חודש: אפריל 2025

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו מסרו הערב (שני) הצהרות לתקשורת בתום פגישתם בבית הלבן.

"היום לנו שיחות נהדרות על הנושאים הברורים, כמו איראן והסחר", הצהיר הנשיא טראמפ בפתיחת דבריו, והוסיף הצהרה דרמטית לפיה "יהיו שיחות ישירות עם איראן, שיתחילו בסוף השבוע". הנשיא האמריקני הביע תקווה להצלחת המשא ומתן ואמר: "אני מקווה שהשיחות יהיו מוצלחות, משא ומתן הוא אינטרס איראני. עסקה עם איראן תהיה עדיפה מהמצב ההפוך. זה לא משהו שאני או ישראל רוצים להיות מעורבים בו, אז נראה כיצד נוכל להימנע מזה".

ראש הממשלה נתניהו התמקד בדבריו בעיקר בסוגיות הכלכליות ואמר כי בישראל מתכוונים לפעול לצמצום הגירעון המסחרי מול ארצות הברית ולהסיר חסמי סחר הקיימים. "ישראל תהיה דוגמה למדינות רבות שינהגו כמוה", הצהיר נתניהו.

הנשיא טראמפ הוסיף: "אני מקווה שהמלחמה בעזה תסתיים בקרוב. החטופים הם יגון בלתי נסבל. אנו רוצים להוציא את כולם. סטיב וויטקוף עובד על עסקה נוספת ואנו מקווים שיצליח. אנו מחויבים להוציא את החטופים אבל גם לסיים את הרודנות של חמאס בעזה".

בנוסף, התייחס ראש הממשלה נתניהו למעורבותה הגוברת של טורקיה בשטח סוריה ואמר: "אנו לא רוצים שטורקיה או אף מדינה ישתמשו בסוריה כבסיס לתקיפות נגד ישראל. דיברנו על דרכים להימנע ממסלול זה במגוון של דרכים".

ההצהרות המשותפות משקפות את מורכבות היחסים בין שתי המדינות ואת סדר היום העמוס שעל הפרק, הכולל נושאים ביטחוניים וכלכליים בעלי חשיבות אסטרטגית לשני הצדדים. ההכרזה על שיחות ישירות עם איראן צפויה לעורר עניין רב ולעצב מחדש את המפה הגיאו-פוליטית במזרח התיכון.

בכירים במערב חשפו הערב (שני) כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל מאמץ דיפלומטי מול מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, במטרה לסכל עסקה פוטנציאלית למכירת מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-35 מתוצרת ארצות הברית לטורקיה. על פי שלושה מקורות שונים, ביניהם שני בכירים מערביים, ראש הממשלה נתניהו העלה את הנושא לדיון במספר שיחות שקיים עם רוביו במהלך החודשים מרץ ואפריל האחרונים.

המקורות מציינים כי בשיחות סגורות הביע ראש הממשלה את כוונתו להעלות את סוגיית מכירת מטוסי הקרב גם בפני נשיא ארצות הברית עצמו. מאמצים אלו מתבצעים על רקע ההתחממות ביחסים בין טורקיה לארצות הברית, ובצל המתיחות הגוברת בין ישראל לטורקיה בזירה הסורית. כזכור, בשבוע שעבר דווח על תקיפה של חיל האוויר הישראלי נגד שלושה בסיסים צבאיים בסוריה, כולל בסיס האוויר טיאס (T4), במה שגורמים מערביים תיארו כ"חלון הזדמנויות מוגבל" לפגוע ביעדים אלה בטרם יוצבו בהם נכסים צבאיים טורקיים.

במקביל למאמצים הישראליים לבלום את עסקת ה-F-35, נמשכת העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין יוון לישראל. ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטקיס, ביקר בישראל ב-30 במרץ, ודווח כי יוון נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת מערכות הגנה אווירית מסוג "ברק" מישראל.

בתגובה לדיווחים על מאמצי נתניהו, ציין מקור טורקי בכיר כי למרות המאמצים הישראליים, "אי אפשר לומר לטראמפ לא לבצע את המכירה הזו". עם זאת, הוסיף המקור כי "נתניהו יכול רק לדרוש מטראמפ למכור יותר F-35 לישראל, אולי להכפיל את הכמות שטורקיה עשויה לקנות".

הדיווחים על פעילותו של נתניהו מול הממשל האמריקני בנושא עסקת ה-F-35 מעידים על החשיבות הרבה שישראל מייחסת לאיזון הכוחות האזורי ולשמירה על יתרונה הצבאי במזרח התיכון, במיוחד לנוכח השינויים הגיאו-פוליטיים והתפתחויות בזירות השונות.

בישראל אישרו הערב (שני) את קבלתה של הצעת פשרה חדשה ממצרים בנוגע לעסקת שחרור החטופים המוחזקים ברצועת עזה. עם זאת, גורם ישראלי רשמי הבהיר כי ישראל לא תוכל לקבל את ההצעה במתכונתה הנוכחית, בעיקר בשל הדרישה המרכזית לערבויות להפסקת אש קבועה ולנסיגה מוחלטת של כוחות צה"ל משטח הרצועה.

ההצעה המצרית המגובשת כוללת את שחרורם של שמונה חטופים ישראלים חיים, ביניהם החייל הישראלי-אמריקני עידן אלכסנדר, יחד עם החזרת גופותיהם של שמונה חטופים נוספים. בתמורה לשחרור זה, מוצעת הפסקת אש בת 50 ימים, פתיחה מחודשת של ציר נצרים, שיבת תושבים עזתים לאזורים מסוימים, הכנסת סיוע הומניטרי בהיקף משמעותי וקיום דיונים עתידיים על שלב נוסף בעסקה, תוך קבלת ערבויות מצד המתווכות הבינלאומיות.

על פי דיווח מוקדם יותר בעיתון א-שרק אל-אווסט, ההצעה הנוכחית מהווה ניסיון גישור בין הסכמתה הראשונית של חמאס לשחרור חמישה חטופים לבין הדרישה הישראלית לשחרור של אחד-עשר חטופים בשלב הראשון.

בישראל הביעו הסתייגות עמוקה מדיון בהצעה המצרית במתכונתה הנוכחית, בעיקר בשל הסעיף הדורש דיון על סיום המלחמה בעזה – נושא שישראל מתנגדת לו בתוקף. בשלב זה, ישראל זוכה לגיבוי אמריקני בהתנגדותה לדרישה זו. יחד עם זאת, גורמים המעורבים במגעים הביעו תקווה כי פגישה עתידית בין נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן עשויה לסייע בהפעלת לחץ על ישראל לגלות גמישות רבה יותר.

נציגים של משפחות החטופים המאוגדות ב"פורום תקווה" קיימו היום פגישה בבית הנשיא עם נשיא המדינה יצחק הרצוג. במהלך הפגישה, שהתנהלה באווירה של כבוד הדדי, הציגו בני המשפחות את עמדותיהן המורכבות וביקשו מהנשיא להקשיב באופן מעמיק לצד שלהן בסוגיית שחרור יקיריהן השבויים בעזה.

למפגש המרגש הגיעו צביקה מור, אביו של איתן מור; טליק גואילי, אמו של שוטר היס"מ רן גואילי; רועי ברוך, אחיו של אוריאל ברוך; ושמעון אור, דודו של אבינתן אור. הנשיא הרצוג הקדיש זמן משמעותי לפגישה והטה אוזן קשבת לדאגותיהן הכנות של המשפחות. בני המשפחות שיתפו את הנשיא בתחושותיהם הקשות ובציפיותיהם הכנות בנוגע למאמצים המתמשכים להשבת יקיריהן במהרה.

הנשיא הרצוג הביע בפני המשפחות את הערכתו העמוקה לכוחן ולעמידתן האיתנה בשעה קשה זו, וייחל כי לקראת חג החירות הקרב ובא, יזכו גם הן לבשורות טובות ולשחרורם הקרוב של כלל החטופים, במהירות האפשרית.

"אנו מודים לנשיא המדינה על הנכונות להיפגש עמנו ולהקשיב לקולנו," מסרו נציגי פורום תקווה בתום הפגישה. "זוהי זכות בסיסית של כל משפחה להציג את עמדותיה בכל פורום ובכל מקום, ובכלל זה בבית הנשיא."

הפרשן הפוליטי, יעקב ברדוגו, תקף הערב (שני) במלים קשות את השר משה ארבל בראיון לרדיו "קול ברמה".

ברדוגו טען כי השר ארבל "אינו מייצג את מצביעי ש"ס" ואף "מתריס כלפי ציבור המצביעים". לדבריו, " יכול להיות שזה נוח למנהיגי ש"ס שיש להם רקדן 'מה יפית' שאולי יקבל כסא בבית המשפט העליון, והוא סוג של אכזבה עצומה".

במתקפה אישית חריפה במיוחד, כינה ברדוגו את השר ארבל "אוסלו על סטרואידים" והוסיף: "יכול להיות שכשאריה דרעי יאמר 'אנחנו לימין נתניהו' יזכירו לו שהייתה לו גם יד שמאל מאוד קשה, אלימה ודי עלובה שקוראים לה משה ארבל. ארבל הוא אוסלו על סטרואידים, הוא בעל הגישה הקרובה ביותר לקפלן".

התנועה לאיכות השלטון הגישה היום לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) תצהיר מטעם ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ) לשעבר, יורם כהן, במסגרת העתירות התלויות ועומדות נגד ממשלת ישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו, היועצת המשפטית לממשלה, הוועדה המייעצת למינויים בכירים וראש השב"כ הנוכחי.

בתצהיר טוען כהן כי במהלך כהונתו כראש הארגון בין השנים 2011 ל-2016, ניסה ראש הממשלה נתניהו בשני מקרים שונים לנצל את סמכויות השב"כ למטרות פוליטיות ואישיות מובהקות.

האירוע הראשון המתואר בתצהיר התרחש בשנת 2013, כאשר ראש הממשלה נתניהו פנה לכהן בבקשה להטיל על שב"כ את האחריות לפיקוח הדוק, תוך שימוש באמצעים מודיעיניים מתקדמים, על כלל הגורמים שהיו שותפי סוד במבצע רגיש במדינה זרה. כהן מעיד כי התנגד נחרצות לבקשה זו, באומרו לראש הממשלה: "אמרתי לראש הממשלה כי גם אם החשש מוצדק, לא ראוי שהשב"כ יפעיל כלים שמיועדים לסיכול טרור וריגול ישומשו לפיקוח והרתעת מאות אנשים מקהיליית המודיעין הישראלית, וביניהם ראשי הארגונים המקבילים, וזאת ללא שהיה חשד ספציפי כלפי מי מבין קבוצה זו."

תקרית אחרת מתוארת בתצהיר וארעה בשנת 2014. על פי עדותו של כהן, ראש הממשלה נתניהו זימן אותו לשיחה אישית וביקש ממנו לפעול באופן ישיר ל"הסרת הסיווג הביטחוני" של נפתלי בנט, אשר כיהן באותה עת כשר וחבר בקבינט המדיני-ביטחוני. לטענת נתניהו, כפי שמובאת בתצהיר, בנט "סולק מסיירת מטכ"ל בעת שהיה לוחם, בגין בעיית אמינות". עוד טען נתניהו, על פי התצהיר: "אדם שהתגלה שאינו אמין, לא יכול לקחת חלק בדיוני קבינט ולהיחשף למידע מסווג."

כהן מעיד כי ראש הממשלה נתניהו הבהיר לו באופן חד משמעי כי "הוא מצפה שאפעל כראש השב״כ ל'הסרת סיווגו הביטחוני'" של בנט. בתגובה ישירה לבקשה זו, מציין כהן בתצהירו: "אמרתי מיד לראש הממשלה כי 'אינני מתכוון לעשות זאת בשום פנים ובשום אופן'." כהן מדגיש בתצהירו כי "המידע שמסר לי ראש הממשלה באותה פגישה בעניין השר דאז בנט התברר כחסר בסיס."

עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, הגיב בחריפות לחשיפה זו: "התצהיר החמור של ראש השב"כ לשעבר חושף לעיני הציבור את מה שהתרענו עליו שנים רבות – ניסיונות פסולים מצד ראש הממשלה לעשות שימוש בגופי הביטחון והמודיעין של המדינה כבמכשיר פוליטי לקידום אינטרסים אישיים. הניסיון לעשות שימוש לא חוקי בסמכויות השב"כ כנגד יריב פוליטי הוא קו אדום שאסור לחצות במדינה דמוקרטית. עדותו של כהן מדגישה את החשיבות העצומה של שומרי סף עצמאיים ואמיצים במערכות השלטון, ומחדדת את הסכנה החמורה בריכוז כוח בלתי מרוסן בידי ראש ממשלה. אנו קוראים לבית המשפט העליון להתייחס בחומרה לעדויות אלו במסגרת העתירות התלויות ועומדות."

בצער רב ובלב שבור התקבלה הידיעה המרה על פטירתו של הבחור היקר, רפאל יחזקאל (חזקי) פרקל ז"ל, בנו המיוחד של איש החסד והעשייה, הרה"ח ר' חיים פרקל שליט"א, העומד בראש מוסדות "מגן אברהם" ו"עלי שיח".

מסע הלוויה יצא הערב, בשעה 22:00, מבית ההלוויות שמגר בירושלים. הארון יעבור דרך בית מדרש גור הממוקם ברחוב ירמיהו, ומשם ימשיך להר המנוחות, מקום מנוחתו האחרון.

השבעה תתקיים בבית הוריו של הנפטר, הממוקם ברחוב דברי חיים 12, בשכונת קריית צאנז בירושלים.

מלחמת הסחר בין המעצמות הגדולות בעולם מתלהטת: נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, העביר הערב (שני) מסר חריף לממשל בבייג'ין בעקבות הטלת מכסי היבוא החדשים מצד סין. הנשיא האמריקני הגיב להודעה הסינית מאתמול על הטלת תעריפי תגמול בשיעור של 34%.

בהודעתו, תקף טראמפ את המדיניות הכלכלית הסינית והאשים את בייג'ין בשורת פעולות בלתי הוגנות בזירת הסחר הבינלאומי: "אתמול, סין הנפיקה תעריפי תגמול של 34%, נוסף על התעריפים שכבר נקבעו לשיא, תעריפים לא כספיים, סבסוד לא חוקי של חברות ומניפולציה מסיבית לטווח ארוך של מטבעות", כתב הנשיא.

טראמפ ציין בפרסום כי למרות שהבהיר מראש שמהלך סיני מסוג זה יוביל לתגובה אמריקנית נחרצת, בחרה הממשלה הסינית להסלים את המצב. בתגובה לכך, הציב הנשיא לוח זמנים ברור ואולטימטום חד-משמעי: אם סין לא תבטל את העלאת התעריפים עד מחר, 8 באפריל, "ארצות הברית תטיל מכסים נוספים על סין בשיעור של 50% החל מה-9 באפריל".

בנוסף להחמרת המכסים, הצהיר הנשיא האמריקני על צעד דיפלומטי משמעותי נוסף – ניתוק ערוצי השיחה המתוכננים עם סין. לדבריו, כל הדיונים שתוכננו יבוטלו, ובמקום זאת "משא ומתן עם מדינות אחרות, שגם הן ביקשו פגישות, יתחיל להתקיים באופן מיידי".

האולטימטום של טראמפ מסמן הסלמה משמעותית במתיחות הסחר המתמשכת בין שתי המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם, ומציב את היחסים הכלכליים ביניהן במבחן חדש. העולם העסקי והשווקים הפיננסיים עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות ואחר תגובתה האפשרית של סין לאולטימטום האמריקני.

אחמד א-שרע, נשיא סוריה באופן זמני, עתיד לערוך ביקור רשמי בתורכיה ובאיחוד האמירויות בשבוע הבא. כך עולה מדיווח שהתפרסם אתמול (ראשון) בערוץ התקשורת "סקי ניוז" בערבית, המסתמך על מסרים ממשרד החוץ הסורי. תזמון הביקור מעורר עניין מיוחד לאור העובדה שהוא מתוכנן בסמיכות לביקורו של שר החוץ הישראלי גדעון סער באיחוד האמירויות. סער, שנפגש עם עמיתו האמירתי עבדאללה בן זאיד, התייחס לפגישה ברשת החברתית X וציין: "יש בפנינו אתגרים גדולים במזרח-התיכון, אבל יש שותפים לעתיד טוב יותר של שיתוף פעולה ויציבות".

אם יתממש, ייחשב ביקורו הקרוב של א-שרע במדינות האזור לאירוע דיפלומטי משמעותי במרחב המזרח תיכוני. על פי המידע שפורסם בערוץ החדשות בשפה הערבית "סקי ניוז", המסתמך על הודעות ממשרד החוץ בדמשק, המנהיג הסורי הזמני מתכנן להגיע לתורכיה ולאיחוד האמירויות במהלך השבוע הבא.

ביקור זה מסמן התפתחות ביחסים האזוריים, במיוחד לאור העובדה שמדובר בביקור הראשון של מנהיג סורי בכיר באמירויות מאז 2023, כאשר הנשיא הקודם בשאר אסד הגיע למדינה המפרצית. הדיווח על המסע המתוכנן של א-שרע מתפרסם בתקופה רגישה ומורכבת במיוחד במזרח התיכון.

בימים האחרונים התקיים גם ביקור דיפלומטי של שר החוץ הישראלי גדעון סער באיחוד האמירויות. במהלך שהותו במדינה, נפגש סער עם שר החוץ האמירתי עבדאללה בן זאיד לדיון שעסק, לפי דבריו, במגוון רחב של סוגיות אזוריות, בנוסף לחיזוק היחסים הדו-צדדיים בין המדינות.

בסיום המפגש פרסם סער הודעה ברשת החברתית X, בה התייחס לתוכן השיחות: "יש בפנינו אתגרים גדולים במזרח-התיכון, אבל יש שותפים לעתיד טוב יותר של שיתוף פעולה ויציבות". דבריו משקפים את המאמצים הדיפלומטיים המתמשכים באזור, על רקע המורכבויות הגיאופוליטיות הקיימות.

ההתפתחויות הדיפלומטיות האחרונות, ובהן ביקורו הצפוי של המנהיג הסורי הזמני, מדגישות את הדינמיקה המשתנה במערכת היחסים בין מדינות האזור. זאת, בפרט לאור ההיסטוריה המורכבת של היחסים בין סוריה למדינות המפרץ ולתורכיה בשנים האחרונות.

במהלך מושב סוער של איגוד הפרלמנטים הבינלאומי (IPU), העלה ח”כ דן אילוז הצעת החלטה תקדימית: לקרוא לעולם לפתוח את שעריו לפליטים מרצועת עזה – כאשר מדובר בפעם הראשונה בה הנושא מקבל ביטוי מעל במה בין לאומית. “מספיק עם הצביעות”, תקף. הוא הוא אמר כי “אם פתחתם את השערים לסורים, לאוקראינים ולאפגנים – אין לכם תירוץ לא לקבל עזתים . שתיקתכם היא לא מדיניות – היא ציניות פוליטית.”

בדבריו, קרא אילוז תיגר על הנרטיב השקרי שמציג את ישראל כמי שאחראית לסבל ברצועה, והפנה את האצבע למדינות העולם שמעדיפות להנציח את המצוקה כדי לשמר כלי ניגוח פוליטי: “אתם כולאים את תושבי עזה באזור מלחמה – ואז מאשימים את ישראל בפגיעה בהם. הצביעות הזו צריכה להיפסק.”

הצעת ההחלטה משתלבת בדיון הבינלאומי המתגבר סביב אפשרות להגירה מרצון של תושבי הרצועה – תפיסה שמבקשת להציע לעזתים עתיד טוב יותר מחוץ לאזור הסבל, מתוך חזון של שיקום, עצמאות כלכלית ויציאה ממעגל האומללות. התפיסה הזו קיבלה חיזוק במסגרת תוכנית טראמפ – שקבעה כי עזה אינה כשירה עוד למגורי קבע, והציעה לאפשר מעבר הדרגתי למדינות ערביות סוניות כגון מצרים, ירדן, מרוקו, סומלילנד ופונטלנד.

עם זאת, מדינות רבות – בהן מצרים, ירדן ואלבניה – כבר הודיעו על סירובן לשתף פעולה עם היוזמה. אילוז תקף גם אותן: “ההתנגדות הזו רק מדגישה את הצביעות. אותן מדינות שמטיפות מוסר לישראל – מסרבות לסייע לעזתים בעצמן. הן לא רוצות לעזור – הן רוצות שהאש תמשיך לבעור, כל עוד ישראל תוכל להיות מואשמת.”

לדבריו, ההצעה לא מבקשת לכפות דבר – אלא רק להציב מראה חדה מול העולם: “מי שפתח את שעריו לפליטים סורים – שיסביר למה הוא מסרב לעזתים. האמת פשוטה: הם רוצים לשמר את הסבל הפלסטיני כנשק פוליטי. ואנחנו – נחשוף את הצביעות הזו בכל במה.”

את נאומו סיים בקריאה נחרצת לחברי הפרלמנטים ברחבי העולם: “העבירו את ההצעה – והוכיחו שאכפת לכם באמת. דחו אותה – וחשפו את עצמכם. העולם כולו מסתכל.” נציין כי בכנס הנוכחי, שמתקיים השנה בטשקנט, בירת אוזבקיסטן – משתתפות 193 מדינות, בהן איראן, עיראק, טורקיה, ומדינות ערב רבות נוספות.

כחלק ממאמצי התיווך להשגת רגיעה בעזה, צפויה משלחת בכירה מטעם חמאס להגיע לקהיר בשעות הקרובות, כך דווח היום (שני) בעיתון בעל זיקה קטרית "אל-ערבי אל-ג'דיד". על פי הידיעה, מטרת הביקור היא דיון במתווה עדכני שהציג הצד המצרי, המיועד להביא לשחרור חלק מהחטופים תמורת הפסקת הפעילות הצבאית בעזה.

הפרסום החדש מגיע בעיתוי משמעותי, כאשר במקביל נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם השליח האמריקני לענייני המזרח התיכון, סטיב ויטקוף, בבירה האמריקאית. בפגישה זו, על פי ההערכות, עומדים במרכז הדיונים מאמצי התיווך לקידום עסקת שבויים.

המקור הקטרי מפרט כי היוזמה המצרית העדכנית מציעה מתווה להפסקת אש בעזה שיכלול שחרור של תשעה חטופים ישראלים המוחזקים בעזה, ביניהם החייל עידן אלכסנדר, שהוא בעל אזרחות אמריקאית. בנוסף, כולל המתווה השבת שלוש גופות של חטופים המחזיקים באזרחות אמריקאית.

בתמורה למחווה זו, על פי התכנית, ישראל תשחרר 300 אסירים מחבלים, כשמחצית מהם (150 אסירים) מרצים עונשי מאסר עולם. בנוסף, ישוחררו 2,200 אסירים תושבי רצועת עזה. ההצעה כוללת גם הגדלה משמעותית של משך הרגיעה הזמנית – 70 ימים, לצד הכנסת סיוע הומניטרי ודלק לרצועה, פתיחת המעברים, ומסירת מידע מקיף על מצבם של יתר החטופים.

במקביל לידיעה זו, פרסם היום העיתון הלבנוני "אל-אחבאר" דיווח משלים, לפיו הממשל המצרי מצפה שארצות הברית תעניק גיבוי פומבי להצעת הגישור שהועברה לישראל ולחמאס. לפי המקור, מצרים מקווה שהשליח האמריקני סטיב ויטקוף יסייע במאמץ לקדם את המתווה המוצע. המאמצים הדיפלומטיים המואצים מתרחשים על רקע המשך הלחימה בעזה והדיונים הבינלאומיים בניסיון להביא להפסקת אש והקלה במצב ההומניטרי ברצועה, תוך קידום מאמצים להשבת החטופים הישראלים המוחזקים בידי חמאס מאז תחילת המלחמה.

על רקע העימות המתגבר בין וושינגטון לטהראן והאזהרות שמשגרת איראן למדינות האזור שעשויות לשתף פעולה עם ארה"ב, מספק מומחה ישראלי בכיר תמונת מצב מקיפה של ההתפתחויות האחרונות. בשיחה במעריב, שופך בני סבטי, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אור על המהלכים האיראניים והאסטרטגיה שמאחוריהם.

סבטי מצביע על מגמה כפולה בהתנהלות האיראנית בימים האחרונים. "לא רק מאיימים, הם גם מגבירים את הזרוע הדיפלומטית והמדינית", הוא מסביר. המומחה מתאר כיצד הפעילות האיראנית באה לידי ביטוי בשני מישורים: מחד, הגברת המוכנות הצבאית, שהתבטאה בהכרזות על כוננות גם במהלך תקופת החג שהסתיימה לאחרונה, ובסיורים שערכו בכירי משמרות המהפכה באזורים אסטרטגיים כדי לוודא מוכנות מבצעית; מאידך, איראן מרבה להצהיר על נכונותה לניהול שיחות עקיפות ואף מרמזת על אפשרות לדיאלוג ישיר.

המפתח להבנת ההתנהלות האיראנית, לפי סבטי, נעוץ באינטרס העליון של המשטר. "מה שחשוב בסוף לאיראנים זה שימור ויציבות המשטר שלהם", הוא קובע. תפיסה זו משפיעה ישירות על יחסם לתוכנית הגרעין ולאיום התקיפה האמריקאי. "אם תהיה תקיפה מאוד מסיבית שתגרום לפגיעה אנושה וממשית בשלטון, אז זה בעצם נוגד את כל האמונה של המשטר האיראני, הגרעין הוא בשביל המשטר ולא המשטר בשביל הגרעין למשל", מסביר סבטי.

כאשר נשאל על משמעות הצהרתו של חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה, לפיה איראן "לא מודאגת ממלחמה", מגדיר זאת סבטי בבירור כ"הפגנת ביטחון, כמובן". המומחה מפרש את הרטוריקה הלוחמנית כאמצעי הרתעה: "האיש בעצם רוצה למנוע את המלחמה, רוצה למנוע את התקיפה. דרך האיומים, דרך השיח המתלהם, למנוע לדחות ולרכך אפילו".

בהתייחסו לאסטרטגיה האיראנית, מציין סבטי כי למרות האיומים הפומביים, איראן מעדיפה בבירור תרחיש של פגיעה מוגבלת על פני תקיפה נרחבת. לדבריו, טהראן תעדיף "תקיפה קטנה, רכה, שאפשר לסבול אותה, מאשר תקיפה קשה, מהותית, שפוגעת בקיום או שפוגעת אנושות במתקנים כאלה ואחרים".

לסיכום הערכתו, מציע סבטי פרספקטיבה מעמיקה על האיומים האיראניים העכשוויים: "צריך להבין את האיומים האיראנים גם ממקום של מצוקה, ולא איומים שהם באמת אמינים". בכך, הוא מציע הסתכלות מורכבת יותר על ההתנהלות האיראנית, הרואה באיומים הקולניים אמצעי להשגת יעדים דיפלומטיים יותר מאשר הצהרת כוונות אמיתית.

בצל פרשת קטארגייט, וחקירת מספר עיתונאים ואנשי תקשורת בנושא, הגיש ח״כ צבי סוכות (הציונות הדתית) ללשכה המשפטית בכנסת את הצעת החוק אותה הוא יקדם עם תחילת מושב הקיץ, במטרה להגן על עיתונאים ואנשי תקשורת מחקירות של מערכת המשפט.

על פי ההצעה, כל חקירה של איש תקשורת, המחזיק בתעודת עיתונאי, בנושא הקשור לעבודתו המקצועית, תחייב אישור מהיועמ״ש וממפכ״ל המשטרה, שבעת מתן האישור יצטרכו לשקול את חומרת העבירה, לבדוק האם קיים חשד סביר לביצוע העבירה, אם ניתן להשיג את המידע בדרכים חליפיות, וכן יבחנו את מידת הפגיעה באינטרס הציבורי ובחופש העיתונות.

״חופש העיתונות הוא הוא אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה״, נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. ״אנשי התקשורת חושפים מידע קריטי ובעל ערך לציבור הרחב, מצביעים על אי סדרים, ומבקרים את פעולות הממשלה ומוסדות השלטון. באמצעותם הציבור הרחב מקבל את המידע הנדרש לו על מנת לקבל החלטות מושכלות, לשמור על זכויותיו ולממש את חובתו הדמוקרטית בצורה מיטבית״.

סוכות הסביר כי ״הצעת החוק מבקשת לאזן בין שמירה על חופש העיתונות מחד ובין יכולת האכיפה של רשויות החוק״. הוא ציין כי משמעות ההצעה היא שפתיחה בחקירה של אנשי תקשורת בנושא הקשור בעבודתם המקצועית מותנית באישורם של היועץ המשפטי לממשלה ומפכ"ל המשטרה.

עוד הסביר כי הצעת החוק מציינת את השיקולים אותם יש לשקול בעת קבלת ההחלטה, וזאת על מנת להבטיח כי חקירות כלפי אנשי תקשורת יתבצעו רק במקרים חריגים ומוצדקים. באמצעות המנגנון המוצע ימנע שימוש לרעה בכוח שלטוני ותובטח עצמאותם ועבדותם החופשית של אנשי התקשורת.

בעקבות פרסום ההקלטות המיוחסות לראש המחלקה היהודית בשירות הביטחון הכללי, בהן נשמע לכאורה בכיר הארגון מתבטא באופן מזלזל כלפי מתיישבים וטוען כי הוא מבצע מעצרים ללא ראיות מספיקות, מתח יושב ראש מפלגת זהות, משה פייגלין, ביקורת נוקבת על פעילות היחידה. במסר שפרסם הגדיר פייגלין את המחלקה היהודית בשב"כ במילים קשות: "לגידול הממאיר המכונה 'המחלקה היהודית בשב"כ' יש רק תקנה את – והיא עקירתו וביטולה המוחלט של הקונספציה שיצרה את הזוהמה האנטישמית הזו".

פייגלין בחן בהודעתו את ההצדקה המהותית לקיומה של מחלקה ייעודית בשב"כ המתמקדת בפעילות יהודית. לדבריו, "תפקידו של השב"כ הוא להתמודד עם אויבי המדינה. פשיעה לאומנית של יהודים אינה נכנסת בשום צורה לקטגוריה הזו והטיפול בה הוא תפקידה של המשטרה לא של גורמי הביטחון".

בהמשך דבריו, טען יו"ר זהות כי מאחורי הקמת היחידה עומדים מניעים פוליטיים ולא ביטחוניים טהורים. "העברת הטיפול בפשיעה האידאולוגית מימין לידי השב"כ נועדה לשרת מטרה פוליטית והיא לסמן את הימין כאויב", כתב פייגלין. הוא הוסיף כי לדעתו, "ה'פטנט' המתועב הזה של שימוש במערכת הביטחון למטרות פוליטיות, הוביל לבסוף לריקבון העמוק בשב"כ, שנטל חלק מרכזי בתופעת ה'אחים לנשק', הסרבנות בצבא וההתנהלות שהובילה לזוועות ה-7 באוקטובר".

פייגלין לא הסתפק בהשעיית בכירים בודדים בעקבות החשיפה, וטען כי "מי שחושב לטאטא את הגידול הממאיר שהתפתח בשב"כ אל מתחת לשטיח בצורה של השעיית מפקד כזה או אחר, יקבל את ההתפרצות הסרטנית של השביעי באוקטובר הבא". בסיום הודעתו, פירט פייגלין את הצעדים שלדעתו יש לנקוט: "יש לסגור את המחלקה האנטישמית בשב"כ, לפטר לאלתר את כל הפיקוד האידאולוגי בארגון ולהעמיד בראשו דמות חיצונית לאומית שאינה מתבלבלת בין אויב לאוהב – גם אם סרח".

הביקורת של פייגלין מצטרפת לשורת תגובות ציבוריות ופוליטיות לחשיפת ההקלטות, המעלות שאלות לגבי התנהלות השב"כ בכל הנוגע לטיפול באירועים הקשורים למתיישבים יהודים ביהודה ושומרון.

בראיון שקיים הבוקר (שני) בבגלי צה"ל, סיפר יורם כהן ראש השב"כ לשעבר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לגרום להרחקתו של נפתלי בנט מהקבינט הביטחוני. לדברי כהן, ראש הממשלה הציג טענה לפיה בנט אינו ראוי לחברות בקבינט בשל אירועים שהתרחשו בעת שירותו הצבאי. "בתקופתי כראש שב"כ נתניהו ביקש ממני לפסול את בנט מהקבינט לאחר שטען שכחייל הוא הודח מסיירת מטכ"ל בגלל בעיית אמינות", תיאר כהן בראיון.

יורם כהן, שהופתע מהבקשה, סיפר כי סירב לה בתוקף. "אמרתי לו 'אתה רציני? אני לא אעשה דבר כזה'", שיתף את המאזינים. בהמשך דבריו הדגיש כהן את הפסול שראה בבקשה: "אמרתי לו, 'מה רלוונטי מה שהיה לפני 30 שנה', דבר שני הבהרתי שאני לא עושה דבר כזה". ראש השב"כ לשעבר לא הסתיר את תחושותיו לגבי חומרת העניין. "זה שראש ממשלה פונה לראש שב"כ ודורש ממנו בקשה לפסול או להשתמש בכח שלו כדי לפסול יריב פוליטי, זה לא מזעזע? זה לא מטריד? אז אני אמרתי לא. מה היה קורה אם מישהו אחר היה אומר כן?", תהה בקול.

בהמשך השיחה הבהיר כהן כי, לפי הבנתו, נתניהו לא ביקש ממנו לבדוק את אמיתות הטענות נגד בנט אלא לפעול ישירות להדחתו. "הוא לא ביקש ממני לאמת את זה, הוא ביקש ממני לפסול אותו מלהיות בקבינט בגלל שאין לו סיווג ביטחוני", הסביר.

הטענות הקשות שהעלה כהן זכו לתגובה נחרצת מלשכת ראש הממשלה. "עוד מיחזור של פייק ניוז שקוף של יורם כהן, שהפך לפוליטיקאי ומנסה לחפות על השחיתות בתוך השב״כ תחת רונן בר, באמצעות שקרים מגוחכים", נכתב בהודעה שפורסמה. החשיפה של יורם כהן מגיעה בתקופה רגישה במערכת הפוליטית, ומוסיפה נדבך נוסף למערכת היחסים המורכבת בין ראש הממשלה לבין נפתלי בנט, שבעבר כיהן כשר בממשלת נתניהו ואף שימש כראש ממשלה בעצמו.

במעמד מיוחד שנערך היום (שני) בלשכת מנכ"ל הכנסת, משה (צ'יקו) אדרי, יחד עם סגן יו"ר הכנסת, ח"כ ארז מלול ורב הכנסת הרב אביעד גוטמן, התארח הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, למעמד מכירת החמץ המסורתית של הכנסת. במהלך המעמד, מינה מנכ"ל הכנסת משה (צ'יקו) אדרי את הראשון לציון לשליח למכירת חמץ הכנסת.

הראשון לציון, הרה"ר הרב דוד יוסף נשא דברי חיזוק מיוחדים במהות ליל הסדר, בהם קרא לעם ישראל כולו לשאת תפילה בליל הסדר — "ליל שימורים" — להשבת החטופים במהרה, לרפואת הפצועים ולשלום חיילי צה"ל. בדבריו הדגיש את גודל הזכות והחובה להתאחד בתפילה בלילה קדוש זה.

מנכ"ל הכנסת משה (צ'יקו) אדרי הודה לראשון לציון הרב הראשי על דבריו המרגשים ועל שפינה מזמנו היקר להשתתף במעמד. בדבריו הודה המנכ"ל גם לכל צוותי הכנסת על עמלם לניקוי והסרת החמץ ושהכנסת תהיה נקייה ומהודרת כהלכתה.