בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל לאחרונה את עמדת המדינה ודחה על הסף תביעה שהוגשה נגדה בנוגע לבעלות על כ-50 אלף דונם בנגב. התובעים טענו כי הקרקע הוענקה במתנה על ידי נציג האימפריה העות'מאנית למנהיג בדואי בתקופת שלטונם, אך בית המשפט קבע כי התביעה התיישנה ולא הוצגו ראיות מספקות להוכחת הבעלות.
על פי התביעה, חמאד פאשה אלסופי ז"ל, מנהיג שבטי הבדואים בנגב, קיבל מהסולטן העות'מאני עבד אלחמיד (שלט בין 1876-1909) שטח של כ-50 אלף דונם, אשר נרשם על שם בניו. לטענת התובעים, המדינה רשמה את הקרקע על שמה בשנות ה-80 בהליך הסדר מקרקעין "שגוי ומוטעה", תוך הסתרת זכויותיהם במכוון. מנגד, המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד טובה בוכריס מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), טענה כי התביעה התיישנה, מאחר שהתובעים לא בדקו את מצב הקרקע במשך שנים רבות, ולא הציגו כל ראיה מוכחת לזכויותיהם.
שופט בית המשפט המחוזי יעקב דנינו, עמד על הכשלים בה לוקה התובענה (לרבות בנוגע לזיהוי המקרקעין והוכחת שרשרת הזכויות הנטענת) ודחה את טענות התובעים, תוך הדגשת חשיבות סופיות הרישום במרשם המקרקעין וקבע כי אין ביסוס לטענת המרמה: "הרציונל החקיקתי להגן על בעלי מקרקעין מוסדרים מחייב הכרה בהתיישנות קצרה כאשר התוקף את הליך ההסדר הוא תובע הטוען לזכויות". עוד ציין כי "התובעים לא עשו דבר לרישום זכותם הנטענת במקרקעין במשך עשרות שנים, ולמצער, לא מחו על רישום הקרקע על שם המדינה".
בית המשפט דחה את התביעה על הסף וחייב את התובעים בתשלום הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח.
