחלט".
איציק פיטוסי, אביו של ישי הי"ד שנפל אף הוא בשבעה באוקטובר בקרבות על מוצב נחל עוז הוסיף: "אנחנו דורשים מראש הממשלה לכנס את כל מי שצריך בשביל לתת לצה"ל לנצח את המלחמה הזאת. לא ניתן למלחמה הזאת להיעצר. הבינים שלנו שנפלו, והחיילים שנלחמים כרגע צריכים את רוח הניצחון, כי הם נלחמים ומבינים שהם דואגים לעצמאות של מדינת ישראל. ביבי, אל תורידו את הרגל מהגז".
זיווה אליהו, אימו של ידידיה הי"ד שנפל בקרבות ברצועת עזה קראה להמשיך את הלחימה "ידידיה עם כל חבריו יצאו למלחמה הזאת בידיעה שהם עשויים למסור את הנפש שלהם בשביל עם ישראל ובשביל להביא לניצחון. הוא נלחם עם חברים מכל קצוות הארץ, מכל החוגים ומכל הגוונים וכולם יצאו מידיעה שהמטרה שלהם היא לנצח. המטרה שלהם היא להחזיר את כבוד ישראל. אנחנו דורשים להמשיך את המלחמה ולתת לחיילים לנצח."
צורית פניגשטיין, אימו של מעוז הי"ד שנפל אף הוא בקרבות ברצועת עזה הוסיפה: "אין לנו פריווילגיה לטעות, אין לנו פריווילגיה לא לנצח ולסיים את המלחמה בנוקאאוט. אנחנו חפצי חיים, אנחנו רוצים לחיות ובשביל זה הילדים שלנו יצאו למלחמה, ולא חזרו. אל תפספסו את הרגע, את ההזדמנות ההיסטורית הזאת".
מוקדם יותר היום פנו המשפחות השכולות במכתב דחוף לחברי קבינט המלחמה – נתניהו, גנץ, גלנט ואייזנקוט. במכתב דורשות המשפחות פגישה דחופה עם חברי הקבינט וכן קוראו לחברי הקבינט שלא ללכת להסכם כניעה עם החמאס. נזכיר כי מזה למעלה מחודש נמצאות המשפחות השכולות במאהל הגבורה בסמוך למשרד רה"מ בירושלים. המשפחות הכריזו כי יהיו במקום עד שיהיה ברור שישראל עומדת בכל יעדי המלחמה. עד כה קיימו המשפחות שורת מחאות בקריאה לניצחון ולהשמדת חמאס. עד כה, אלפים רבים, בהם גם שרים, חברי כנסת ואישי ציבור, הגיעו למאהל ותמכו בדרישת המשפחות.
סקר כאן חדשות מעלה כי 40% מהציבור תומכים בעסקת החטופים שחשף נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בשישי. כך נחשף הערב (ראשון) בחדשות הערב בכאן 11.
27% ענו כי הם מתנגדים לעסקה. עוד עלה כי 40% מהנשאלים סבורים שהעסקה תסיים סופית את המלחמה ברצועת עזה; 34% חושבים כי גם אם ההסכם ייחתם, ישראל תחזור ללחימה.
50% מקרב מצביעי הקואליציה התנגדו לעסקה ו-45% מהם חושבים כי היא תסיים את המלחמה באופן סופי. לעומתם, 63% ממצביעי האופוזיציה תומכים בעסקה ו-37% חושבים כי המלחמה תימשך גם לאחר חתימה על הסכם.
על פי הסקר, 55% מהישראלים (72% מצביעי קואליציה; 45% מצביעי אופוזיציה) חושבים כי יש צורך בהרחבת המתקפה על חיזבאללה בגבול הצפון.
השנה אנחנו לא נותנים לזה לעבור כך בלי להתכונן כראוי, השנה אנחנו עושים מעשה מיוחד במינו – כהכנה לקראת קבלת התורה.
מצוות צדקה באופן הנעלה ביותר, זו היא הכנה ראויה, וכשמדובר בסיוע ל-49 יתומים ויתומות להתחתן, כמניין ימי ספירת העומר המסמלים את ההכנה לקבלת התורה – זאת ההכנה המושלמת!
בימים אלו, ימי ספירת העומר, בין ל"ג בעומר לחג מתן תורה, מתקיימות ברחבי הארץ לא פחות מ… 49 חתונות של יתומים ויתומות. בדיוק כמניין ימי ספירת העומר!
מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א החליט להתערב והודיע שהוא פורש את חסותו על הקרן המיוחדת שתוקם לסיוע ליתומים אלו, המתחתנים בין ל"ג ועומר בשבועות.
בעקבות כך פונה מרן הגר"י שליט"א לכלל ישראל, ומבקש בכל לשון של תחינה ובקשה, לתרום סכום של עשרה שקלים לכל יתום, בסך הכל 490 שקלים עבור היתומים והיתומות הללו, כדי שיזכו להקים בתים כשרים ונאמנים בישראל.
בהתרגשותו הרבה הוסיף מרן שליט"א ברכה מעומק לבבו, וחתם בחתימת ידו שכל התורמים סכום של 490 שקלים ל-49 היתומים הנישאים בין ל"ג בעומר לשבועות, יזכו מידה כנגד מידה, לראות את כל ילדיהם עולים בתורה וביראה, ונחת יהודית.
בואו נרים את הכפפה, מדובר בנתינה סמלית ממש לכל יתום ויתומה. אומנם כשמקבצים 49 יתומים ויתומות יחד, הסכום הופך למשמעותי, אבל זה בדיוק העניין! לעשות מעשה משמעותי כהכנה למתן תורה, משהו שיש בו קצת מעבר להתנהלות היומיומית הרגילה.
וכשאנחנו נותנים מעצמנו, למרות הקושי והלחץ הכלכלי, הקב"ה בוודאי יעניק לנו מידו הרחבה שפע ברכה והצלחה, כל טוב ומיטב, בריאות, פרנסה, נחת שמחה, אושר ועושר, ובעיקר בעיקר נחת מהילדים, שיזכו גם הם לקבל את התורה בשמחה בכל שנה ושנה.
בכיר הליכוד, השר לשעבר דוד לוי, הלך היום לעולמו כשהוא בן 86, לאחר מחלה קשה ממנה סבל בשנים האחרונות.
לוי הוא אחת הדמויות הבולטות ביותר בפוליטיקה הישראלית, כיהן בתפקידים הבכירים במוסדות השלטון וההנהגה ובשיא כוחו שימש כסגן ראש הממשלה ושר החוץ. שניים מילדיו כיהנו אף הם כחברי כנסת. בתו היא השרה לשעבר אורלי לוי-אבקסיס ובנו, ז'קי לוי שימש כסגן שר וכראש העיר בית שאן, תפקיד שאותו מילא גם דוד לוי עצמו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע את צערו בלכתו של לוי, זאת למרות יריבות פוליטית בתקופתו של האחרון בפוליטיקה. "אני דואב עמוקות עם כל אזרחי ישראל על פטירתו של דוד לוי ז"ל – משרת ציבור מסור במשך עשרות שנים, שר בממשלות ישראל וסגן ראש הממשלה. דוד, יליד מרוקו, סלל את דרכו בחיים בעשר אצבעותיו. במישור המקומי הוא תרם להתפתחות העיר בית שאן, ונעשה סמל לצמיחת ערי הפיתוח בפריפריה.
במישור הלאומי הוא הטביע חותם אישי על החיים הפוליטיים, תוך שהוא דואג לאוכלוסיות חלשות שידעו מצוקה. כשר החוץ וכסגן ראש הממשלה סייע דוד לכינון קשרים דיפלומטיים עם מדינות שנמנעו מלעשות זאת בשנות 'המלחמה הקרה'. ביקוריו בבירות תבל התאפיינו בזקיפות-קומה על היותו נציג נאמן של מדינת ישראל.
שיתפתי פעולה עם דוד בממשלות 'הליכוד', וכך גם עם ילדיו שהשתלבו כמוהו בהצלחה בפוליטיקה הארצית. לא תמיד הסכמנו על הכל, אבל תמיד הערכתי את תודעת השליחות שלו. אני ורעייתי שרה מוסרים את מלוא תנחומינו למשפחת לוי הענפה, מתוך ידיעה שזכרו של דוד היקר יוסיף להיות נצור בלב עמנו לאורך שנים ודורות".
נשיא המדינה יצחק הרצוג, ספד אף הוא ללוי: ״סיפור חייו של דוד לוי, הנער שעלה ממרוקו הישר אל המעברה, ומשם פילס את דרכו אל עמדות ההנהגה הבכירות במדינה – הוא ביטוי מרשים למנהיגות חברתית אמיתית ומעוררת השראה, המשקפת את פניה היפים של הישראליות.
אנו נפרדים היום בצער רב מלוחם חברתי במלוא רמ״ח איבריו, מי ששפתו העשירה והייחודית היתה קול מובהק לעיירות הפיתוח ולפריפריה משך עשרות שנים – בכנסת, בהסתדרות ובממשלה. סגן ראש הממשלה, שר החוץ, וכמובן שר הבינוי והשיכון המיתולוגי שהוביל ביד רמה את פרויקט שיקום השכונות.
דוד לוי, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, ייזכר בקורותיה של ישראל כסמל של ממלכתיות ועשייה חברתית פורצת דרך אשר הותירו חותם אמיתי על החברה והמדינה. הייתה לי הזכות לעבוד איתו וללמוד מתבונתו וניסיונו. תנחומים למשפחתו ולאוהביו הרבים, יהי זכרו ברוך״.
שר החוץ ישראל כ"ץ ספד גם כן: מדינת ישראל מרכינה היום ראש ונפרדת מדוד לוי ז"ל, אחד ממנהיגיה הגדולים ביותר, שפרץ דרך בעשייתו החברתית, הפוליטית והדיפלומטית. הכרתי את דוד ועבדתי איתו ולצידו שנים רבות. הקול שהשמיע היה קול חשוב ביותר בחברה הישראלית. הצלחתו הגדולה הייתה להביא רבבות מקצוות החברה למרכז הישראליות.
דוד גר בבית שאן יחד עם משפחתו הענפה, משם הוא הגשים בחייו ובמעשיו ציונות ולאומיות גאה. בתפקידיו הרבים, לרבות כסגן ראש הממשלה וכשר חוץ, דוד היווה מופת של מקצועיות והגינות, שמר על האינטרסים של מדינת ישראל גם כשהיה צורך לעמוד איתן מול לחצים מדיניים בינלאומיים. עם ישראל חב חוב גדול לדוד לוי ודמותו תישאר לנצח חקוקה בקרב גדולי האומה".
שר הרווחה יעקב מרגי אמר: ""קיבלתי בצער את הידיעה על פטירתו של השר לשעבר דוד לוי ז"ל. חתן פרס ישראל על תרומתו לחברה ולמדינה. זכיתי בשנותיי הראשונות בכנסת להכירו מקרוב וללמוד ממנו הרבה. דוד היה פורץ דרך וסמל מופת לאיש ציבור חברתי ברמ"ח אבריו שלחם כל חייו בקיפוח בני עדות המזרח ולצמצום פערים. יהי זכרו ברוך!"
ממשלת המלדיביים הודיעה כי תאסור על ישראלים להגיע לאי הידוע, שנחשב לאחד מאתרי הנופש היוקרתיים.
ההחלטה מגיעה בעקבות לחץ פנימי של התושבים המוסלמים, שביקשו לנקוט בצעדים נגד ישראל, בשל המלחמה בעזה.
בהתאם להחלטה, הממשלה הודיעה כי בכוונתה לשנות את החוקים באופן שיאפשר למנוע כניסת מחזיקי דרכונים ישראלים למדינה ולהקים ועדת משנה שתפקח על התהליך, כמו גם ימונה שליח מיוחד שיעריך את הצרכים הפלסטיניים ויגובש קמפיין גיוס כספים בעבורם.
קרוב ל-11,000 ישראלים ביקרו בשנה שעברה באיים המלדיביים, שהם 0.6% מסך כניסות התיירים.
האיים המלדיביים לא מקיימים יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל, אך ישראלים היו יכולים להגיע למדינה דרך מדינה שלישית ולקבל אשרת כניסה בנמל התעופה. כעת כאמור, הודיעה הממשלה כי תפעל לשנות את ההחלטה.
לאור ההחלטה של ממשלת המלדיביים לאסור כניסת אזרחים בעלי דרכונים ישראלים, משרד החוץ ממליץ לאזרחים ישראלים להימנע מכל נסיעה למלדיביים. במשרד החוץ מציינים כי ההמלצה תקפה גם לגבי אזרחים ישראלים נושאי דרכון זר, בנוסף לדרכון הישראלי.
בנוסף, "עבור אזרחים ישראלים השוהים במדינה, מומלץ לשקול עזיבתה, שכן במידה ויקלעו למצוקה מכל סיבה, נתקשה לסייע".
צוותים רבים של לוחמי אש, מתנדבים מתחנה אזורית שומרון ובקעת הירדן בסיוע חוצה מחוזות פועלים בשעה זו בשריפות גדולות סמוך ליישובים סלעית וקרני שומרון.
בישוב קרני שומרון השריפה נמצאת מטרים ספורים מאזור התעשייה ומסכנת מפעלים במקום.
אופיר לוי מפקד המשמרת: "לוחמי האש פועלים בשעה זו במספר מוקדי שריפה סמוך לאזור תעשייה בקרני שומרון, לוחמי האש פרוסים במטרה לבלום את השריפה בטרם תגיע למפעלים. כמו כן אנו פועלים בכוחות מתוגברים ביישוב סלעית, שם מדובר בקו אש של כ-400 מטרים. מטוסי כיבוי מטייסת אלעד הוזנקו למקום לסייע במאמצי הכיבוי."
בכב"ה מעדכנים כי ע"פ דיווחים ראשוניים של הצוותים, ישנו חשד להצתה.
עשרות מפגינים קיצוניים ממשיכים למחות בירושלים ובבני ברק, נגד הכוונה לגייס את בני הישיבות.
לדברי המשטרה, "כוחות משטרה ומג"ב, ממשיכים גם בשעה זאת לפעול לשמירת הסדר בצומת הסינמה סיטי בירושלים, בעקבות הפרת סדר והתפרעויות שבמהלכן חסמו עשרות מתפרעים את הצומת".
במשטרת ישראל טוענים כי "חלק ממפרי הסדר קראו לעבר השוטרים "נאצים" ו-"נוח׳בות" ולא נשמעו לקריאות השוטרים. בנוסף מספר מתפרעים נכנסו מתחת לכלי רכב במטרה למנוע את המשך נסיעתם וסיכנו בכך את חייהם ואת משתמשי הדרך. בנוסף מספר מתפרעים השחיתו במזיד שלטים ועליהם תמונות חללי צה"ל, שנפלו במלחמת "חרבות ברזל" .
בשל המשך התנהלות מפרי הסדר, ממשיכיכם השוטרים ולוחמי מג"ב בפעולות להדיפתם לעבר המדרכות, תוך שימוש בכוח ובאמצעים לפיזור הפרות סדר.
עד כה עצרו השוטרים 6 חשודים בהפרת סדר והם הועברו לחקירה בתחנת המשטרה. בתוך כך, פועלת המשטרה להזרמת והכוונת התנועה באזור.
בגלל חוק הגיוס: הקיצוניים השחיתו תמונות של חללי צה"ל 1
בתוך כך, בשעה זו מתקיימת בנוסף הפגנה גם בכביש 4, סמוך לכניסה לבני ברק. מפקד תחנת רמת גן- בני ברק הכריז על הפגנה בלתי חוקית טרם נקיטת והפעלת אמצעים. חרף ההודעה, מפרי הסדר התיישבו על הכביש, תוך ניסיונות לחסום את התנועה וחסימת רכבים. השוטרים עצרו עד כה 4 מפרי סדר.
שר הביטחון יואב גלנט, קיים היום דיון מבצעי במפקדת פיקוד הדרום, יחד עם מפקד הפיקוד האלוף ירון פינקלמן, אלוף (מיל׳) יוסי בכר וקציני המטה בפיקוד.
השר גלנט קיבל סקירה על פעילות הכוחות לפירוק גדודי החמאס ברחבי רצועת עזה ובמרחב רפיח בפרט, ועמד על המאמצים המודיעניים המכווינים את פעולת כוחות צה״ל ושב״כ.
"הפעולה ברפיח מתקדמת מעל ומתחת לקרקע, הכוחות נלחמים בנחישות רבה ומשמידים את צינור החמצן שמחבר בין רצועת עזה לבין מצרים, אנחנו הולכים וחונקים את החמאס ולא מאפשרים לו להמשיך ולהתקיים – לא תהיה לו יכולת לתגבר, להתעצם ולהתחמש" אמר שר הביטחון גלנט בתום הערכת המצב.
ברקע הדיווחים על עריפת ראשים בעזה, גלנט חשף כי ״במקביל לפעולה הצבאית החשובה, מערכת הביטחון מכינה את החלופה השלטונית לחמאס, כאשר אנחנו נבודד אזורים, נוציא מתוכם את אנשי החמאס ונכניס אליהם כוחות אחרים אשר יאפשרו שלטון אחר שמאיים על החמאס״.
״שתי הפעולות האלה – מצד אחד פעולה צבאית ומהצד השני יכולת של החלפת שלטון, יביאו להשגת שתיים ממטרות המלחמה הזאת – מיטוט שלטון החמאס וכוחו הצבאי והחזרת החטופים. בכל שלב, בכל תהליך סיום של המלחמה לא נקבל את שלטון החמאס כשלטון בעזה" חתם ובכך הגיב להצעת ביידן, שכוללת הפסקת הלחימה באופן מלא.
בג"ץ דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות שהוגשו בנושא גיוס תלמידי ישיבות ומימון המוסדות התורניים. הדיון שעוסק בעתירות שהוגשו עם פקיעת חוק הגיוס הקודם, צפוי להיערך במשך שעות ארוכות וההערכה כי ההחלטה תינתן בימים הקרובים.
בנוגע למימון תלמידי הישיבות, הדגיש נציג היועמ״שית כי ״הממשלה לא יכולה ביד אחת להימנע משליחת צווי גיוס וביד השנייה להמשיך לתקצב את תלמידי הישיבות״.
במהלך הדיון השופטים הקשו שוב ושוב על עורך הדין שייצג את הממשלה ועמדו על הבעייתיות הרבה שבעמדתו.
עדכונים שוטפים
17:15 – אחרי שבע וחצי שעות, תם הדיון בבג"ץ. נציג היועמ"שית סיכם כי "3,000 מתגייסים זה שלב ראשוני בלבד".
17:05 – במחאה על חוק הגיוס: כוחות משטרה ומג"ב, פועלים בדקות האחרונות להשבת הסדר בצומת הסינמה סיטי בירושלים, בעקבות הפרת סדר במקום.
16:45 – 4 מוחים נעצרו סמוך לבני ברק, לאחר שחסמו כביש במחאה על הכוונה לגייס בני ישיבות.
16:15 – יו״ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ: ״לא היינו צריכים להגיע לדיון היום בבג"ץ. הממשלה הייתה צריכה לגבש מתווה שירות לפני שנה, הרבה לפני שנפתחה המלחמה – אבל ראשיה היו עסוקים בהפיכה משטרית. צריך לומר אמת, המתווה שמוצג – לא יביא לגיוס, בטח לא במספרים שמערכת הביטחון ומדינת ישראל צריכות ולא יקדם ולו במקצת, הוגנות לאומית שלפיה כולם משרתים".
16:00 – מהומה פרצה בדיון לאחר שצבי כהן תושב מודיעין עילית, מפגין ידוע של הפלג הירושלמי שספג בעבר מכות נמרצות משוטרים בהפגנות נגד הגיוס, פרץ בזעקות "נמות ולא נתגייס". הוא הורחק מהדיון באמצעות מאבטחי בית המשפט.
15:30 – עורכת הדין דפנה הולץ לכנר בשם אימהות בחזית: בעולם החדש מאז ה-7 באוקטובר המילים האלה שוויון בנטל אינם עוד מטבע לשון, אני ניצבת כאן 22 שנים בעתירות האלה, כעת זה צורך דחוף וקיומי עבור כולנו. לאחר ה-7 באוקטובר צרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל השתנו באחת מקצה לקצה.
14:40- עורך הדין טומס מנור מאחים לנשק קובל על המספר המתגייסים הנמוך אותו הציבה המדינה כיעד: ״אין דרישה של לגייס את כולם היום, זה לא רציני, אבל מצד שני 3000 זה גם לא בדיוק רציני״. עורך הדין אומר כי עד כה לא נשמע הסבר באיזו סמכות הממשלה קיבלה את ההחלטה לא לנקוט בצעדים מידיים לגיוס חרדים.
14:20- הדיון בבג״ץ התחדש, כעת טוען עורך הדין אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון. ״זה עניין של חיים ומוות״, אמר לשופטים. ״אל תיתנו לדחיינות הזאת שנמשכת 26 שנים להימשך״
14:10- הדיון בבג״ץ התחדש, כעת טוען עורך הדין אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון. ״זה עניין של חיים ומוות״, אמר לשופטים. ״אל תיתנו לדחיינות הזאת שנמשכת 26 שנים להימשך״.
13:33 -הפסקה כעת
13:10- השופט יצחק עמית הביע ביקורת על המפלגות החרדיות שלא טרחו להתייצב לדיון ולהציג את עמדתם.
בהתבטאות משונה, בלשון המעטה, טען עורך הדין החרדי שכשם שגם מחבלי נוחב׳ה זוכים לקבל זכויות מכוח החוק, כך גם תלמידי הישיבות זכאים, ״למרות האווירה בחדר״.
אחרי עוד כמה השוואות הזויות, השופטת ברק ארז הבהירה שהדיון הוא לא ציבורי או פופוליסטי אלא משפטי גרידא.
13:00- עורך דין חרדי עלה להתלונן על הפסקת הקיצבאות. השופטים המבולבלים ניסו לברר את מי הוא מייצג, והוא השיב שמדובר בארגון ״מנהלי הישיבות״, העוסק בעניינים לוגיסטיים וכלכליים. לדבריו תחת הארגון יש 150,000 בחורים, ומאות ישיבות שמשלמות דמי חבר באופן קבוע.
12:40- סולברג: ״אנחנו נמצאים במלחמה והצורך זועק – לזה אנחנו מבקשים התייחסות״. עו״ד הורביץ: לא ניתן להתעלם מכל שיש השלכות רחבות להחלטות שיפוטיות משמעותיות. השופטת ברק ארז: יש חוק, וצריך לקיים אותו.
עורך הדין טוען שבהינתן המצב שצהל לא ערוך לשירות חרדים מבחינה הלכתית, שירת נשים וכדומה, הרי שזו פגיעה בחופש הדת, ואם כן, ״בית המשפט רוצה להעמיד אותם בבחירה בין החוק ובין הרב שלהם״.
השופט מינץ: ״כלומר אם הרב יגיד לא לשלם מיסים נצטרך לפטור אותם, כי זה יפגע בחופש הדת שלהם?״.
השופט שטיין מבהיר: ״גם אם החוק לא טוב התפקיד שלנו לאכוף אותו״.
12:27- הדיון התחדש
עו״ד שמואל הורביץ, נציג איחוד בני הישיבות בארץ ישראל, טוען שאין טעם לכפות גיוס על בני ישיבות כאשר ברור שהדבר לא יעבור בקלות. לדבריו בית המשפט בעצמו קבע שיש להתחשב בשיקולים אלו ואין לנקוט במדיניות של ״ייקוב הדין את ההר״.
השופטים יושבים משועשעים, מחליפים חיוכים
12:10- השופט עמית: אני מזכיר שבדיון קודם הצעתי לצרף את המפלגות החרדיות והם העדיפו לא להתייצב היום הממשלה מייצגת את עצמה ואני מניח שזה כולל אותם
הפסקה של שבע דקות
אחרי 7.5 שעות: תם הדיון בעתירות נגד חוק הגיוס 2
11:49- נציג היועמ״שית הבהיר כי אכן יש זיקה בין חקיקה בנושא הגיוס לבין מתן התמיכה. כך, בהיעדר בסיס נורמטיבי לאי גיוס תלמידי הישיבות, לא תקום עוד סמכות לתקצב ישיבות בגין תלמידים שאינם אוחזים בצווי גיוס שטרם פקעו.
עו״ד מיליקובסקי ציין כי מקור הסמכות להעניק תמיכות הוא ״סמכותה השיורית״ של הממשלה (כלומר – סמכות שאין לאף גוף אחר ולכן אוטומטית הממשלה מקבלת את הסמכות). במסגרת זאת, לא ניתן להפעיל סמכות שתסתור את חוקיות המנהל ואת עקרון השוויון.
הוא הדגיש כי ״הממשלה לא יכולה ביד אחת להימנע משליחת צווי גיוס וביד השנייה להמשיך לתקצב את תלמידי הישיבות״.
11:45- נציג היועמ״שית מדגיש כי ״מה-1 באפריל לא ניתן למנוע גיוס גורף של חרדים וצריך לקבל החלטות בעניינם״. הוא מבהיר כי לעמדת היועמ״שית, להתחשב ולהימנע מגיוס על בסיס הצעת חוק שלא באה לעולם, ובכל מקרה יש בה בעייה משפטית של דין רציפות, ויש את צרכי הצבא אחרי 7 באוקטובר – זה לא משהו שהפוקד יכול לשקול. תהליך החקיקה לא רלוונטי.
סיכם את דבריו: משעה הצבא צריך לשאוף לגייס את מקסימום שאפשר לגייס, המספר 3000 זה המספר המינימלי, ויש עבודת מטה שנעשית כעת. לעמדת היועמ״שית המספר הזה לא משקף את ערך השוויון, ועל מערכת הביטחון לחתור להגדיל אותו ככל שניתן. ״גיוס החרדים זה צו השעה״, הדגיש.
11:40- ווינט: בצבא נערכים לכל האפשרויות, כולל גיוס מיידי של בני ישיבות. באכ"א לא יפעלו ללא הנחייה ישירה מגלנט – שבינתיים דוחף לצירוף חרדים לצה"ל בהסכמה. למרות התנגדות רבנים בכירים, שר הביטחון מזהה "שעת רצון"
11:33- נציג היועמ״שית: סלע המחלוקת בינינו לבין הממשלה הוא פער מסוים שאי אפשר להתעלם ממנו: הניסיון להעביר את שיקול הדעת המהותי לפוקד, הוא לשיטתנו מנוגד לדין ולפסיקה. התזה ששיקול הדעת מה עושים עם 33 אלף איש שדחיית גיוסם פקעה, יכול להתקבל על ידי קצינים אפילו בדרגה נמוכה – זו תזה שלא מחזיקה מים.
11:30- טאובמן בשם הממשלה: הערה אישית ברשות כבודכם, היועמ״שית אישרה לממשלה להיות מיוצגת ע״י עו״ד פרטי. זכות גדולה לייצג אדם באשר הוא אדם קל וחומר את ממשלת ישראל. משפורסם דבר הייצוג זכיתי להודעות מטרידות דומות באותם ניסוחים, לא מסרבים לייצג ממשלה. כך לא חונכנו, לא יעלה על הדעת לנסות להטריד ולאיים על עו״ד לייצג אדם. טענו כנגדנו שאנחנו משתמטים הבן שלי שירת בעזה כמעט שלושה חודשים, לא ישנו בלילה. מתמחה במשרד שלנו נפצע קשה בעזה, כשקיבלתי את הייצוג, נגזר עלינו לחיות ביחד.
11:24- מ״מ נשיא העליון פוגלמן: אם בית המשפט מגיע למסקנה שלממשלה אין בסיס חוקי לתמיכות – הוא יגיד את דברו. אם ביהמ״ש ישתכנע שזה בלתי חוקי – זה בלתי חוקי. באנו לקבל החלטה.
11:22- השופטת יעל וילנר מסכמת מבחינתה: בחורי הישיבות צריכים להביע נכונות לצאת לצבא, למלחמה. אם הצבא יקרא להם או לא יקרא להם זה עוד עניין, אבל הם צריכים להביע הסכמה לגיוס. בלי זה, אין אפשרות להעביר להם את התמיכות.
11:20- השופטת וילנר: "אם יהיו 63,000 שיתייצבו וצה"ל ירצה לגייס אותם ניתן יהיה לתת להם תמיכות".
אחד השופטים: "זה רק כרוך בסיכון שיגייסו אותם".
11:10- השופט עופר גרוסקופף: יש תנאי למתן התמיכות לתלמידי הישיבות והתנאי הוא שלא משתמטים מגיוס שלא כדין.
11:00 -עורך הדין עורר סערה באולם: ״אנחנו מדברים פה על דיני נפשות של האברכים״. עו״ד אליעד שרגא התפרץ: מדובר בדיני ממונות. השופטת ברק ארז: זה דיני נפשות לא רק של אברכים אלא גם של אזרחים אחרים במדינה.
10:55- רגע נדיר בבג"צ: בכל תהליך הדיון עולה כי שופטים שמרנים ושופטים ליברליים מאוחדים נגד בני הישיבות.
10:50- כעת עברו לחלק השני בעתירות: מימון תלמידי הישיבות. הממשלה טוענת שכל עוד לא הוצאו צווי גיוס בפועל, אין מניעה להעביר לבחורי הישיבות תקציבים. השופט פוגלמן מעיר: זאת רק כאשר יש בסיס חוקי. השופטת ברק ארז לעורך הדין: לטענתך אין הבדל במתן התמיכות עם חוק או בלי חוק? עורך הדין – כן. מדובר בתקצוב לימודים תורניים, וללא קשר לסוגיית הגיוס.
לטענת עורך הדין, המדינה מעוניינת לתמוך במוסדות תורניים במליארד. זו זכותה המלאה. התקציב הוא תקציב למוסדות חינוך תורניים, אפשר לא לאהוב את זה אבל זו סמכות קיימת. השאלה היא איך מחלקים את הכסף? וכאן נכנסים מבחני התמיכות. למשל תלמיד חול שלא קיבל צו גיוס – המוסד התורני זכאי לקבל תמיכה בגינו למרות שלא דרך בבקו״ם. כי המטרה היא הגברת החינוך התורני, ואין לשלול את התמיכה מבחור שלא נקרא בפועל לגיוס.
פוגלמן- אדוני יוצא מנקודת הנחה שזה מנותק מסוגיית הגיוס. אך יש קשר בין הדברים. השופטים מצטרפים לדברים. ״נותנים כסף למי שמקיימים את החוק, לא למי שפועל בניגוד לו״, מדגיש השופט שטיין.
10:44- נציג הממשלה: "יש הזדמנות לציבור החרדי להמשיך ולשאת בנטל". השופטת – "להמשיך בנטל? להמשיך?"
10:36- מ״מ נשיא ביהמ״ש העליון פוגלמן: כל הזמן מסתובבים סביב אותה נקודה (שהממשלה מבקשת להסתמך על חוק הגיוס העתידי) – נשקול אותה. לא מתקבל על הדעת שנקבל את החלטתנו על בסיס החוק העתידי.
10:33- השופטים בבג"ץ חוק הגיוס מקשים על נציג הממשלה ושואלים אותו שוב ושוב ושוב האם הממשלה מסכימה לגייס 3,000 בחורי ישיבות. הוא מצידו חוזר על תשובתו – "לא". במהלך הדיון צחוק פרץ באולם.
10:30 – שעה לתחילת הדיון הדרמטי, עורך הדין של הממשלה מתקשה להשיב לשאלות השופטים. השופטים דוחים בתוקף את העמדה לפיה צה״ל יפטור בחורי ישיבה על בסיס חוק הגיוס העתידי. בעיקר מתרעמים על מריחת הזמן ועל חזרתן של הטענות.
10:20- השופטים מסכימים עם הרעיון שצהל יכול לשקול שיקולים פרטניים לגבי מתגייס כזה או אחר, אך מביעים קושי עם העמדה לפיה הוא יכול לשקול שיקול כללי לגבי קבוצה. לדבריהם נקבע בבג״ץ כבר בשנת 1998 שאין אפשרות כזאת.
10:10- השופט עמית לנציג הממשלה: כל התזה שלכם, כל הכתיבה, וכל משחקי המילים נועדו על מנת לעקוף את הלכת רובינשטיין (שקובעת שאין דרך לפטור אלפי בחורי ישיבות בלי חוק). עורך הדין משיב: אף אחד אינו מבקש לעקוף דבר. השופט עמית: יש פה עתירה שמבקשת להצהיר מה המצב החוקי הקיים. החוק פקע ב 2023 ואידך זיל גמור (מביע את דעתו שאין דרך לפטור בחורי ישיבות מגיוס)
10:00 – עורך הדין של הממשלה מבקש לתת את שיקול הדעת לצה״ל האם לגייס או לא, ואומר שעל הפוקד להתחשב בשלל נתונים כמו בהסדר החקיקה העתידי שעל הפרק. השופטים מנסים להבין: בהינתן המצב שכרגע צה״ל אומר שיש מוכנות לגייס 3000 חרדים כבר השנה, האם גם הממשלה מסכימה לזה (כי הרי היא תומכת בשיקול דעתו של הפוקד)? עורך הדין: לא. השופטים: אז בהינתן שהפוקד אומר שיש לו יכולת לגייס 3000 – האם הממשלה מסכימה?. עורך הדין מסתבך בדבריו שוב ושוב.
09:45 – עורך הדין דורון טאובמן המייצג את הממשלה: הממשלה רואה חשיבות ראשונה במעלה לגיוס תלמידי ישיבות ושילובם בצבא, אך ערה גם לקשיים הנוגעים לשילובם בצבא בשל אורח חייהם. עורך הדין מבקש להתחשב
צה״ל קיים השבוע תרגיל מפקדות מטכ״לי כחלק ממוכנות צה"ל למערכה בזירה הצפונית.
בתרגיל השתתפו משרתים בסדיר ומילואים במפקדות פיקוד הצפון ובכלל הזרועות והאגפים, ותרגלו תרחישים רבים המדמים את הרחבת המלחמה בזירה הצפונית ותרחישי מלחמה רב-זירתית. במסגרת התרגיל קיימה אוגדה 36 מודל אוגדתי רחב הכולל תרחישי לחימה בזירה הצפונית.
במהלך התרגיל הרמטכ״ל, רב-אלוף הרצי הלוי, ביקר בבור פיקוד הצפון, בחמ"לים בגזרה ובבור חיל האוויר בקריה עם מפקד פיקוד הצפון, אלוף אורי גורדין, מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, ראש אגף המודיעין, אלוף אהרון חליוה שהצהיר על פרישה אך ממשיך בתפקידו. כמו כן נכחו גם ראש אגף המבצעים, אלוף עודד בסיוק ומפקדים נוספים.
"צה״ל ממשיך לחזק את מוכנותו בכל עת ולהפיק לקחים תוך כדי המלחמה" נמסר.
חטיבת האש של אוגדה 91 בשיתוף חיל האוויר זיהתה היום (א') באמצעות כלי טיס מחבל נכנס למחסן אמצעי לחימה של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב מיס אל ג׳בל שבדרום לבנון. זמן קצר לאחר מכן, מטוסי קרב תקפו את מחסן האמל״ח בו שהה המחבל. לאחר התקיפה, זוהו פיצוצי משנה המעידים על הימצאות אמצעי לחימה רבים במחסן.
מוקדם יותר היום, זוהו מספר שיגורים שחצו משטח לבנון למרחב מרגליות, לוחמי ההגנה האווירית יירטו בהצלחה את כלל השיגורים. בסגירת מעגל, מטוסי קרב תקפו מבנה צבאי של חיזבאללה במרחב הכפר חולא ממנו בוצעו השיגורים למרגליות.
בהמשך להתרעות שהופעלו בצפון הארץ על חדירת כלי טיס עוין וירי רקטות וטילים, שוגר מיירט לעבר מטרה שנחשדה כמטרה אווירית חשודה, האירוע הסתיים ונמצא כעת בבדיקה. התרעות על ירי רקטות וטילים בנהריה הופעלו כתוצאה משיגור המיירט ומחשש לנפילת שברי יירוט.
כמו כן, זוהו כחמישה עשר שיגורים לעבר מרחב קצרין שנפלו בשטחים פתוחים, אין נפגעים. פרצו שריפות במספר מוקדים במרחב, כוחות כבאות והצלה פועלים כעת על מנת לכבות את השריפות.
בשורות הבאות אתם עומדים להתוודע לסיפור מפחיד בכל קנה מידה, שבימים אלו צף ועולה למודעות הציבורית, בתקווה של כל המעורבים בפרשה, שהוא ייפתר בקרוב.
מדובר ברב אורן והגב' אסתר סלמן – זוג בעלי תשובה יקרים שהקימו בית חרדי לתפארת, ארבעה ילדים צדיקים וכשרים, ההולכים בדרך ה'. הבן הגדול כבר לומד בישיבה קטנה, והבת הצעירה בת שנתיים בלבד. באמצע שתי בנות נוספות, תלמידות בית ספר.
לפני כחודשיים לקתה האם הצדקת בדלקת ריאות. המחלה הלכה והסתבכה ולאחר שלושה ימי אשפוז נפטרה האם הצעירה, בהותירה בעל שבור ורצוץ וארבעה יתומים מבוהלים שלא הבינו מהיכן נפלה עליהם הצרה הנוראה הזאת.
ר' אורן נאלץ להישאר עם ילדיו ולטפל בבתו בת השנתיים, מה שמנע ממנו את היכולת לצאת לעבודתו כנהג הובלות, וגם ללימודיו בכולל בו היה לומד חצי יום.
בתוך זמן קצר מאוד נפגעה הפרנסה שלהם באופן משמעותי, והוא לא היה מסוגל לשלם את שכר הדירה הקטנטנה בה התגוררו בצפיפות גדולה.
בלית ברירה הוא לקח את הילדים ועבר להתגורר בבית הוריו, השוכן בלב לבה של שכונה ערבית ברמלה.
הילדים פוחדים להוציא את הראש מהבית, כל הסביבה מלאה ערבים. המראה החרדי שלהם חריג מאוד בשכונה וגורר תגובות מיידיות של שנאה, במיוחד על רקע המצב הביטחוני הרגיש.
בבית עצמו לא שומרים תורה ומצוות, ואף שהסבתא מאוד משתדלת לבוא לקראת ולכבד את הדרישות ההלכתיות, יש לזה כמובן מחיר לא פשוט לגבי חינוך הילדים.
בימים האחרונים נחשפה המורה של אחת הבנות למצב המחריד והשמיעה קול זעקה, בניסיון להבין מדוע אף אחד לא בא לעזרתם עד כה.
מדובר במקרה מצוקה חמור ביותר, כל מילה מיותרת! זה הזמן לפתוח את הלב ולהציל את הילדים הצדיקים האלו, ברוחניות ובגשמיות!!!
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר מחדד את המסרים נגד העסקה לשחרור החטופים, כפי שנחשפה על ידי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, אשר תכלול בין היתר את סיום המלחמה.
בן גביר, שכבר אתמול הבהיר כי מפלגתו תפרוש מהממשלה, אמר היום בשנית: ״עסקה, כפי שפרטיה פורסמו, משמע ויתור על מיטוט חמאס, ויתור על המשך המלחמה – היא עסקה מופקרת! אין כאן ניצחון מוחלט, אלא תבוסה מוחלטת לחמאס".
יו"ר עוצמה יהודית הוסיף בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "אני אומר, שאם ראש הממשלה, בנימין נתניהו ימשיך להוביל את העסקה הזו – אנחנו נפרק את הממשלה".
