חודש: פברואר 2025

אחד החללים שגופתו שוחררה היום משבי מחבלי חמאס, הוא עודד ליפשיץ הי"ד, מחלוצי קיבוץ ניר עוז שנחטף ב-7 באוקטובר, בעודו בחיים. ליפשיץ, שהיה בן 84, נחטף יחד עם רעייתו יוכבד, בעסקת החטופים הראשונה. יוכבד ליפשיץ, "היא ראתה אותו ירוי וזרוק מחוץ לבית, ואז לקחו אותה" סיפר בנה.

בנו, יזהר ליפשיץ, שיתף בכאב את תחושות המשפחה: "סכנה לחיי אבי אנחנו מרגישים כבר הרבה זמן, ידענו והרגשנו, אבל כשזה מוחשי זה מוחשי". בריאיון לחדשות 12 אמר יזהר כי המשפחה הייתה מעדיפה אילו אביו היה נופל ב-7 באוקטובר ולא היה נאלץ לעבור את תלאות השבי.

מעדויות שהגיעו למשפחה עולה כי ליפשיץ הוחזק בדירה בח'אן יונס במשך כשבועיים. אחת השבויות ששוחררו סיפרה כי שהתה עמו וציינה את תפקודו המרשים והסיוע שהעניק לה בתקופה הקשה. ביום העשרים ללחימה, כאשר מצבו הבריאותי החמיר, הוצא מהחדר ומאז נותק הקשר עמו.

אתמול, סיפרה יוכבד ליפשיץ, על הכאב הגדול בבגידת אלו שבעלה האמין בשלום עמם: "הוא היה לוחם גדול לשלום, היו לו יחסים מאוד טובים עם הפלסטינים… אחד הדברים שהכי כואבים לי שהם בגדו בו, הם הורידו אותו שאולה אחרי שכל חייו הוא נלחם למענם".

המורכבות הדיפלומטית סביב גירוש המשוחררים מעזה ממשיכה להעמיק. על פי המתוכנן, מצרים הייתה אמורה לשמש כתחנת מעבר במסגרת חסותה על הסכם הפסקת האש. אולם, הרשויות המצריות הציבו תנאי ברור: קליטת משוחררים חדשים תתאפשר רק לאחר פינוי חלק מהאסירים הנמצאים כבר בשטחה למדינות שלישיות.

למרות שהתקבלו הסכמות ראשוניות ממספר מדינות, ביניהן אלג'יריה, אינדונזיה ומלזיה, וגם קטר הביעה נכונות לקלוט אסירים, התהליך טרם יצא לפועל. שבועיים חלפו מאז פורסמו ההסכמות, ועשרים המשוחררים עדיין נותרו ברצועת עזה.

אחד המקרים הבולטים הוא של מוחמד אבו ורדה, ששוחרר בפעימה השלישית של העסקה בתמורה לשחרורם של שלושה חטופים: גדי משה מוזס, אגם ברגר וארבל יהוד. הבוקר נצפה אבו ורדה בח'אן יונס, כשהוא עוטה כאפיה בצבע ירוק המזוהה עם חמאס, במהלך טקס העברת גופות החטופים לידי הצלב האדום.

אבו ורדה נשפט בישראל ל-48 מאסרי עולם בגין מעורבותו בפיגועים קשים של חמאס בשנות ה-90, בהם שני פיגועים בקו 18 בשנת 1996 שגבו את חייהם של 44 בני אדם. ישראל הסכימה לשחררו בתנאי שיגורש לחו"ל, אך בשל הסירוב המצרי, הוא נותר בעזה.

מקרה נוסף הוא של סאמי ג'ראדאת מהג'יהאד האסלאמי, שהיה בין מתכנני הפיגוע במסעדת מקסים בשנת 2003, בו נרצחו 21 ישראלים. גם הוא נמצא בין העשרים שנותרו ברצועה.

על פי הנהלים שנקבעו בעסקה, שירות בתי הסוהר אחראי להסעת המשוחררים למעבר כרם שלום, משם הם אמורים לעבור למצרים בסיוע הרשויות המצריות. אולם כעת, עם העיכוב בתהליך, לא ברור מתי ואיך תיפתר הסוגיה.

צה"ל מתנצל בפני משפחת ביבס על פרסום שמם של שירי ושני ילדיה כפיר ואריאל כחללים חטופים שיוחזרו מחר.

"צה"ל אחראי על הקשר עם משפחות החטופים. צה"ל ביצע תחקיר לנושא ושוחח עם המשפחות. אנו מצטערים על הטעות שנעשתה אל מול המשפחות בתום לב ועל עוגמת הנפש", נמסר מדובר צה"ל.

זאת לאחר שעופרי, אחותו של שורד השבי ירדן ביבס, זעמה על פרסום השמות ואמרה: "16 חודשים אנחנו מחכים לוודאות שלא נתנו לנו ועכשיו זה נקבע לפני שהם פה ולפני שעברו זיהוי? מדינה שלמה הפכה לקציני נפגעים ודופקת לנו בדלת".

גורם במשרד ראש הממשלה, שהפיץ מוקדם יותר את שמותיהם של בני המשפחה ושל החטוף עודד ליפשיץ באופן לא רשמי בטענה כי המשפחות אישרו את הפרסום, התחמק מאחריות והגיב: "מדובר בטעות קשה בהתנהלות של קציני הקשר בצה"ל מול משפחת ביבס, שנבעה מטעות אנוש מצערת. הקצינים אישרו לפרסם את השמות לכתבים, למרות שלא התקבל אישור מהמשפחה כפי שנדרש מהם לוודא מול כל משפחה על פי נוהל קבוע. בכל מקרה, בשום שלב לא פורסמה הודעה רשמית ממשרד ראש הממשלה עם שמות החטופים החללים".

אישה כבת 50 הותקפה הערב (רביעי) על ידי אדם עם גרזן ברחוב אור החיים בעיר העתיקה בירושלים.

חובשים ופראמדיקים של מד"א שהוזעקו למקום טיפלו בה ופינו אותה במצב בינוני לבית החולים שערי צדק.

המשטרה שהגיעה למקום פתחה בחקירה ונבדק חשד שמדובר בפיגוע.

בעקבות תלונות מצד תושבים מקומיים על הפרות סדר והתנהלות לא הולמת של תיירים ישראלים, ערכה משטרת תאילנד חיפוש בבית חב"ד בעיר פאי ב-11 בפברואר. החקירה לא העלתה ראיות לפעילות בלתי חוקית, אך המתיחות סביב נוכחותם של תיירים ישראלים באזור נמשכת.

בד בבד, נפוצו ברשתות החברתיות שמועות על כך שישראלים מקימים "ארץ מובטחת" בפאי, שבה חיים לכאורה כ-30,000 מהם. השמועות, שמזכירות תאוריות קונספירציה אנטישמיות מהעבר, עוררו חששות בקרב הקהילה המקומית. ראש ממשלת תאילנד, פאטונגטארן שינוואטרה, הכחישה את הטענות והבהירה כי הממשלה עוקבת אחר המצב.

עופרי ביבס, אחותה של ירדן ביבס, הביעה הערב (רביעי) זעם על פרסום רשימת שמות ארבעת החטופים-החללים מבלי לתאם זאת עם המשפחות.

"הרשימה שכבר הפכה את שירי אריאל וכפיר לחללים שפרסם משרד ראש הממשלה כביכול באישור המשפחות לא עברה אף אישור שלנו. מדינה שלמה הפכה לקציני נפגעים ודופקת לנו על הדלת", כתבה ביבס.

מוקדם יותר נמסר מטעם המשפחה כי "את הבשורה המרה במידה ותהיה כזו אנחנו צריכים לקבל בדרך המקובלת לאחר שיושלמו כל הליכי הזיהוי. אנחנו מבקשים לא להספיד את יקירינו עד אשר יהיה אישור לאחר זיהוי סופי".

אגם ברגר, ששוחררה לפני כשבועיים במסגרת הפעימה הראשונה של עסקת החטופים, נפגשה עם הרבנית צילי שניידר, יו"ר ארגון 'קשר יהודי', ואיש התקשורת שניאור ובר, ושיתפה אותם בסיפור הישרדותה המטלטל.

ברגר סיפרה כי במהלך השנה האחרונה לשבי, מחבלי חמאס העבירו לחטופים חפצים שונים, ובהם סידור תפילה. "לא ברור איך זה קרה, אבל הם פשוט נתנו לנו סידורים", סיפרה. "השתמשנו בהם המון, זה נתן לנו כוח".

היא תיארה כיצד החטופים עקבו אחרי לוח השנה העברי וניסו לשמור חגים ומועדים ככל האפשר. "ידעתי פחות או יותר מתי החגים מתקרבים לפי הרדיו והטלוויזיה", סיפרה. "בפסח נמנעתי מחמץ והסתפקתי בקמח תירס".

יום כיפור היה עבורה רגע מכונן: "הצלחנו לשמור על הצום, והתפללנו המון באותו יום. גם בתענית אסתר צמתי – זה היה משהו שהרגשתי שאני חייבת לעשות".

לצד רגעי החוזק, היא תיארה גם את הקושי שבניתוק מחברותיה לשבי: "כשהבנתי שהחברות שלי כבר בבית, זה היה בלתי נתפס. ידעתי שהולכים לשחרר אותי, אבל עד הרגע האחרון לא הייתי בטוחה".

למרות הנסיבות הקשות, היא מספרת כי האמונה הייתה הכוח המרכזי שהחזיק אותה. "אני לא יודעת איך הייתי עוברת את זה בלי האמונה שלי – זה מה שנתן לי תקווה".

בשעות האחרונות, במהלך המבצע לסיכול טרור בצפון השומרון, מסתערבי מג״ב איו״ש וכוחות צה״ל, בהכוונה מודיעינית של שב״כ, חיסלו שלושה מחבלים מבוקשים בכפר פרעה שבחטיבת מנשה, אשר עסקו בסחר באמצעי לחימה למטרות טרור.

שני מבוקשים נוספים נעצרו בפעילות.

לאחר שחיסלו את המחבלים, הכוחות סרקו בנקודה ואיתרו רובה מסוג "M-16" מפורק מוטמן באדמה, לצד אמצעי לחימה נוספים, ואקדח על גופת אחד המחבלים.

מבצע אכיפה רחב היקף למיגור תופעת אי סימון המחירים יחל מחר (חמישי) ברחבי הארץ, בהנחיית שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת. המבצע יימשך בשבועות הקרובים ונועד להבטיח הצגת מחירים ברורה ושקופה לצרכן ולמנוע ניצול לרעה של החוק.

השר ברקת ציין כי "במסגרת פעילות משרד הכלכלה והתעשייה, שמתי לי ליעד לקדם צרכנות נבונה ולשדרג את ההגנה על הצרכן הישראלי מפני תופעות לא רצויות בשווקים. אי סימון המחירים בשווקים הינה בניגוד לחוק, ולעיתים מנוצלת לרעה על ידי קמעונאים להעלאת מחירים מבלי שהצרכן מודע לכך. זו תופעה שאינה מקובלת עלינו".

ברקת הנחה את גופי הפיקוח של משרד הכלכלה והרשות להגנת הצרכן לצאת למבצע אכיפה רחב, בהובלת נאוה זקן, מנהלת מינהל אכיפה ומדידה, ויעקב (קובי) זריהן, הממונה על הגנת הצרכן וסחר הוגן. המבצע יתמקד לא רק בהצגת המחירים על המוצרים, אלא גם בהתאמת המחיר בקופה למחיר שעל המדף ובבדיקת דיוק המשקלים ברשתות השיווק.

הוא קרא לציבור לדווח על מקומות בהם לא מוצגים מחירים כחוק. "שיתוף הפעולה של הציבור הוא חיוני להצלחת המבצע ולהגנה על זכויות הצרכנים".

נאווה זקן הוסיפה כי "חובת הצגת המחירים היא אחת מאבני היסוד של הגנת הצרכן במדינת ישראל. הצגת מחירים ברורה מאפשרת לצרכנים לבצע השוואות מחירים אמיתיות ולקבל החלטות קנייה מושכלות. נפעל בנחישות נגד עסקים שמפרים את החוק".

יעקב זריהן הדגיש כי "מתוך החשיבות הרבה לזכויות הצרכנים, בטוחני שמכפילי הכוח של משרד הכלכלה והרשות להגנת הצרכן יביאו להגברת האכיפה והשגת היעדים לטובת כלל הציבור".

ראוי לציין כי השר ברקת משנה כעת את עמדתו, לאחר שבתקופה האחרונה קידם יוזמות לביטול חובת סימון המחירים בחנויות, אך כעת פועל לחיזוק האכיפה במטרה להגן על הצרכנים.

מחר (חמישי) צפוי להיפתח באופן רשמי, משפטם של יועץ ראש הממשלה אלי פלדשטיין וארי רוזנפלד, נגד המודיעין וזאת בחשד להדלפת מסמכים שלא כדין.

בתוך כך, הערב (רביעי) נחשף ב'כאן חדשות', כי שר הביטחון ישראל כ"ץ נמנע במשך שבועות מלחתום על תעודות החיסיון הנדרשות בתיק המסמכים המסווגים. מהלך שגרם לעיכוב משמעותי בפתיחת ההליך המשפטי נגד השניים.

על פי הדיווח, מקורות המעורים בפרטי התיק מסרו כי השר הסביר את הימנעותו מחתימה בטענה כי "קיבל מידע על ליקויים בהליכי החקירה, וביקש לבחון אותם לעומק טרם מתן אישורו". אולם, הייעוץ המשפטי שלהוט לקדם את המשפט בכל מחיר, התערב בנושא והבהיר לשר כי הנושא אינו נתון לשיקול דעתו, תוך אזהרה כי המשך העיכוב עלול להיחשב ל-"התערבות בלתי ראויה בהליך הפלילי".

פלדשטיין, ששימש כדובר ראש הממשלה, מואשם בארבע עבירות חמורות: מסירת ידיעה סודית, מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, החזקת ידיעה סודית ושיבוש מהלכי משפט. במקביל, רוזנפלד מואשם במסירת ידיעה סודית, שיבוש מהלכי משפט וגניבה בידי מורשה.

במשרד הביטחון סירבו להגיב לפרטים שנחשפו.

אחרי שבישראל היו מי שהתלהבו מהודעת הרשות הפלסטינית, כי החליטו לעצור את העברת התשלומים למשפחות מחבלים, גורמים בכירים במערכת הביטחון סבורים שמדובר במצג שווא.

בישיבת הקבינט המדיני בטחוני, שנערכה בימים האחרונים, אמרו בכירים במערכת הביטחון לשרי הממשלה כי הודעת הרשות הפלסטינית שהיא מבטלת את חוק תשלום המשכורות למחבלים "הוא מצג שווא, אירוע קוסמטי". כך נחשף הערב ב-i24NEWS.

הבכירים התייחסו להודעת הרשות הפלסטינית מיום שני בשבוע שעבר כי אבו-מאזן פרסם צו נשיאותי ש"מבטל את הסעיפים הקשורים לתשלום קצבאות כספיות למשפחות אסירים, מחבלים שמתו בפיגוע התאבדות ופצועים". הרשות הפלסטינית הודיעה שהחל מעתה, יוכלו משפחות של מחבלים פלסטינים לפנות לרשויות ולבקש סיוע וקצבאות.

על פי הדיווח, הבכירים אמרו כי "זה מצג שווא. אירוע קוסמטי ומתיחת פנים כדי לנסות ולגייס לגיטימיות אצל הממשל האמריקני". בעקבות כך אמרו שרים כי "מדובר בבעיה קשה" וכי "ישראל תצטרך להשקיע מודיעין, ולהגביר את הדרכים לאסוף מידע איך וכמה כסף מעבירה הרש"פ למחבלים ואסירים".

השרים הוסיפו כי הדבר גם יקשה על הקבינט לדעת כמה כספים לקזז מהכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית.

במהלך הדיון עדכנו בכירי מערכת הביטחון בגלל מצבה הכלכלי הקשה, הרשות הפלסטינית קיצצה ב-20% את המשכורות שהיא מעבירה למחבלים וגם ל'בעלי מקצועות רגילים".

שר הביטחון ישראל כ"ץ החליט היום (רביעי) למנות את סגן הרמטכ"ל, אלוף אמיר ברעם, לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון.

אמיר ברעם ייכנס לתפקידו בשבועות הקרובים, לאחר סיום כהונתו בצה"ל ובתום הליכי חפיפה מסודרים עם סגן הרמטכ"ל הנכנס, עם מ"מ מנכ"ל משרד הביטחון, ולאחר השלמת הליך המינוי ואישורו בממשלה.

אמיר ברעם (55), שירת במשך 37 שנים בצה"ל במגוון תפקידי לחימה ופיקוד בכירים, בין היתר, מפקד סיירת צנחנים, מג"ד 890, מפקד יחידת מגלן, מח"ט הצנחנים, מפקד אוגדת 98, מפקד אוגדת 91, ובדצמבר 2017 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד הגיס הצפוני, ובמקביל מונה למפקד המכללות הצבאיות. באפריל 2019 מונה למפקד פיקוד הצפון.

באוקטובר 2022 מונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל, והיה אחראי על בניין כוחו של צה"ל. ברעם מגיע מתוך מערכת הביטחון ומכיר היטב את תהליכי הרכש, האמל"ח והתעשיות הצבאיות, ומצוי ביחסי עבודה עמוקים עם מקביליו בארה"ב ויוכל לתרום תרומה מכרעת לצורך הצטיידות מהירה.

אמיר ברעם מנוסה בניהול מערכות ביטחוניות גדולות, תוך ממשק יעיל עם המערכות האזרחיות הרלוונטיות. בתפקידו כסגן רמטכ"ל גיבש וריכז את צרכי צה"ל ביחס לתוכנית בניין כוחו בעשור הקרוב, והציג המשמעויות בפני שר הביטחון, ועדת שרים להצטיידות, וועדת נגל, ויוכל לתרום למימושם.

אמיר ברעם, נשוי ואב לשלושה ילדים (שניים מהם משרתים בכוחות הביטחון), מתגורר באזור המרכז ובוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה והקולג' המלכותי ללימודי ביטחון. בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן ותואר שני ביחסים בין-לאומיים מקינגס קולג' לונדון.

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "החלטתי למנות את אמיר ברעם למנכ"ל משרד הביטחון. אמיר ברעם הוא מפקד ולוחם מצטיין, שהקדיש את חייו לביטחון ישראל ושירת בתפקידים בכירים ומשמעותיים בצה"ל, ומביא עימו ניסיון רב בבניין כוחו של צה"ל, בין היתר בנושאי רכש, תעשיות ביטחוניות, תקציב, תשתיות בינוי ושיתוף פעולה בינלאומי-אסטרטגי מול ארה"ב ומדינות נוספות. אני משוכנע שבתקופה זו, בה מערכת הביטחון ניצבת בפני אתגרים גדולים, אמיר ברעם יוכל לתרום תרומה מכרעת לביסוס כוחו של צה"ל וקידום משימותיו ולאפשר לצה"ל להיות צבא מנצח שמכריע את הזירות השונות ושומר על ביטחון מדינת ישראל".

סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון המיועד, אמיר ברעם: "אני מודה לשר הביטחון ישראל כ"ץ על האמון הרב שנתן בי עם בחירתי לתפקיד. הנני רואה בתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון זכות גדולה ומחויבות אדירה להמשיך בעשייה הביטחונית לטובת ביצור עוצמתה של מדינת ישראל, בייחוד נוכח ריבוי האתגרים בעידן הזה. אמשיך לפעול בנחישות תוך שיתוף פעולה הדוק עם שותפיי במערכת הביטחון בכלל וצה"ל בפרט".