במהלך הלילה (ד׳), כוחות צה״ל מחטיבת מנשה, לוחמי ומסתערבי מג״ב איו״ש ורכזי השב"כ פעלו במבצע לסיכול טרור בכפרים טמון ופרעה. במסגרת המבצע, נעצרו תשעה מבוקשים בהכוונת השב"כ, בהם מספר מחבלים סוחרי אמצעי לחימה מרכזיים. אחד מהסוחרים שנעצרו סיפק את הנשק למחבל שביצע את הירי לעבר כוחות צה״ל בחסם חומש וחוסל לפני חודש.
בנוסף, במהלך סריקות אותר והוחרם נשק מסוג ‘M16’ ואמצעי לחימה נוספים. כמו כן, במהלך היממה האחרונה פעלו כוחות הביטחון ברחבי יהודה ושומרון, עצרו 15 מבוקשים והחרימו שבעה נשקים. ממשטרת ישראל נמסר כי "המבוקשים שנעצרו ואמצעי הלחימה שהוחרמו הועברו להמשך טיפול כוחות הביטחון, אין נפגעים לכוחותינו".
ביממה האחרונה: נעצרו סוחרי נשק מרכזיים הנשקים הוחרמו 1ביממה האחרונה: נעצרו סוחרי נשק מרכזיים הנשקים הוחרמו 2ביממה האחרונה: נעצרו סוחרי נשק מרכזיים הנשקים הוחרמו 3ביממה האחרונה: נעצרו סוחרי נשק מרכזיים הנשקים הוחרמו 4ביממה האחרונה: נעצרו סוחרי נשק מרכזיים הנשקים הוחרמו 5ביממה האחרונה: נעצרו סוחרי נשק מרכזיים הנשקים הוחרמו 6ביממה האחרונה: נעצרו סוחרי נשק מרכזיים הנשקים הוחרמו 7ביממה האחרונה: נעצרו סוחרי נשק מרכזיים הנשקים הוחרמו 8ביממה האחרונה: נעצרו סוחרי נשק מרכזיים הנשקים הוחרמו 9ביממה האחרונה: נעצרו סוחרי נשק מרכזיים הנשקים הוחרמו 10
בהחלטה תקדימית שניתנה יום רביעי, דחתה השופטת רחל ברקאי את טענות הערוץ אל-ג'זירה וקבעה כי יש להמשיך בסגירתו. ההחלטה באה לאחר דיון בסוגיית השידורים והשפעתם על ביטחון המדינה, תוך התייחסות מפורטת לטענות ולראיות שהוצגו.
במרכז הדיון עמדה שאלת הקשר בין אל-ג'זירה לארגון החמאס, כאשר השופטת הדגישה את החומרה שבהמשך שידוריו של הערוץ. "התרשמתי כי לא חל כל מפנה בהתנהלות ערוץ אל ג'זירה והערוץ ממשיך, גם בעת הזו, לשדר תכנים שיש בהם משום פגיעה ממשית בביטחון המדינה", קבעה ברקאי בהחלטתה התקיפה.
נציג הערוץ ניסה להתגונן באמצעות טענה מפתיעה, בהצביעו על ראיון שערך ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. "איך אפשר לטעון שזה ערוץ שמהווה פגיעה בביטחון המדינה ושופר של חמאס אם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט התראיין אליו במשך שעה שלמה", טען.
תגובת בית המשפט הייתה נחרצת. השופטת ברקאי דחתה את הטענה מכול וכול, וכתבה: "טענת בא כוחה של אל ג'זירה כי ראש ממשלה לשעבר של ישראל התראיין בעבר בערוץ אל ג'זירה, אין בה כדי להעניק לגיטימציה לפעילות הערוץ, נוכח התכנים הרבים האחרים המועברים באמצעותו בימים אלו – ימי מלחמת חרבות ברזל".
בהחלטתה המפורטת הוסיפה: "הוצגו בפני נתונים המעידים על המשך הקשר ההדוק בין ארגון הטרור חמאס לבין ערוץ אל ג'זירה המהווים פגיעה ממשית לביטחון המדינה בזמנים אלו של מלחמה עקובה מדם בהם מצויה מדינת ישראל".
על רקע הדיווחים על מבוי סתום בחקיקת חוק הגיוס, השר זאב אלקין התייחס היום (רביעי) בגלי ישראל למצב הפוליטי המתוח ואמר: "אנחנו במשבר אמיתי. כמי שמכיר את המגרש הפוליטי ויודע איך משברים כאלה מתפתחים, אסור להקל כאן ראש."
אלקין הוסיף כי "טוב עשה ראש הממשלה שהוא מכנס את כולם אצלו, אני רק מקווה שזה לא מאוחר מדי. הליכה לבחירות תשתק את הממשלה, את הלחימה וגם תעכב את שחרור החטופים". דבריו של השר אלקין מדגישים את החשש מההשלכות מרחיקות הלכת של כישלון בהסדרת חוק הגיוס, העלול לגרור את המערכת הפוליטית למשבר עמוק.
בניסיון למנוע את פיזור הכנסת והליכה לבחירות, זימן הערב (רביעי) ראש הממשלה בנימין נתניהו את יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, לפגישה דחופה. הפגישה נועדה למצוא פתרון למשבר סביב חוק הגיוס ולמנוע פיזור הכנסת והליכה לבחירות.
משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה הודיעו היום (רביעי) על ממצאי זיהום חריגים בנחלי הצפון. בדיקות מים שבוצעו ב-3 ביוני 2025 גילו רמות גבוהות של חיידקי קולי צואתי בנחלים פופולריים, החורגות באופן משמעותי מהמלצות משרד הבריאות ומעידות על סכנה למטיילים.
התוצאות שהתקבלו חושפות רמות זיהום מדאיגות, העולות על הסף המומלץ (400 קולי צואתי ב-100 מ"ל). בין הנקודות שבהן נרשמו חריגות משמעותיות במיוחד: חצבאני (הגשר הרומי: 860; תחנה הידרואלקטרית: 1,400; שפך לירדן: 3,400), ירדן (גשר יוסף: 1,550; גשר להבות הבשן: 750; גשר החמישה: 1,200; ירדן מצד עתרת: 500; גשר הדודות: 750; גשר אריק: 2,200), בריכת המשושים (2,300), יהודיה (550), זאכי (750), מג'רסה (2,400), וצלמון (בריכת החרוב: 950; תחנת הקמח: 700).
לאור ממצאים אלו, הכניסה לקטעי הנחלים הבאים עלולה להיות מסוכנת עד לקבלת תוצאות דיגום תקינות ויציבות: חצבאני – מהגשר הרומי ועד השפך לירדן; ירדן – מגשר יוסף ועד לשפך לכנרת; בריכת המשושים; יהודיה; זאכי; מג'רסה; ונחל צלמון. המשרד להגנת הסביבה עדכן כי לא אותר מקור זיהום ידוע בנחלים שנבדקו. הדיגום מתבצע באופן שגרתי אחת לשבועיים על ידי פקחי רשות הטבע והגנים בנקודות קבועות בנחלי הצפון, והמשרדים ימשיכו במעקב ובדיגום ויעדכנו את הציבור לפי הצורך.
הושגו החתימות הדרושות לפתיחה בהליך ההדחה של איימן עודה שיזם חה״כ אביחי בוארון המחנה הממלכתי מצטרף למהלך להדחת איימן עודה.
יוזם הליך ההדחה חה״כ אביחי בוארון אמר ״לפני מספר חודשים פתחנו בהליך להדחתו של איימן עודה מהכנסת, שהשווה בין מחבלי הנוחבות לחטופים שלנו, והגדיל לעשות כשתקע סכין בגב המשפחות השכולות, החיילים והלוחמים בחזית כשאמר ״עזה ניצחה ועזה תנצח״. היום הכנסת אומרת לעודה: ישראל ניצחה וישראל תנצח, עם ישראל ניצח וינצח, חיילי צה״ל ניצחו וחיילי צה״ל ינצחו".
עוד הוסיף ואמר כי "לאיימן עודה אין מקום בכנסת ישראל, אדם שתומך באויב ועוד בשעת מלחמה לא יקבל משכורת מאזרחי ישראל. לאחר שהגשתי את החתימות ליו״ר הכנסת, כעת הנושא יעבוד לדיון בועדת הכנסת, ואני בטוח שהפעם נביא 90 חברי כנסת ויותר שיצביעו במליאה על הדחתו של עודה״.
גבר בן 45 השליך בקבוקי תבערה בקולורדו לעבר קבוצת מפגינים למען שחרור החטופים, תוך פגיעה בשנים עשר אנשים. המחבל, מוחמד סאברי סולימאן, נעצר באופן מיידי לאחר מעשהו והואשם בעבירות חמורות של ניסיון רצח ופשע שנאה.
חקירת רשויות אכיפת החוק חשפה כי סולימאן תכנן את המתקפה במשך שנה תמימה. במהלך חקירתו, הודה כי מטרתו הייתה "להרוג את כל הציונים", דברים המעידים על מניעים אנטישמיים ברורים. הפעילים שהותקפו היו מגויסים למען מטרה הומניטרית של שחרור חטופים ישראלים מעזה.
תגובת הרשויות הייתה מיידית ונחושה. השרה לביטחון המולדת, קריסטי נואם, פרסמה הודעה רשמית ברשתות החברתיות, שם הבהירה: "כעת המעשים הנתעבים של מוחמד יועמדו לדין במלוא חומרת החוק, אבל אנחנו גם בודקים עד כמה משפחתו ידעה על המתקפה הנוראה הזו."
במהלך אותו יום, רשויות ההגירה (ICE) עצרו את אשתו וחמשת ילדיו של סולימאן. על פי מסמכים רשמיים של משרד לביטחון המולדת, המשפחה נמצאת כעת בהליך של גירוש מהיר מארה"ב. הבית הלבן אישר כי המשפחה נמצאת במעצר לקראת גירוש מיידי – תהליך המאפשר לממשלה לגרש מהגרים במהירות וללא דיון משפטי מוקדם.
על פי מסמכי בית המשפט, סולימאן טען כי הסתיר את תוכניותיו מבני משפחתו, אולם החקירה המשטרתית ממשיכה לבדוק את מידת מעורבותם האפשרית.
שר החוץ האיראני, עבאס ארקאצ'י, התייחס היום (רביעי) בחשבון ה-X שלו להצעת ארצות הברית להסכם גרעין והצהיר נחרצות: "בלי העשרה – אין עסקה". דבריו של ארקאצ'י משקפים עמדה תקיפה של טהראן, המבהירה כי ויתור על העשרת אורניום אינו בא בחשבון.
בציוץ מפורט, הדגיש ארקאצ'י את המורכבות והחשיבות של היכולת להעשיר אורניום: "יש סיבה לכך שרק מעט מדינות שולטות ביכולת לתדלק כורים גרעיניים. מלבד משאבים כספיים משמעותיים וחזון פוליטי, נדרש בסיס תעשייתי איתן ומכלול טכנולוגי-אקדמי שיכול לייצר את משאבי האנוש והידע הדרושים."
הוא הוסיף כי "איראן שילמה ביוקר על יכולות אלה, ואין תרחיש שבו נוותר על הפטריוטים שהגשימו את חלומנו." לסיכום, שב ארקאצ'י והבהיר את עמדת איראן: "לחזור על כך: אין העשרה, אין הסכם. אין נשק גרעיני, יש לנו הסכם."
עמדה זו תואמת את דבריו של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, שמתח ביקורת על ההצעה האמריקנית להסכם גרעין חדש – אך לא דחה אותה מפורשות. חמינאי הצהיר כי ההצעה האמריקנית מנוגדת לאינטרס האיראני, והבהיר: "ההעשרה היא חלק יסודי מתוכנית הגרעין של איראן. אנחנו לא נוותר על העשרת האורניום. זה נוגד את הסיסמה שלנו, שהיא עיקרון חשוב בעצמאות של ארצנו."
שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, מסר היום (רביעי) עדות פתוחה במשטרה בעקבות טענות על איומים מצדו של הפרשן יעקב ברדוגו. זאת, על רקע האשמות קודמות של שרים נוספים, יריב לוין ושלמה קרעי, על ניסיונות סחיטה מצד ברדוגו.
מלשכת שר התרבות נמסר כי "לפני זמן קצר, לבקשת המשטרה, מסר השר מיקי זוהר עדות פתוחה בעניין יעקב ברדוגו. השר לא הסכים להגיש תלונה נגדו". בהודעות קודמות לתקשורת, הדגיש השר זוהר כי "אין בחילוקי הדעות בינו לבין ברדוגו שום גוון פלילי".
כזכור, שר המשפטים, יריב לוין, טען בעבר בראיון ל"גלי ישראל" כי הפרשן יעקב ברדוגו ניסה לסחוט אותו בדרישות אישיות, תוך שימוש באיומים מפורשים. "הוא דרש ממני דברים אישיים ואיים עליי 'אם לא תיענה לדרישות'", צוטט לוין.
גם שר התקשורת, שלמה קרעי, טען בשיחה סגורה כי ברדוגו העלה דרישות אישיות לתפקידים בכירים. לדברי קרעי, כשסורב, פתח נגדו ברדוגו בקמפיין תקשורתי. קרעי סירב להיענות לדרישותיו של ברדוגו בשל מגבלות תפקידו וגישתו לשמירה על שוק תקשורת חופשי בישראל.
שר ההגנה הטורקי, יאסר גולר, חשף היום (רביעי) בריאיון לסוכנות הידיעות רויטרס כי טורקיה וישראל מקיימות שיחות במטרה למנוע תקריות צבאיות בסוריה. זאת, על רקע שיגור טיל מסוריה לעבר ישראל אתמול, שהפעיל אזעקות "צבע אדום" בדרום הגולן בפעם הראשונה מזה חודשים.
זו הפעם הראשונה שמתבצע ירי משטח סוריה לעבר ישראל מאז נפילת משטר אסד ועלייתו של אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני) לשלטון. גולר התייחס לנושאים נוספים בריאיון ואמר כי טורקיה החלה לספק שירותי אימונים וייעוץ צבאיים בסוריה, תוך נקיטת צעדים להגדלת יכולת ההגנה של המדינה. הוא הדגיש כי לטורקיה אין כוונה לסגת בקרוב משטח סוריה.
בעניין נסיגת כ-20,000 החיילים הטורקים משטח סוריה, אמר גולר כי "ניתן להעריך זאת מחדש רק כאשר סוריה תשיג שלום ויציבות, כאשר איום הטרור באזור יוסר לחלוטין, כאשר ביטחון הגבולות שלנו יובטח במלואו, וכאשר תתבצע שובם המכובד של האנשים שנאלצו להימלט". לדבריו, "מאמצינו להקים קו זה ולהפוך אותו לפעיל במלואו נמשכים. עם זאת, אסור לשכוח שמנגנון ביטול הסכסוכים אינו נורמליזציה".
הרב ירון אשכנזי נבחר הערב (ד') לרב המועצה המקומית גדרה, לאחר שזכה לרוב קולות של חברי האסיפה הבוחרת לרבנות המועצה המקומית. תהליך הבחירה התקיים בשיתוף פעולה מלא ובהסכמה הדדית עם הרשות המקומית ומועצת העיר. המשרד לשירותי דת מוביל מדיניות ברורה של מינוי רבני ערים קבועים, ולא מינויים זמניים, מתוך הכרה בחשיבות הנהגה תורנית יציבה. גדרה היא העיר הראשונה בה יושמה המדיניות במסגרת התקנות החדשות – צעד משמעותי לחיזוק הקהילה והחיים הדתיים בעיר.
לפני כעשור נפטר הרב ציון צוברי זצ"ל, רב המועצה המקומית גדרה. ומאז מילאו את מקומו ממונים זמניים ותושבי גדרה נותרו ללא רב מקומי. הערב נבחר הרב ירון אשכנזי לאחר עשר שנים שבהן לא כיהן בגדרה רב קבוע.
השר לשירותי דת, ח"כ הרב מיכאל מלכיאלי, בירך את הרב הנבחר: "לרב העיר תפקיד חשוב ומרכזי בחיי הדת והקהילה. הרב ירון אשכנזי ימשיך את פעילותו לחבר את התושבים לעולמה של תורה וינגיש יהדות מסבירה במאור פנים. מינוי רב עיר קבוע מעניק יציבות רוחנית וקהילתית, ומאפשר לתושבים ליהנות מהנהגה תורנית ברורה ומחויבת."
לתפקיד רב העיר התמודדו שמונה מועמדים: הרב ירון אשכנזי שזכה ב-26 קולות , הרב יונתן יעקב סנה, הרב איתמר כהן, הרב שמעון ניסים לגריסי, הרב מרדכי מלכה, הרב אברהם סגיס, הרב גונן איתי לוי והרב אלעד בן אליהו שזכה ב-5 קולות.
הרב ירון אשכנזי הוא בוגר ישיבת 'עטרת ישראל' בירושלים, מכהן כראש כולל להכשרת רבנים ללימודי רבנות ודיינות. הוא חבר ההנהלה הרוחנית בארגון 'הידברות', ייסד את ארגון 'קו ההלכה הספרדי' המונה למעלה מ-250 רבנים משיבים בהלכה, ומוכר בזכות פועלו הרבני והקהילתי. הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל.
בראש ועדת הבחירה עמד חבר בית הדין הגדול (בדימוס), כב' הרב אליעזר איגרא, שזכה להערכה רבה על ניהול מקצועי, מסור וענייני של התהליך. בוועדה היו חברים: הרב דוד כהן – רב העיר גן יבנה, מר שמואל רוטשס – מנכ"ל המועצה המקומית גדרה, הגב' ימית יונה, הגב' גלית סקורקה ועו"ד דינה לפידות מהלשכה המשפטית של המשרד לשירותי דת. את הוועדה ריכז מר יעקב כהן, סמנכ"ל הילולת במשרד לשירותי דת.
מנכ"ל המשרד לשירותי דת, מר יהודה אבידן, הודה לחברי הוועדה ולכלל הרבנים שהתמודדו: "פעילותו של הרב ירון אשכנזי זוכה להערכה רבה, והדבר בא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות. בטוחני כי הרב ימשיך להנגיש שירותי דת במאור פנים ולהוביל את המועצה המקומית גדרה להישגים רוחניים וקהילתיים."
יו"ר המועצה הדתית בגדרה ויו"ר חבר המועצות הדתיות, מר שלמה תנעמי, בירך אף הוא על הבחירה והדגיש את שיתוף הפעולה הפורה בין כל הגורמים. "אני מברך על בחירתו של הרב ירון אשכנזי לתפקיד רב המועצה המקומית גדרה. הבחירה התבצעה בשיתוף פעולה מלא ובהסכמה רחבה של כל הגורמים – המשרד לשירותי דת, הרשות המקומית וחברי הוועדה. זהו יום חג לתושבי גדרה, ואני בטוח שהרב אשכנזי יוביל את המועצה להמשך צמיחה רוחנית וחיזוק ערכי המסורת והקהילה. נמשיך לפעול יחד, באחדות ובשיתוף פעולה, לטובת תושבי גדרה ולרווחת הציבור כולו".
המשטרה סיימה את הטיפול בזירת חפץ חשוד בתחנת הרכבת הקלה "אליפלט" בתל אביב, במרחב ירקון. שני חשודים, תושבי השטחים, נעצרו לחקירה. מוקדם יותר התקבלה קריאה מאנשי האבטחה של הרכבת הקלה, בעקבות חשד שעלה לגבי תיקים של שני גברים שירדו מהרכבת עם כבודה חשודה. למקום הוזעקו כוחות משטרה וחבלני מחוז תל אביב.
החבלנים בדקו את התיקים וסיימו את הטיפול בזירה, ללא ממצא של אמל"ח או חפץ מסוכן, בתיקים נתפסו על פי החשד פרטי לבוש צהלים (מכנס ועליונית). במקום נעצרו שני תושבי שטחים – בן 44 תושב שכם, ובן 59 תושב ביתא א-תחתא. השניים הועברו לחקירה בתחנת המשטרה.
השימוש בטכנולוגיות זולות אך יעילות, בשילוב עם תכנון סבלני ומתוחכם, איפשר לאוקראינה לשבש באופן דרמטי את פעילות חיל האוויר הרוסי. בתוך שעות בודדות הושמדו עשרות מטוסי קרב ומפציצים אסטרטגיים חשובים, כולם מבלי להעמיד כמעט את חיי הטייסים האוקראינים בסכנה.
ההצלחה המפתיעה של מבצע "קורי עכביש" מהווה תמרור אזהרה לכל מדינה עם צבא מתקדם וחזק. היא מלמדת שכיום אסור להסתמך רק על עוצמה טכנולוגית ותקציבית. תושייה, סבלנות, ותכנון מוקפד הם המפתחות להתמודדות עם האיומים החדשים.
הרחפנים הקטנים, שחומקים בקלות ממכ"מ ומערכות הגנה מתוחכמות, עשויים לשנות את פני שדה הקרב. הם מסוגלים לפגוע במטרות רגישות, לערער את השליטה האווירית, ולגרום לנזק כבד – כל זאת במחיר זעום יחסית.
המציאות החדשה הזו מחייבת חשיבה מחודשת של מעצמות צבאיות. כללי המשחק השתנו. כעת נדרשים פתרונות יצירתיים, יכולות סייבר מתקדמות, וקבלת החלטות זריזה כדי להתגונן מפני מתקפות מסוג זה בעתיד.
המבצע מעלה תהיות קשות גם עבור ישראל. האם המערך המסועף של כיפת ברזל, מערכת חץ והלייזר הישראלי, שנועד להגן מרחפני האויב, יהיה מסוגל להדוף מתקפה מאסיבית בהיקף שכזה? האם צה"ל ערוך להתמודד עם גל מל"טים שישוגר מכמה חזיתות בו-זמנית?
על ישראל, כמו מדינות אחרות, ללמוד את הלקחים של "קורי עכביש" האוקראיני ולהתאים את עצמה למציאות המשתנה. עליונות אווירית אינה מובטחת עוד. היכולת לצפות, להגיב במהירות וליזום, תהיה קריטית יותר מתמיד. במאבק עתידי מול איומים מתפתחים, ינצחו דווקא הצבאות שיפגינו הסתגלות מהירה, חדשנות אסטרטגית וחשיבה מחוץ לקופסה.
הסיפור המלא חושף כשל תקשורתי חמור, שבמרכזו דיווח מופרך על הרג כביכול של עשרות פלסטינים על ידי כוחות צה"ל באזור חלוקת סיוע. הכתבה המקורית, אשר התבססה על מקורות רפואיים פלסטיניים לא מהימנים, זכתה להכחשה תקיפה מצד צה"ל, אשר הדגיש כי לא ירה באזרחים באזור החלוקה.
העיתון האמריקאי המוביל הודה כי הכתבה סטתה באופן משמעותי מהסטנדרטים העיתונאיים המחמירים המצופים ממנו. בהודעה רשמית, הבהירו עורכי "הוושינגטון פוסט" כי הם מוחקים את הפרסום משום שלא עמד באמות המידה של הגינות עיתונאית. הם הוסיפו כי לא ניתן משקל ראוי לעמדת ישראל, וכי נוסח הכתבה העניק ודאות שקרית לגבי אחריות ישראל לאירוע.
בתגובה לאירוע, דוברת הבית הלבן קרוליין לאוויט הגיבה בציוץ תקיף: "אמרנו לכם שנדאג שהחדשות המזויפות יישארו אחראיות". הצהרתה מדגישה את החשיבות שמייחסת הממשל האמריקני לאמינות התקשורתית ולמניעת הפצת מידע כוזב.
לאחר ניסיונות רבים לפתור את משבר חוק הגיוס ולהגיע לפתרון שיעמוד במבחן בג"ץ, נראה כי השיחות הגיעו למבוי סתום. מפלגת דגל התורה אף קיבלה הוראה מהגר"מ הירש לצאת לבחירות, מה שמצביע על הסלמה חמורה.
במפלגות החרדיות מפנים אצבע מאשימה כלפי יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, בטענה שהוא האחראי למשבר. לטענתם, דרישותיו "מופרכות" ומנעו את האפשרות להגיע לחוק מוסכם. בין הדרישות שהועלו: החלת סנקציות אישיות חמורות גם במקרים של עמידה ביעדי הגיוס, ושלילה גורפת של תקציב הישיבות גם בעמידה של 94% מהיעדים.
רשימת הסנקציות הנדרשות כללה ביטול הנחות בארנונה, ביטול נקודות זיכוי מס בתלוש שכר, ביטול הטבות "מחיר למשתכן", חובת מס רכישה גם על דירה ראשונה, ביטול סבסוד לימודי אקדמיה, מניעת הוצאת רישיון נהיגה, מניעת יציאה מהארץ, מניעת סבסוד מעונות ומניעת הנחות בתחבורה ציבורית.
מנגד, גורם בכיר בקואליציה טוען כי הן דגל התורה והן ש"ס אינן ממהרות לבחירות. לדבריו, מדובר במהלך טקטי שנועד להפגין רצינות, בתקווה שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעיל לחץ וישהה מהלכים כדי להעביר חוק מוסכם.
בינתיים, ראש הממשלה זימן ללשכתו את יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, בניסיון לשכנעו להגיע להסכמות. עוד דווח כי הרב דוב לנדו והרב משה הירש סירבו להיפגש עם נתניהו, בטענה ש"אין טעם בשיחות נוספות ועל הכול דיברנו".
בצל הדיווחים על המגעים לעסקת חטופים בין ישראל לארגון הטרור חמאס, בהובלת שליח הנשיא דונלד טראמפ, סטיב וויטקוף, תא"ל (במיל') ארז וינר, בראיון שהעניק היום (רביעי) לגלי ישראל, מתריע בחריפות: "השיח אתמול מדבר על כך שצה"ל מגביר את הלחץ כדי להגיע למתווה של עסקה. זה אבסורד", לדבריו.
עוד הוסיף תא"ל (במיל') ארז: "חמאס יודע שבכל זמן נתון הוא יכול לעצור את הלחץ הצבאי ולנהל משא ומתן, וגודל האבסורד הוא שהמשא ומתן יהיה על מתווה שלפני חודש ישראל אמרה שהוא מוגבל בזמן, ואם חמאס לא יקבל אותו – מתקדמים קדימה בעוצמה".
הוא הדגיש את עמדתו הנחרצת: "אני לא מכיר משא ומתן בו אתה חוזר אחרי חודשיים לשולחן ומקבל את אותה הצעה. הצבא צריך אך ורק להילחם, לדהור קדימה להכרעה".